אריק איינשטיין שר יצחק קלפטר

בשבת שודרה בגלי צה"ל, תכנית מיוחדת על האלבום "אריק איינשטיין שר יצחק קלפטר".
נפגשתי עם אריק איינשטיין לשיחה על האלבום, בביתו של גיא בוקאטי, המוזיקאי והכותב (וגם הגיטריסט) שעובד איתו בשנים האחרונות.

האלבום החדש "אריק איינשטיין שר יצחק קלפטר" הוא אוסף כמעט כל הלחנים של יצחק קלפטר שאריק איינשטיין שר בעבר. בעיקר בשני אלבומים שהוציאו יחד בשנות השמונים. "יושב על הגדר"  (1982) ו"שביר" (1983), עם שירים כמו "שביר", "רק איתך", "יושב על הגדר", "טירוף במה", "בשבחי הסמבה" ועוד. לאלה צורף שיר אחד משנות התשעים ("כאן לבד הלילה") ושתי הקלטות חדשות: "מעבדות לחירות" שכתב יעקב רוטבליט והלחינו יצחק קלפטר ו"צליל מכוון" הוותיק של קלפטר, בחידושו של איינשטיין. אריק הקדיש חלק ניכר מדבריו לדיבור על קלפטר...

איינשטיין: בכלל לא התכוונתי לעשות אוסף של יצחק. עבדתי על אוסף אחר ונתקלתי במקרה בתקליטים "יושב על הגדר"  ו"שביר" שמזמן לא שמעתי במרוכז. הקשבתי לשניהם  ופתאום התעוררה אצלי האהבה הישנה הזו למוזיקה שלו לנגינה שלו והרגשתי שאני רוצה לשתף אנשים בכיף הזה ב.. יצחק הזה...

אצל איינשטיין זו אהבה בת ארבעים. מאז שקלפטר ליווה אותו כחלק מלהקת "אחרית הימים" ב1971, ההקלטה המשותפת הראשונה (בשיר "כמה טוב שבאת הביתה"), מעקב אחרי הייחוד של קלפטר כגיטריסט בימי "כוורת" ובעיקר בתקופה בה עבדו בשיתוף פעולה מלא, בשני האלבומים הנ"ל. ולא רק כגיטריסט ומלחין אלא כבעל השפעה על העובדה שבאלבום "שביר" איינשטיין כתב לראשונה את כל המילים...

איינשטיין: גם את זה אני מייחס ליצחק.  אני לא משורר מקצועי... מדי פעם אני כותב. אבל הוא הצליח להפרות אותי.. הוא פשוט הפרה אותי וזה זרם... יש במוזיקה של יצחק מין תמימות ופשטות ויחד עם זה הוא מאוד מוזיקלי וגם מאוד מאוד מורכב. זה לא פשוט. הנפלא אצלו שהוא יכול לקחת מהלכים, טקסטים, מלים כאלה כמו (שר): "אני כותב מכתב, הדף נגמר לי, אני אוהב אותך, רע לי ומר לי, או-או-או-או עד עולם אחכה" מין דבר כזה, וכשהוא עושה את זה, אחול מניוקי, איזה יופי.

- מה מיוחד בו כמוזיקאי?

איינשטיין:  קשה להסביר הרגשה בעזרת מילים. זה לא מדע מדויק... יש בו איזה משהו שהוא... יצחקי כזה. הוא מוזיקלי מאוד, רוקר מצד אחד ואיש של בלדות מצד שני. יש משהו מיוחד באופן שהוא מנגן, בסטייל שהוא מנגן, בסולואים שלו. יש שירים שלי שאני מקשיב להם ומחכה שהסולו יבוא. כל סולו שלו הוא יצירה בפני עצמה ובכל זאת זה נשאר אורגני עם השיר. ההרגשה שלי לאורך כל התקליטים שעשיתי איתו שיש דיאלוג בלתי פוסק בין השירה שלי לגיטרה שלו...

אח... איזה גיטריסט. בוא'נה, הוא עומד בשורה אחת עם כל האלה, קלפטונים, קנופלרים, בחיי. אני מציע לשים לב לעבודה שלו בגיטרה. לפעמים יש דברים שנעלמים אם אתה לא מקשיב באמת לאורך כל הדרך. לא רק סולואים, אלא כשהוא מלווה, כשיש שירה. מתי הוא שותק, מתי הוא נכנס, איזה צלילים הוא מנגן , איזה קצב הוא מנגן, אתה מבין?  פתאום הוא מחסיר צליל, מוסיף צליל, פתאום הוא עושה את זה בלוזי קצת, פתאום בלדה יותר, אדיר, אדיר. ומלודי. כל הסולואים האלה אתה יכול לשיר אותם.

היו הרבה שנים, שכשהייתי לפני תקליט חדש, ועוד לא ידעתי איזה כיוון ומה ומי ועוד החומר לא קיים דבר אחד כן ידעתי שיצחק ינגן גיטרה. לא הייתי מוכן לוותר עליו...  יש הרבה גיטריסטים מוכשרים וטובים בארץ אבל הוא מיוחד. מיוחד.

- יש באלבום גם שתי הקלטות חדשות...

איינשטיין: ליאור מזרחי, המפיק מאן.אמ.סי הציע שנקליט שני שירים נוספים. נזכרתי בטקסט שכתב יעקב רוטבליט שמאד מצא חן בעיני, "מעבדות חירות". כאן נכנס לתמונה גיא בוקאטי שאיתו אני עובד בשנים האחרונות. הוא מוזיקאי בפני עצמו, גם כותב טקסטים וגם גיטריסט שיש לו מה להגיד. גם הוא אוהב את יצחק ואין לו את הקטע הזה של קנאה. אז יצחק התחיל להלחין את השיר ועל הבסיס של מה שהוא עשה גיא המשיך. הלחן משותף  ושניהם מנגנים... סולו מרכזי של יצחק, ובסוף סולו יותר קטן של גיא.

- וגם גרסה שלך ל"צליל מכוון" של קלפטר

איינשטיין: כשהציעו לי לשיר שיר מוכר של יצחק הייתה לי בעיה כי יצחק הוא לא זמר במובן המקובל של המילה. יש משהו בשירה שלו, מין תמימות כזאת... יש שירים שהוא שר שהזמר הכי טוב בעולם לא ישיר כמוהו.  אז הייתה לי הסתייגות בהתחלה כי השירים שהוא שר מאוד מזוהים איתו.. בדקנו את העניין ובסוף הרגשתי בסדר, שאני לא הולך לקלקל את השיר. לא להפוך את השיר על פיו. אני שר אותו כמו שהוא... זה הסתדר לי ואז שמחתי.

צילום: זיו קורן

צילום: מאיר פרטוש

הנה השעה הראשונה של התכנית: