חובבי הג'אז חווים בימים אלה הצפה חסרת תקדים של מוזיקה מצויינת בארצנו. פסטיבלי ג'אז רצים בנמל תל אביב (ברדינג 3), בתיאטרון גבעתיים, במועדונים שונים ברחבי הארץ, כולל כאלה שרק לא מזמן התרכזו בעיקר ברוק ואלטרנטיב... יש הרבה אקשן. הנה, מחר (18.7) יופיע בזאפה "שוני" בבנימינה הפסנתרן האמריקני בראד מלדאו... שיא החום יגיע בחודש אוגוסט וכאן אנחנו מפנים תשומת לב לשני אירועים, הראשון של הרכב אחד, "החזרה לנצח", והשני רב משתתפים בשלושה ימים של פסטיבל הג'אז באילת.
בחזרה ל"בחזרה לנצח"
המופע הראשון הוא של הרכב הג'אז-רוק-פיוז'ן RETURN TO FOREVER, שיופיע ב1.8.2011 באמפי קיסריה. בעולם הג'אז ישנם לא מעט טוענים לכתרים של "מלכים", "ענקים" ו"מיתולוגיים". RTF הוא אחד ההרכבים הראויים ביותר לתואר "אגדתי" ואי אפשר להגזים בתרומתם למוזיקה של סוף המאה העשרים, ולא רק לג'אז. מתחילת הדרך ב1972, כשהפסנתרן והמלחין צ'יק קוריאה הקים את ההרכב עם הזוג הברזילאי, הזמרת פלורה פורים ובעלה נגן כלי ההקשה אאירטו מורירה, היה המוטו המרכזי בכל גלגוליה של הלהקה רעיון השילוב בין הסגנונות המוזיקליים השונים. המיזוג, "הפיוז'ן" של מוזיקה דרום אמריקנית, ג'אז מסורתי, רוק, פרוג ומוזיקה אתנית. השילוב הזה גרר לעתים ביקורות לא נעימות בקרב מבקרי ג'אז ("הם רוקיסטים מדי") וג'אז (להפך) אך הביא את RTF לקהל גדול מאד של מאזינים שאינם דווקא חובבי ג'אז ועם זאת נחשב איכותי וחדשני גם בקרב ג'אזיסטים קפדנים. RTF התפרקה בסוף שנות השבעים כשכל חבריה ממשיכים להיות שותפים לנגינה ויצירה בסגנונות מגוונים וגם משתפים פעולה בלא מעט פרוייקטים משותפים.
לפני שלוש שנים התברר שצ'יק קוריאה לא ממתין לנצח כדי לחזור ולנגן ביחד עם חבריו הוותיקים והוא חידש את פעילות הלהקה בהרכב מדהים שבו חברים מגילגוליה השונים: צ'יק קוריאה בקלידים, סטנלי קלארק בבס, לני וייט בתופים, ז'אן לוק פונטי בכינור ופרנק גמבלה בגיטרה. הם עושים גם חומרים חדשים וכאלה שנוצרו מאז שנות השבעים, אך בעיקר את הקלסיקות הגדולות של הימים ההם. לצרבה השמחה ואולי גם ההפתעה, זה נשמע מצויין ורענן גם יותר משלושים שנים אחרי.
בן 25, תתחדש!
העתיד כבר כאן: גלעד אברו |
הבסיסט והסופרסטאר בפני עצמו אבישי כהן, מנהלו המוזיקלי של הפסטיבל החליט השנה לרענן אותו בהרבה הפתעות מהארץ ומהעולם, אז אמנם יהיו גם כוכבים וותיקים (למשל פסנתרן הלאטין ג'אז אדי פאלמיירי הוא בן 75) אך נדמה שהדגש הפעם הוא על המיוחד. וזה כולל דור חדש של מוזיקאי ג'אז מעולים מהעולם וגם לא מעט אמנים ישראלים חדשים שעושים ג'אז מצויין וגם כאלה (יוני רכטר כדוגמא) שהם "לא רק ג'אז".
השנה חוגגים 25 ולכן לצד המופעים המרכזיים, באולמות שיש בהם 1000, 2000 וגם 4000 מקומות ישיבה יתקיימו בשלושת ימי הפסטיבל מופעים פתוחים ואירועים מיוחדים במתחם הפסטיבל ובעיר אילת, ביניהם מופעי חינם לקהל הרחב וכיתות אמן במלונות. בתוך מתחם הפסטיבל יפתח "סינמג'אז" (הקרנת מופעים נדירים שהתקיימו ב25 שנות הפסטיבל), תערך תערוכת צילומים שמתעדת את רגעי השיא של הפסטיבל ויהיה גם מתחם אוכל מיוחד באווירה מוזיקלית.
קלסיקה ישראלית, וגם ג'אז: יוני רכטר |
בין הישראלים נמצא את יוני רכטר, גלעד אברו, ארז בר נוי, יעל דקלבאום, שלישית בורלסק, שי מאסטרו, Organic Sound Unit, יונתן וולצ'וק, זוהר פרסקו. כל אחד מהשמות האלה מסתיר מאחוריו עוד קבוצת מוזיקאים שמנגנת איתו, וכל מי שקצת מכיר ג'אז ישראלי של השנים האחרונות יודע שמדובר בנגנים מדהימים. יש לנו דור חדש שעושה מוזיקה נהדרת. גם ג'אז. וזו ההזדמנות לחזור ולהזכיר את האבות המייסדים של הג'אז הישראלי, כפי שנעשה בפסטיבל מידי פעם, במופע מיוחד של הרכב וותיקים בשם Israel All Stars ובו מנגנים אלברט פיאמנטה בסקסופון אלט וקלרינט, ממלו גייטנופולוס בחצוצרה, ג'ס קורן בסקספון טנור, דני גוטפריד בפסנתר, אהרל'ה קמינסקי בתופים וסיימון סטאר בבאס. איתם זה התחיל, אפילו לפני שהפסטיבל הזה נולד. כבוד!
(חלק מה...) האבות המייסדים בצילום מהפעם הקודמת... |
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4100701,00.html
השבמחק