באופנת ההתלהבות המוגזמת, שלא לומר התלהמות, שמציפה את האוויר שלנו, קשה לכתוב סופרלטיב על מישהו מבלי להשמע קלישאתי ונדוש.... הרי בימינו כל אחד שיש לו יחצ"ן הוא "ענק" ו"מדהים" ובקיצור "מאממם". והאמת היא שיש לנו כאן בישראל, אם אני חוזר למשבצת הקטנה שמעסיקה את המדור הזה, המון כישרונות נפלאים בתחום המוזיקה, שכל אחד מהם הוא יחיד ומיוחד וראוי לתשומת לב....
ובכל זאת ... מארינה מקסימיליאן בלומין היא באמת משהו יוצא דופן. פצצת כשרון ייחודית מהסוג הנדיר שמתגלה פעם בהמון זמן. מוזיקאית מגוונת ומפתיעה וזמרת גדולה בעלת נוכחות כובשת בטירוף. מה שהכי יפה בה שהיא לא מוכנה להיות מקוטלגת לשום סגנון, משלבת המון השפעות ומתחומי מוסיקה שונים לאמירה אישית ועצמאית. פרפורמרית מרגשת: כשהיא על הבמה, עם כל המוזיקליות והאנרגיה וההומור... אי אפשר לעמוד בפניה.
יצאתי לי לחוות את הזה באופן אישי כמה פעמים... ומאז אני שבוי לגמרי בקסמיה. בשנת 2008, במופע השנתי לזכרו של מאיר אריאל ז"ל שנערך בקיסריה,מארינה הגיעה לבמה אחרי כשעתיים וחצי, לקראת סוף ההופעה ובשלב שגם הקהל, שלא לדבר על המוזיקאים וצוות ההפקה, כבר די סחוטים... והנה היא מגיעה, אחרי הופעה שלמה שלה בטיז-אל-נבי, וכולה רעננות ושמחת חיים ואנרגיה חיובית ורוח נעורים....היא הרימה את קיסריה בביצוע מטורף לקלסיקה של אריאל, "טרמינל" כשהיא מטעינה את השיר המוכר בפרשנות נוטפת סקס, ואחר כך לקחה את השיר הכי משונה ובלתי מוכר של אריאל, "אולבבו", והפכה אותו לאבנגרד פסיכדלי של ארבע דקות שהותיר את הקהל המום.... שנה לאחר מכן, באותו מעמד, היא שרה בדואט עם יהודה עדר גרסה עדינה עדינה ל"שדות גולדברג", וגם בצד הזה שלה, הרגוע ושקט, היא הייתה מלאת עוצמה.
פגשתי אותה על הבמה שוב לפני חודשים אחדים, במרכז עינב בתל אביב, במופע ההצדעה לג'וזי כץ. מארינה שרה להיט סולו של ג'וזי "תני לי להחליט" (שהכרנו גם בחידוש של ריטה) ואת "אז מה" של "החלונות הגבוהים" ועשתה את זה כמו שרק היא יכולה. עיזבו לרגע את הקטע של המוזיקליות המדהימה ואת הגרסאות המאוד חדשניות שלה לשירים (היא התעקשה להופיע עם העיבוד שלה), ובו נהיה לרגע שטחיים ונדבר על החיצוניות, על המראה, על ההומור. מארינה, שהיא כידוע נערה מאד יפה וגבוהה, הגיעה לבמה לבושה במיני קצרצר ועל נעלי עקב שהגביהו אותה בעוד ראש, ודפקה הופעה מדהימה גם מבחינת התזוזה על הבמה... לפני השיר השני היא הייתה צריכה למשוך זמן, ואז היא אמרה לקהל משהו בנוסח: למה שרק הנגנים מאחורי יהנו מלראות אותי מזיזה את הטוסיק... תראו גם אתם! הסתובבה, עינטזה, והמשיכה בשלה... בעוד גרסה פרטית מפתיעה לקלסיקה ישראלית . ככה בהומור, ובקלילות ובחופשיות היא מצליחה להעביר גם את הקטעים היותר קשים-מוסיקלית שלה.
באותה הופעה גם הבנתי עוד משהו לגביה שהופך אותה כל כל מיוחדת: מארינה מקסימיליאן בלומין היא בעצם חייזר. למרות שעלתה לארץ בגיל 3, והתחנכה כאן, היא איכשהו נשארה קצת חוצנית. אולי בגלל שבאה מהלימוד של המוזיקה הקלסית, אולי משום שכבר כנערה אהבה וניגנה גם ג'אז ומוזיקה אתנית והיתה שחקנית ובכלל חיה בתוך עולמה הפרטי... היא לא מרגישה חלק מהמסורת המוזיקלית הישראלית המקובלת. לדוגמא, את השירים שהצעתי לה לשיר בערב של ג'וזי כץ היא בכלל לא הכירה... וכך היא לא מרגישה מחוייבת לשוב דבר ידוע ומקובל ולא חוששת "לקלקל" את הגרסה המוכרת. מבחינתה אין גרסה מוכרת וזה מה שמאפשר לה חופש מוחלט.
תראו את מגוון הפעילויות שלה בשלוש השנים מאז התגלתה ב"כוכב נולד" (והגיעה למקום השני, אחרי בועז מעודה), כמותג וכמוזיקאית...הנחתה בערוץ 24 את התכנית "הצילו אני כוכב נולד", הקליטה שירים לקמפיין הפרסום של חברת בזק ("או שאתה שר או שלוקחים אותך מפה", "היום", "משהו חדש מתחיל" ו"חשמל זורם בכפות ידיך"), הנחתה עם השף חיים כהן את תוכנית הטלוויזיה "מועדון ארוחת הערב" (בו חידשה כל מיני שירים, ביניהם את "מונו" של שלומי סרנגה), התארחה בתכניות טלוויזיה וגם הקליטה והופיעה המון... באמצע 2008 יצאה בלומין למופע בכורה בשם "התבוננות", בליווי להקתה ובהפקת מוסיקלית של הג'אזיסט אבי לייבוביץ', היא גם הוציאה לרדיו את השיר "סוף סוף". בפסטיבל הג'אז באילת, בפסטיבל "כאן" בחולון היא הופיעה עם ערן צור ואחרים, עם בועז מעודה היא הקליטה ל"כוכב נולד" את "מי היה מאמין", שכתבה והלחינה קרן פלס. ב2009 יצאה במופע אבנגרדי נסיוני נועז בשם "אקספרימנטל" (לכבודו הקליטה שיר מקורי בשם "MAURIN"), ב"פסטיבל שירי הילדים " הלחינה מחדש את השיר "כובע קסמים", של לאה גולדברג, התארחה בתוכנית הטלוויזיה "רד בנד" (עם "כבוד" של ארתה פרנקלין, "אהבה מטורפת" של ואן מוריסון ועוד), התארחה בדואט באלבום של פורטיס ושרה גם באלבום של אסף אבידן ו"המוג'וז", בהופעה אבנגרדית עם שלמה גרוניך ובהצדעה לטוביה צפיר, בשיר של להקת הנח"ל...
ועכשיו, בגיל 23 בלבד, נדמה שמארינה מתאפסת ומתרכזת לקראת אלבום הבכורה שלה, בהפקת תמיר מוסקט. השיר הראשון מתוכו, "עמוק בטל" הוא לחן שלה למילים של לאה גולדברג, עם קטע ברוסית של אמה של מארינה. שקט. עמוק. מפתיע. איזו פתיחה נהדרת לקריירה...
מארינה מקסימיליאן בלומין נמצאת עכשיו בסיבוב הופעות אקוסטיות:
20.1.2011 "צוותא" תל אביב
3.2.2011 תיאטרון ירושלים
4.2.2011 תיאטרון גבעתיים
ב2.1.2011 התארחה מארינה מקסימיליאן בלומין בתכניתי "מוזיקה היום" בגל"צ
סאונד: אסף סיטון וישראל אליצור
מארינה מקסימיליאן בלומין בשירה ופסנתר
עמוק בטל – עם פרחי גל"צ
ישנן בנות
אני הולכת
