שלמה ארצי וברוס ספרינגסטין על הבמה (לא ביחד)

חיים על הבמה
בסוף-עונת-התקליטים בה אנחנו נמצאים כבר שנים אחדות, ההופעות החיות אינן רק מקור הפרנסה עיקרי של אמנים בארץ ובעולם, אלא, לעתים קרובות, גולת הכותרת לפעילות האמנותית שלהם. שלא כמו בעבר הלא רחוק, ההקלטות והוצאת האלבומים הם בימים אלה בעיקר דרך לשווק ולקדם את ההופעות החיות. לאמן המופיע ההופעה החיה היא רגע אמת.
דווקא בגלל אי הוודאות הקטנה, בגלל ההרגשה שמשהו לא מתוכנן יכול לקרות בכל רגע, להשתבש או להיות נפלא. אם בהקלטה יש לך זמן לתקן ולשפר, בהופעה זה קורה עכשיו וכאן וזה חדש בכל פעם גם אם עשית את זה מליון פעם בעבר. ההתרגשות הזו יוצרת משהו חדש. כך גם מצד הקהל. בהופעה טובה באמת מתרחש נס קטן, חד פעמי, שמשכיח את כל חסרונותיה. את אי הנוחות הפיזית, חוסר האינטימיות, השכן מצד ימין שחייב לשיר בקול רם מדי וההוא משמאל שמתעקש לשמוח ולרקוד בלי קשר לשירים...

שני תיעודי הופעות חדשים של שניים מגדולי כוכבי המוסיקה, בארץ ובעולם, שלמה ארצי שלנו, המוסיקאי הכי ישראלי שתראו על הבמה, וברוס ספרינגסטין, "הבוס" של הרוק האמריקני, מוכיח שעם כל ההבדלים המוסיקליים הברורים ביניהם, יש גם דמיון רב. שניהם בני ששים, שניהם עושים את זה מתחילת שנות השבעים מתוך אהבה עצומה לעמידה על הבמה ולמפגש עם הקהל, ביחד עם קבוצה בסיסית של נגנים שהם חברים שהולכים איתך שנים הם חיים על הבמה, נהנים מכל רגע גם אם חוו כמותו כבר אלף. לשניהם רפרטואר עצום של מאות שירים מתוכו הם צריכם לבחור וכך כל מופע שלהם הוא ארוך, מלא הפתעות, שונה מקודמו ומצליח להתרומם שוב ושוב בזכות הכריזמה הבלתי נגמרת שלהם והמחויבות המוחלטת לתת את עצמם בכל פעם עד הסוף, ללא פשרות.
וזה אולי העיקר. מי שמביט על קריירות ארוכות שנים כאלה עשוי חשוב שמדובר על מנטליות של רץ מרתון שמתכנן את המסלול ושומר על הכוחות שלו, משחרר לפי הצורך... אך זה לא כך. כל הופעה במסע ההופעות האינסופי של האמנים האלה מזכירה ספרינט מהיר. בכל יום המופיע נותן מאה אחוז מהיכולת שלו. כאילו כל פעם היא הראשונה והאחרונה בחיים, כל הופעה היא מבחן לקבלת אהבת הקהל, לצורך האינסופי לקבל את אישורו וגם ליכולת שלך להביא את עצמך למקום שבו אתה והשירים שלך אחד הם.

ברוס ספרינגסטין הוציא אלבום ראשון ב1973, תוך שנתיים הוגדר "העתיד של הרוק'נרול" ויצר שורה של אלבומי מופת ובהם שירים מורכבים, חלקם הגדול ממש לא "להיטי פופ" (למרות שחלקם הפכו כאלה) אותם קידם תחילה ללא קליפים או סינגלים לרדיו אלא בעיקר במאות הופעות ארוכות וסוחפות. כבר בשנות השבעים המאוחרות פשטה השמועה, אפילו לארץ, על הסינגר-סונגרייטר האמריקני שמופיע בכל הופעה יותר משלוש שעות וחצי, עד אובדן חושים... ובכל זאת עד שנות ה2000 הוציא ספרינגסטין רק אוסף אחד בהופעה: ב1986 יצאה קופסה ובה 40 שירים ב3 דיסקים מהופעותיו מהשנים 1975-1985. זו היתה אחת הקופסאות המצליחות ביותר בכל הזמנים אך ספרינגסטין שהמשיך להופיע כל הזמן, סרב להוציא אלבומי עוד אלבומי LIVE. בעשור האחרון, לעומת זאת, לצד חמישה אלבומי האולפן שיצר הוציא הבוס גם חמישה אלבומי הופעה חיה, אחד שהוקלט בשנת 1975 וארבעה חדשים, LIVE IN NEW YORK CITY ב2001, LIVE IN BARCELONA ב2003 (רק בדיווידי), הופעה בתכנית VH1 STORYTELLERS ב2005, וLIVE IN DUBLIN ב2007. עכשיו יוצא לספרינסטין דיווידי חדש ומדהים, המתעד הופעה שלו עם להקתו, "האי סטריט בנד" בהייד פארק בלונדון ביוני בשנה שעברה. בפני קהל של למעלה מ50 אלף צופים ביצע ספרינגסטין במשך יותר משלוש שעות 28 שירים, חדשים וישנים, מפתיעים מאד (כמו הפתיחה המרגשת עם "לונדון קוראת" של "קלאש") וכאלה שאי אפשר בלעדיהם ("נולד לרוץ"). כאן הוא מעלה זמר כמעט אלמוני (בראיין פאלון) לדואט ב"ללא כניעה" ושם הוא יורד לקהל ומכריח ילד בן עשר להשתתף בשיר אחר, כאן הוא שר שירים לבקשת הקהל ושם מפתיע בקאברים שאף פעם לא ביצע קודם לכן... הכל נראה ונשמע מאד חי ואמיתי, ללא תיקונים ותוספות, בלי להחליף בגדים (החולצה האפורה משחירה מרוב רטיבות...) וספרינגסטין נמצא שם כל כולו, נפלא ומרגש על הבמה כמו תמיד. אחד הבונוסים בדיווידי, ביצוע נפלא ל"הנהר" הוקלט יום לפני המופע בהייד פארק, כלומר, גם יום לפני הטירוף הזה הוא עשה את הכל פעם נוספת.

גם שלמה ארצי רץ על הבמות כבר מראשית שנות השבעים, ומאמצע שנות השמונים הוא אחד האמנים הישראלים המצליחים ביותר. השנה ציין ארצי 25 שנות הופעה בקיסריה, והעשור האחרון היה מהבחינה המסחרית הטוב בקריירה שלו, בעיקר בזכות ההופעות החיות. עד שנת 2000 הוציא ארצי אלבום הופעה אחד שנגנז (עם אצ'י שטרו בצוותא 1983), אוסף בשם "הביצועים האחרים" ב1991 ודיסק משולש בהופעה ב1997. בשנות ה2000 הוציא ארצי שני אלבומים חדשים, "צימאון" ב2002 ו"שפויים" ב2007, שני אלבומי חידושים לשיריו, "אהבתיהם" ב2000 ו"שירי אהבה שלי" ב2003 ושני אלבומי הופעה: ביחד עם שלום חנוך ב2005 ו"הופעה קטנה בזאפה" ב2006. עכשיו מסכם ארצי את "עונת ההופעות" בדיסק משולש ובו 36 שירים שהוקלטו ב"זאפה" ובקיסריה. יש באוסף הזה תחושת משפחתיות, גם בין ארצי והחברים המלווים אותו, חלקם כאלה שנמצאים איתו המון שנים וחלקם חדשים. את כולם הוא אוהב ונותן להם את כל הכבוד והמקום לצידו על הבמה. האהבה הזו למוסיקה, לשירים, לתחושת הביחד יוצרת תחושת משפחתיות מדבקת גם בין ארצי והקהל שלו, כולם מכירים אחד את השני ואת השירים ואת המניירות הקטנות ואולי גם את הדיבורים שבין השירים. את הכל כבר שמענו בגרסה זו או אחרת ובכל זאת מפגשים האלה (שהרי זהו אוסף מהופעות שונות) יש בכל פעם משהו טרי וחד פעמי, משהו חדש ומרענן. ויש, כמעט בכל הקטעים, תחושה של אינטימיות ודיבור אישי, כמעט פרטי.