סיפור הפרברים
לעתים רחוקות זה קורה, ואז זה נורא כיף: אלבום של להקת שנחשבה ל"אינדי" מצליח פתאום לפרוץ מהשוליים אל מרכז הבמה ולזכות בהכרה רחבה, מבלי שהלהקה עצמה שינתה את סיגנונה. פתאום זה רלוונטי.
החל מהביקורות של כ–ו-ל-ם, מהפיינשמקרים המתנשאים שמקדמים רק את הדברים המשונים שהם והחברים השמאלניים שלהם שומעים ועד הפופניקים שטוחי הטעם שאוהבים בדרך כלל רק מוסיקה מטופשת וגילו פתאום שיש גם דברים אחרים (הבהרה: הסטריאוטיפים הנ"ל נאמרו בהומור. אמנם לא מצחיק... אבל הומור!).
ולא רק הביקורות, ותחנות הרדיו והטלוויזיה והאינטרנט.... גם הקהל מגלה את האור, ופתאום, להקת אלטרנטיב מתיישבת לה בצמרות מצעדי מכירות האלבומים והופכת, לרגע, לעניין הכי חם בעולם.
זה בדיוק מה שקרה ללהקה הקנדית ARCADE FIRE. שמונה שנים אחרי שהתחילה לפעול והפכה במהירות לסוד הכי פחות שמור באינדי האמריקני, ואחרי שני אלבומים שזכו בחיבוק של הביקורת אך במכירות מעטות יחסית (יחסית!!!, הם בכל זאת מכרו מאות אלפי עותקים), האלבום השלישי שלהם "THE SUBURBS" הוא כבר הצלחה ענקית ממש ובחודש שעבר הוא הגיע למקום הראשון במצעד האמריקני עם מכירות של יותר מ150,000 עותקים בשבוע, כשהם מורידים משם את RECOVERY של אמינם.
גם במצעד המכירות הבריטי הולך להם מצויין. מדובר, אמנם, על שוק הולך ומצטמצם, אבל בכל זאת יש כבוד. עם האלבום הקודם שלה, NEON BIBLE" נכנסה הלהקה בשנת 2007 למקום ה33 במצעד המכירות בבריטניה, כשהיא מוכרת בשבוע הראשון 66,000 עותקים. עכשיו הספיקו לה קצת פחות מ60,000 עותקים כדי להגיע למקום הראשון,. גם תקליטון מתוך האלבום "WE USED TO WAIT", זוכה בהצלחה נאה בארה"ב ובריטניה, קליפ שהם יצרו לשיר הזה נחשב פורץ דרך בתחומו בשילוב אינטראקטיבי של הצופים וכל העניין עוד יתעצם ויגדל בחודש הבא כשהלהקה תצא לסיבוב הופעות בצפון אמריקה ואחר כך גם בבריטניה (היי, איפה האמרגן האמיץ שיביא אותם גם אלינו, דווקא עכשיו כשהם בשלב ההתפוצצות???)
"ארקייד פייר" (איך לתרגם את זה? אש במעבר המקומר?... עדיף לא לתרגם) קמה בקנדה ב2003 על ידי ווין בטלר והזמרת שתהפוך בהמשך לאשתו, רג'ין שסיין, יחד עם אחיו הצעיר של ווין, ויליאם בקלידים וכלי הקשה ועם ריצ'רד ריד פרי בקלידים וטים קינגסברי בבס, ואחיו הצעיר של וין, ויליאם בטלר בסינטיסייזר וכלי הקשה. על ההתחלה הקליטה הלהקה מיני האלבום שנשא את שמה, חילקה אותו בהופעותיה עד שהוחתמה לחברת תקליטים עצמאית.
ב2004 יצא אלבום הבכורה שלה FUNERAL שהתקבל בביקורות נלהבות במיוחד. המגאזין האמריקני "רולינג סטון", למשל, בחר בו במקום הראשון ברשימת אלבומי העשור, הNME הבריטי בחר בו כאלבום השנה 2005 ו"לווייה" היה אף מועמד לפרס "גראמי". ההתלהבות והפירגון גדלו בסיבוב ההופעות העולמי הראשון של הלהקה, ואמנים שונים, ביניהם דיוויד בואי לא רק דיברו בשבחם אלא גם הצטרפו בספונטניות להופעותיהם. הם נבחרו לחמם את "יו 2" ושירים שלהם הופיעו בסדרות טלויזיה שונות, ביניהן ב"עמוק באדמה". כשהסתיים סיבוב הופעות האלהבום הראשון רכשה הלהקה כנסייה והפכה אותה לאולפן הקלטות, בה נוצר אלבומה השני "Neon Bible". האלבום, שיצא ב2007, התקבל בהתלהבות רבה של הביקורת והקהל, היה מועמד גם הוא ל"גראמי" ובפרסים רבים נוספים. סיבוב ההופעות שנילווה אליו משך תשומת לב מיוחדת כשהלהקה תרמה דולאר מכל כרטיס שמכרה למטרות צדקה.
ב2009 הוציאה הלהקהDVD ובו סרט דוקומנטרי על הקלטת האלבום "Neon Bible" וסיבוב ההופעות שלהם שנלווה אליו, שכלל גם לא מעט הופעות תמיכה בברק אובמה. עכשיו, עם האלבום החדש, משלימה "ארקייד פייר" את המעבר מסטטוס להקת השוליים הקנדית, להצלחה בינלאומית. ובצדק. הם פשוט טובים.
והאלבום עצמו... ממש כיף. הגעגועים לילדות ובשכונת הפרברים בה גדלו החברים במונטראול, קנדה (נושא שחוזר בכל אלבומיהם) הניבו הפעם שורה של שירים מלודיים, חמים, בעלי פוטנציאל התאהבות גדול. להיטים, יענו. יש גם נקודה משעשעת שלא הוזכרה באף אחת מאלפי הביקורות על האלבום... השיר "HALF LIGHT 2" מזכיר מאד במנגינה שלו את "אמריקה" של רמי פורטיס, ממש ממש דומה. ואם זה לא מספיק, השיר הבא באלבום SUBURBAN WAR נפתח בגיטרות שנשמעות בול "חלליות" של ברי סחרוף ורמי פורטיס... או שהחבר'ה האלה היו בביקור בארץ בשנות התשעים או שזה סתם צירוף מקרים מעניין במיוחד....
אשכרה "אמריקה"! אם הייתי פורטיסחרוף, הייתי תובע אותם ודורש פיצוי של שמונים ושמונה מליון דולר. זה היה מביא להם יחסי ציבור בארצות הברית ואולי גם הופעה במחסן של התחנה המרכזית בניו ג'רזי. מצויין בשבילי.
השבמחק