אבנר גדסי

כבוד!

אבנר גדסי חוגג בימים אלה  40 שנות פעילות מוזיקלית בהן יצר עשרות להיטים מוכרים ותרם לא מעט ליצירת השילוב המיוחד בין "מוזיקה מזרחית" ו"רוק מערבי". החל מ"נפרדנו כך", להיטו הראשון ב1973 ועד ימינו אלה הוא לא הפסיק להופיע ולשיר את להיטיו המוכרים וגם לכתוב שירים חדשים. בין "המבינים במוזיקה", מזרחיים ומערביים כאחד, הוא נחשב אחד מגדולי זמרינו, דורות של זמרים גדלו על שירתו, ובשנים האחרונות לפחות שלושה משיריו חזרו להיות להיטים בזכות "כוכב נולד" כשב2007 זכה בועז מעודה בתחרות בגרסתו לשירו ששר גדסי בפסטיבל הזמר המזרחי ב1980: "מנגן ושר". בתו של אבנר, מור גדסי, נבחנה לתחרות עם "נפרדנו כך" ובעונה האחרונה ביצע אבי בן אבו את להיטו של גדסי משנת 1991 "הגברים בוכים בלילה". 

ובכל זאת, כשהצטלם בשנה שעברה לפרסומת לחברת ביטוח, משתעשע עם "הגברים בוכים בלילה", היו רבים ששמחו לפגוש אותו ולהיזכר שהוא לא נעלם. גם כשתשומת הלב מופנית לכוכבי זמר אחרים, הוא עדיין כאן, ממשיך בשלו. אולי בגלל שבשנות ה2000 הוא המעיט להקליט שירים חדשים, ותמיד, גם כשהיה בשיא הצלחתו, הוא עשה את מלאכתו ללא פרסום גדול, ללא רכילויות שנקשרו בשמו, ללא אבק כוכבים אמיתי או מדומה... לא "מלך" ולא "נסיך", פשוט מוזיקאי וזמר שמנגן ושר...

אז דווקא עכשיו כשהמוזיקה הישראלית המזרחית או הים-תיכונית היא הפופ הישראלי המצליח, זו הזדמנות להפנות תשומת לב למי שנחשב אחד האבות המייסדים של הסגנון, למרות שהמוזיקה שלו לא ממש דומה למה שקורה היום. אבנר גדסי אף פעם לא היה "הזמר המזרחי" הסטריאוטיפי. אמנם הוא ממוצא תימני, ושר בחית ועין ויודע לסלסל כשצריך וגם משתמש בלא מעט השפעות מזרחיות במוזיקה שלו, אבל הוא גם נשען לא מעט על הרוק והפופ שאהב כנער, הרבה לפני מהפכת שנות התשעים עם "טיפקס" ו"אתניקס" שהובילו אל ההצלחות של אייל גולן ושרית חדד וכל שאר הזמרים שעשו קרוס-אובר לכל סוגי הקהל.

אבנר גדסי, מתחילת דרכו, היה מלחין וזמר בלוז רוק ונשמה ולא מבצע "פופ מזרחי" כמקובל, בוודאי לא את זה היותר קלישאתי ששולט בחלק גדול מהלהיטים בימינו. הוא אף פעם לא התכחש למוצאו המזרחי, אבל היה תמיד עצמאי בגישה שלו להלחנת ועיבוד המוזיקה. מבחינה זו הוא אולי קצת נפל בין הכיסאות בתקופת עיצוב הצליל הישראלי החדש, כלומר שנות השבעים והשמונים: לאלה הוא נשמע מזרחי מדי ולאלה רוק מדי. ככה זה כשאתה עצמאי בשטח ועושה מה שבא לך בלי חשבון.

תקשיבו למשל לאלבום "אתה לי ילד" שגדסי הוציא בשנת 1997. בחלק גדול משירי התקליט בולט צליל הגיטרות הבלוזיות סטייל סנטנה (שמנגן אבי סינגולדה, אלא מי) לצד הכלים האתניים, פה עזרא ברהום מנגן בעוד ופה יוסי פיין בבס...ההפקה המוזיקלית של אלדד שרים משלבת בין העולמות בטבעיות, כפי שהוא עשה עם גדסי עוד בשנות השבעים.

האלבום ראשון של אבנר גדסי שיצא ב1973 היה ראשית המהפכה. קודם כל, מכיוון שהוצאת אלבומים באותה תקופה לא היתה דבר של מה בכך ובוודאי לא כשמדובר במלחין וזמר חדש לגמרי שלא מגיע מהלהקות הצבאיות אלא מלהקות הקצב. לגדסי היה מזל שהשיר הראשון שהוציא לרדיו, "נפרדנו כך" שכתבה סמדר שיר (על פרידה מדודו טופז ז"ל) הפך בלחן ובשירה של גדסי  ללהיט ענק בראשית 1973. השיר יצא בתקליטון בהפקה עצמאית של ניסים סרוסי (שהוציא באותו זמן את "איני יכול") והצלחתו הובילה להוצאת אלבום שלם בחברת התקליטים "קוליפון" ביפו. אבנר גדסי ביחד עם להקת הרוק "ערפל" ועם שלישיית "אף אוזן גרון" בקולות הקליט תריסר שירים, ביניהם עוד להיטים גדולים כמו "מישהו חיכה לך בחוץ", "לוליטה", "אודליה" ואפילו רוקנרול בשם "מקום כזה". את רוב השירים גדסי הלחין למילים של  סמדר שיר, אבי קורן ויורם טהרלב. שיר אחד הלחין יגאל בשן, ואחד אלדד שרים שהיה אחראי על העיבודים ביחד עם קובי אשרת.

עוד אחד מאלבומי המפתח של גדסי בשנות השבעים יצא ב1978 ונקרא "יש מסיבה". באותם ימים סבלו רוב האלבומים "המזרחיים" מרמת הפקה נמוכה וחפיפית, מבחינת סאונד הקלטה, עיצוב עטיפה וכד'. ראו למשל את האלבומים הראשונים של זוהר ארגוב...

"יש מסיבה" היה הפקה מושקעת של האחים "יסו" ראובני. הקלטה מקצועית ומוצר ברמה גבוהה, כולל אפילו דף מילים מצורף. האלבום כלל להיט בשם "יש רגעים" אבל הנקודה המעניינת בו היא ההתייחסות למקורות התימניים של גדסי ושילובם בעולם החדש. על העטיפה הקדמית הוא באולפן "עוד להיט" של הטלוויזיה ועל העטיפה האחורית הוא בחדר באווירה ביתית תימנית.... הוא מתייחס לעבר, אבל הוא לא נוסטלגי. שר שירים של שבזי במבטא תימני שאי אפשר להבין, אבל המוזיקה, העיבודים, ההפקה... כל אלה מאד מעודכנים לצליל החדש של התקופה: שילוב של רוק, פאנקי ודיסקו, כמו שעשה אז צביקה פיק. כך היה אבנר גדסי בסוף שנות השבעים: יוצר וזמר תימני בעל יכולת שירה מהבולטות בארץ שעושה את זה ביחד עם הנגנים הכי טובים בפופ רוק הישראלי. מאז הוא ממשיך לעשות את זה עד היום.

   

אבנר גדסי – במופע "מנגן ושר"

באמפי "דוהל" ביום ה 20.1.2010