כמעיין המתגבר
מעיין הירשביין יושבת במרחק שני מטר ממני, באולפן גלי צה"ל, בהופעה בתכניתי "מוזיקה היום". היא ליד הפסנתר, לידה נגן הקונטרבס אדם בן עזרא ושניהם מוקפים צלמי סטילס ווידאו, טכנאי סאונד, יחצנית, הבת שלי שבאה לבקר בעבודה של אבא ועוד אנשי גל"צ שסתם באו לראות... וכשהיא שרה אני מרגיש כאילו זה רק היא ואני... היא שרה בשבילי. במיוחד בשיר "כאן בלעדיי" כשהיא מתחילה שקט שקט והולכת ומעמיקה לתוך הנשמה ומאריכה במיוחד את המילים האחרונות בכל בית...פחחחחחחד... ביחחחחד.... מאאאאאאד... ארוך ארוך ארוך ויפה יפה יפה... עד כלות הנשימה.
באמת שלא התכוונתי
פשוט ככה גידלו אותי לחשוב
האמת שלא האמנתי
למרות שזה נשמע כמו תירוץ לזה שלא טוב
אולי אנ'לא רוצה לדעת
בורחת מהכל, פוגעת
נשארת שוב עם הסוד כאן בלעדיי
ואין בי שום ספקות או פחד
להזדקן אתך ביחד
רוצה את זה מאד
לך לא כדאי
היא שרה באולפן שלושה שירים מקוריים ואחד של שלום חנוך ("לאט לאט"), ואני מרגיש שזה נורא חזק ומרגש, ובטח עוזר לה לקדם את המופע שלה ב"אוזן בר" בשבת הקרובה... אבל זהו רק חלק מתוך האישיות המוזיקלית שלה, מה שגורם לי למחשבות על עטיפת האלבום שלה.
שכן, בינתיים, עד שיעלמו לגמרי האלבומים "הפיזיים" עטיפה מוצלחת יכולה לספר את כל הסיפור. "ממלכת עד ש", אלבום הבכורה של הזמרת-כותבת-מלחינה מעיין הירשביין, ארוז בעטיפה מקופלת שנראית, כשהדיסק בידך, כמו הצהרה של מינימליזם ומינוריות.
אך כשמוציאים את חוברת הדיסק, ופותחים את העטיפה המתקפלת, מתקבלת התמונה השלמה: מעיין הירשביין ליד הפסנתר שלה, מבטה מופנה לשמיים, ומולה התפוצצות מוזיקלית של המון כלים שפורצת מתוך הפסנתר...
והדימוי הזה כל כך מתאים...הציור של גילי כהן והעיצוב של שיר דויד, נראים לי בדיוק כמו שהאלבום הזה נשמע. כולל ההפתעה שקורית לך עם פתיחת העטיפה, או, בהתאם, בהאזנה לדיסק. הנה דוגמא לא רעה לכך שעוד יש משהו קטן ומיוחד דווקא בפורמט הדיסק.
" ממלכת עד ש", אלבום הבכורה של מעיין הירשביין, בת 30 וקצת, הוא יצירה עמוסת כל טוב. מקטעי פסנתר אינטימיים ומינוריים, ועד שירים מתוזמרים בגדול, עם אנרגיות של מופע ענק
היא שרה על אהבה, פרידה, אכזבה. והכל מכוון לנשים, וכנראה לאחת במיוחד, לה עצמה.
"ממלכת עד ש" הוא הפתעה נעימה בעיקר למי ששמע את שמה של מעיין הירשביין כבר בעבר.. אני, לשם דוגמא, פגשתי אותה לפני תשע שנים, ומאז אמנם חזרתי להתקל בה, במופעים קטנים כאלה ואחרים, אבל עבר יחסית המון זמן וכבר חשבתי שהיא התייאשה.
בשנת 2002 וגם בשנת 2003 היא השתתפה בתחרות "רוק רימון" ונשמעה כמו הבטחה גדולה. בשנים הבאות היא הופיעה, בעיקר לגמרי לבד או עם נגן אחד או שניים. בעיקר עם אדם בן עזרא בקונטרבס ולעתים עם קרני פוסטל בצ'לו... בין השאר היא הופיעה ב"פסטיבל הביטלס" בחולון, עם עינב ג'קסון כהן בדוקרב פסנתרניות, השתלבה בפסטיבלי הפסנתר וחרגה מעולם המועדונים הקטנים, עד כמה שידוע לי חד פעמית, כשהתארחה ב"ארבע תחנות" של שלום חנוך. איתו ועם מפיקו המוזיקלי משה לוי, יש לה קשר מיוחד. את משה לוי הכירה עוד כשהייתה חיילת ושרתה זמן קצר בלהקת חיל האוויר. הוא הזמין אותה לשיר קולות באלבומים שהפיק לשמוליק קראוס, מאיר בנאי ואביב גפן. והוא גם ליווה אותה בדרך לאלבום הבכורה כשותף בהפקה המוזיקלית. שלום חנוך בעצמו היה אחראי על הפקת השירה, ומידי פעם השניים הפתיעו אותה כשעלו לבמה בהופעותיה. הקשר עם שלום, והעבודה עם משה לוי, הם בוודאי מקדם תשומת לב ענק במבול הזמרות-יוצרות שמציף אותנו בעת האחרונה. לזכותה של מעיין יאמר שיש לך משהו מקורי ומיוחד להציע, גם ללא הקשרים הטובים האלה. ולמרות שעברו הרבה מאד שנים (יחסית) מתחילת הדרך, היא נראית ונשמעת כמו אחת שיש בה רעב גדול לעשות את זה עכשיו. "ממלכת עד ש" היא רק ההתחלה, ואם אני מבין נכון את חכמת הזן שבכותרת, אז זהו זה, עכשיו זה קורה.
לקראת הופעה ב"אוזן בר" בתל אביב ב4.6.2011
התארחה מעיין הירשביין בתכניתי "מוזיקה היום" בגלי צה"ל 22.5.2011
מעיין הירשביין בשירה ופסנתר חשמלי, אדם בן עזרא בקונטרבס וקולות
רשימת מכולת
כאן בלעדי
רק בטוב ביותר
לאט לאט (שלום חנוך)
סאונד: אסף סיטון ורפי קופפר
צילומים: דני זודקביץ'
והנה הג'אם בצילומו של גיא דיין דוט קום
יפה מאד ומלא נשמה.
השבמחקבהצלחה רבה בהמשך הדרך...
רק טוב, ג'ייקוב ;)
www.jacobjt.com
שיר דויד אכן מעצבת מוכשרת מאוד!
השבמחקמניסיון...