ניל יאנג חדש

יאנג זקן לנצח

קשה להאמין, אבל ניל יאנג מצליח שוב פעם לעורר עניין. אחרי יותר מארבעים שנה במקצוע ויותר מארבעים וחמישה אלבומים (לא כולל אוספים) קשה לצפות מאיזשהו אמן לחדש, להיות רלוונטי, לעורר סקרנות... והנה הוא מצליח. יש לו אלבום חדש "LE NOISE" שלא נשמע כמו שום דבר שעשה מבעבר, ובכל זאת ברור לך שזה הוא. בשירה, בנגינה, בוואריציה האלף וחמש מאות על אותו רעיון... "LE NOISE" קוראים לזה גם בגלל שזה נשמע כמו רעש NOISE, וגם, ובעיקר, בגלל שמפיק האלבום הוא דניאל לנוואה, שאת שמו  כותבים, בשל מוצאו הקנדי צרפתי, LANOIS .

דניאל לנוואה הוא מוסיקאי ומפיק על שהיה מעורב בעשרים האחרונות בכמה מאלבומי המופת של הרוק. מפיטר גבריאל ועד יו-2, מהאחים נוויל ועד רובי רוברסטון ועוד עשרות אחרים. יותר מכל זכורה עבודתו עם בוב דילן, בשני אלבומים שהצילו את הקריירה של דילן מהתבלבלות מוחלטת: OH MERCY ב1989 וTIME OUT OF MIND ב1997. בשני המקרים, כמו ברוב ההפקות הגדולות שלו, הוא לקח שירים במצב מאד ראשוני ובסיסי ועטף אותם במוסיקה שהמציא בעצמו, בלי להתחשב ביוצר. אצל ניל יאנג הוא עשה את זה אחרת. לקח את השירים של יאנג, והשאיר אותם כמעט כמו שנכתבו, אלבום שלם של גיטרות בלבד. וזה נפלא, רענן, חם וחזק. מתאים לתחושה של יאנג שכל אלבום חדש שלו הוא כנראה האחרון.

לפני חמש שנים, כשניל יאנג היה כמעט בן ששים, הוא כמעט מת בשל מפרצת במוחו, עבר תקופת התאוששות קצרצרה וחזר לפעילות מלאה שמורכבת משני כיוונים שונים של התייחסות לחיים וקריירה שלו: מצד אחד הוא מרגיש שהגיע הזמן להתחיל לסכם את 40 שנות פעילותו בהוצאה לאור של הארכיון העצום שלו, כולל עשרות קטעים שלא התפרסמו רשמית בעבר. ומצד שני להמשיך וליצור דברים חדשים וגם להופיע מלוא המרץ כאילו הוא בחור בן 20, בלי חשבון למה יגידו עליו חברת התקליטים, המבקרים או קהל מעריציו הוותיק.

הזיג זג התחיל  כבר ב2005, תוך ההחלמה מהטראומה הגופנית שעבר יאנג סיים הקלטת אלבום בשם "רוח ערבה" (PRAIRIE WIND). באווירה אקוסטית, נוגעת בקאנטרי, עם שירים קטנים, פשוטים, אישיים, חלקם עורגים לזכרונות הילדות, אחרים נשמעים כמו סיכומים ופרידה מהעולם הזה או כמו תפילה. הקול שלו עייף, סדוק, חסר כח ובכל זאת הוא נפלא. ההתאוששות נמשכה במסע הופעות שתועד על ידי במאי הקולנוע ג'ונתן דמי בסרט בשם "לב של זהב" (כשם הלהיט הכי גדול של ניל יאנג, מ-1971).

ב2006 הוא הוציא אלבום מחאה תוקפני בשם "חיים עם מלחמה" (LIVING WITH WAR) שהיה בעצם אוסף מאמרים פוליטיים בעטיפה של רוק גיטרות מכוסח. מחאה נגד המלחמה שמנהלת ארה"ב בעיראק וספציפית ואישית נגד הנשיא בוש. בהמשך אותה שנה אסף יאנג את חבריו הוותיקים דייוויד קרוסבי, גרהם נש וסטיב סטילס ויצא לסיבוב הופעות פרובוקטיבי תחת הכותרת "חופש דיבור" (FREEDOM OF SPEECH) ובו שירי האלבום "חיים עם מלחמה" בתוספת שירי מחאה וותיקים של הארבעה.

בהמשך הוציא יאנג שני אלבומים של הקלטות בהופעות מראשית שנות השבעים ("FILLMORE EAST"  ו"MASSEY HALL"), אלבום בשםCHROME DREAMS 2 שחיבר בין העבר וההווה שלו, כיוון שהיה המשך לאלבום גנוז מ1977.  

ב2008 יצא דיסק סיבוב ההופעות תחת הכותרת "DÉJÀ VU LIVE" ושנה לאחר מכן דיווידי שמתעד את הסיבוב ההוא, על כל המחלוקות הפוליטיות שהוא עורר (הוא מציג חלק מהקהל שלו שאינו מוכן לקבל את העובדה שהוא בא לקונצרט להנות מנוסטלגיה וקיבל במקום זאת הפגנה פוליטית עמוסה במסרים אנטי ממסדיים). יאנג אינו מסתיר מצופי הסרט את הביקורת הקשה שנמתחה עליו ועל חבריו על עצם ההחלטה לצאת למסע מחאה כזה בעיצומה של המלחמה בעירק ואפגניסטן ווגם את העובדה הבסיסית שאין לו למעשה פיתרון אמיתי למצב. הוא רק מקווה (בשנת 2006) שימצא מנהיג ישר שיוציא את אמריקה מהמשבר, אולי אשה או אפילו שחור...

ב2009 יצא עוד אלבום חדש (חלש יחסית ) בשם "FORK IN THE ROAD" שהוקדש לאהבתו של יאנג למכוניות, אלבום שחזר להופעות שלו מ1992 "DREAMING MAN".

וגם, סוף סוף, מימוש הבטחתו משנות התשעים בהוצאת "הארכיון חלק 1" ובו לא פחות משנים עשר דיווידיז או סי דיז (יותר מ150 שירים!) מהשנים 1963 עד 1972, כולל כל ההקלטות הרשמיות ועשרות קטעים נדירים. 

השנה, תוך סיבוב הופעות עולמי מפרך, הודיע יאנג שהוא מוציא את הקופסה השנייה באוספי "הארכיון" והנה פתאום הוא מפתיע באלבום חדש, מקורי שנשמע כמו תמיד...וגם לגמרי שונה וטרי.

והנה כמה שירים מתוך האלבום

ניל יאנג LOVE AND WAR


ניל יאנג HITCHHIKER

ניל יאנג ANGRY WORLD