ג'אז פלוס

אריק טרופז

זה קורה רק לפעמים. פתאום, משום מקום, מגיע שיר שקורע לך את הלב. ללא שום הכנה מוקדמת, בלי שיש לך מושג מי המבצע... ברור לך שהשיר הזה, שלא נמאס לך לשמוע אותו שוב ושוב ילך איתך שנים ותמיד יזכיר לך את הימים האלה, בהם גילית אותו לראשונה. השיר שלא יניח לך, שלא ישחרר אותך... ואולי זה מצחיק שלפני זמן קצר זה קרה לי דווקא עם שיר שנקרא "הנח לי" או "שחרר אותי" או בקיצור LET ME GO. שיר כאב קטן ומאופק יחסית, אך מלא נשמה ועוצמה פנימית, ששרה זמרת בשם סופי האנגר. בירור קצר העלה שמדובר בזמרת שוויצרית צעירה (ילידת 1983), ששרה באנגלית, באלבום של מוזיקאי ג'אז צרפתי בשם אריק טרופז (ERIK TRUFFAZ).  את שמו של טרופז הנ"ל דווקא הייתי אמור להכיר, כיוון שהוא פעיל כבר 10 שנים ואף ביקר בארץ פעמים אחדות בהופעה... אבל איכשהו התפספסנו ועכשיו אני משלים פערים גם כאן, במדור זה שאינו מתעסק בג'אז בדרך כלל. קודם כל, האלבום החדש של טרופז שנקרא IN BETWEEN אינו "רק ג'אז", יש בו מלבד השיר הנ"ל עוד שיר ששרה סופי האנגר, עיבוד מדהים לשיר נשכח (יחסית) של בוב דילן DIRGE (מתוך אלבומו משנת 1974 PLANET WAVES) וגם חלק גדול משאר הקטעים בתקליט אינם בדיוק ג'אז, לפחות לא ג'אז סטנדרטי, אלא שילוב נורא יפה ומעניין של ג'אז-סטייל-פיפטיז-סיקסטיז עם רוק רך ומוזיקה אלקטרונית ופאנק-נשמה. מיילס דיוויס בצד הנעים שלו עם נגני מוסיקת עולם עכשווית... הכל מלודי וקסום ובהחלט יכול לדבר גם אל מי שג'אז יותר קשה ומורכב לא עושה לו את זה.

אריק טרופז נולד בשווייץ ב1960 והחל לנגן בחצוצרה כבר בגיל 8, כשהצטרף לאביו שהיה מוזיקאי ומנהיגה של להקת מחול שרקדה עם מוזיקת עולם. כילד גדל על הביטלס, לד זפלין, דיפ פרפל וקינג קרימזון ואל עולם הג'אז נכנס, לדבריו,  בגיל 13, לאחר ששמע את אלבומו של מיילס דייויס KIND OF BLUE.

מאז שהחל להיות מוזיקאי מקצועי הוא מחבר בין העולמות האלה, יוצר שילוב ייחודי של ג'אז, אלקטרוניקה, דאנס, אסיד ג'אז, מוזיקת עולם, פופ ורוק והיפ הופ. הוא מארח ראפרים וזמרי רוק, מוסיף דיסטורשן לחצוצרה מידי פעם, משלב סולואי גיטרות ואורגן כשמתבקש... וגם ההתנהלות המקצועית שלו  מזכירה את עולם הרוק, כולל מסעות הופעות אינסופיים ולא רק בפני קהל חובבי ג'אז ומכירות אלבומים שהסתכמו בשלוש עשרה השנים מאז שהוחתם בחברת הג'אז היוקרתית "בלו נוט" ביותר מ400,000 עותקים. כנראה שיש לו, בין 16 האלבומים שהוציא מאז 1994, יצירות יותר מהפכניות ואולי גם יותר "חשובות" (אם להסתמך על הביקורות בעולם". אבל נדמה לי שהאלבום IN BETWEEN הוא דלת כניסה מצויינת לעולם שלו. וסופי האנגר... אותה אני מקווה עוד לפגוש הרבה.

דורון רפאלי

והנה עוד מוזיקאי שלא מוכן להיות מסווג לתחום אחד בלבד. המתופף ונגן כלי ההקשה דורון רפאלי עושה את זה כבר יותר מ25 שנים במגוון של סגנונות מוזיקליים, מרוק וFאנק ועד ג'אז ומוזיקת עולם. הוא התחיל להיות מוזיקאי מקצועי כמתופף בלהקת הנח"ל, למד באקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים ולמד מוזיקה בניו יורק באמצע שנות ה80. ב1989 היה רפאלי שותף ללהקת הרוק-סלסה-כיף "אטרף" וללהקת הג'אז "מינואט", הקים את להקת המתופפים-רקדנים "טררם" והשתתף בהפקות רבות נוספות, גם כנגן בהקלטות של אמנים אחרים וגם כיוצר. יצירה שכתב לתזמורת סימפונית ואנסמבל מתופפים, בוצעה על ידי סימפונט רעננה ואנסמבל טררם, והוא גם לימד במשך חמש שנים בבית הספר "רימון" ובמכללת "הד".

עכשיו, אחרי כל השנים האלה, מוציא רפאלי אלבום בכורה "HORSE OF PASSION" בהרכב שהקים עם נגן הבס רן לוי והפסנתרן הוד מושונוב. ביחד עם אורחים כאבי לייבוביץ' בטרומבון, ניצן עין הבר בסקסופון, חן מאיר בכלי הקשה והזמרת חווה משאשה יצרה השלישיה של רפאלי שילוב של ג'אז, מוזיקה אפריקנית, מקצבים לטיניים ומוזיקה ישראלית.

היום משיק רפאלי את האלבום בהופעה חגיגית במועדון "זאפה" בו יתארחו אלון אולארצ'יק וחבריו של רפאלי ללהקת "אטרף" באיחוד חד פעמי. מחר זה קורה ב"מעבדה" בירושלים

צילום יוסי צבקר