הטרקטורים חוזרים
אוקטובר 1979. אריק קלפטון באמצע הופעה אלוהית בהיכל התרבות בתל אביב, עיניו עצומות והוא בסולו גיטרה קורע לב... ואז נשמעת פתאום קריאה מהקהל: "תתעורר!!! יא מסטול!!!", באותו רגע הייתי מוכן, כמון רוב הקהל סביבי, לחנוק במו ידי את הפרחח הצועק... חמש עשרה שנים לאחר מכן התברר לי שזו הייתה הפעם הראשונה בה שמעתי את קולו של אבי בללי. אז בן 16, שעשה מה שעשה, ואני כמובן לא מצדיק אותו, לא רק מתוך משובת נעורים אלא מתוך תיסכול אמיתי: הוא אהב באותם ימים מוזיקה מורכבת, מתוחכמת ולעתים קשה-לעיכול, מה שקראו אז "רוק מתקדם" והיום מכונה "פרוג" (קיצור ל"פרוגרסיב"). ולכן התאכזב מקלפטון, אחד מגדולי הגיטרה של כל הזמנים, שהעדיף לעשות את זה בלוזי "פשוט" ולא פרוג מתוחכם. לא עניין את הנער ההוא שקלפטון נותן את כל הנשמה, שהוא מנגן נפלא ושהקהל כולו באקסטזה. אם זה מספיק מסובך, זה לא טוב.
אני מספר את זה כיוון שבעצם אבי בללי והלהקה המפוארת שהקים כעשור אחרי הקונצרט ההוא, "נקמת הטרקטור", הם, לגמרי בכוונה תחילה, באותו ראש שמעדיף את זה מורכב. מין נטע זר במוזיקה הישראלית הפופולרית. העובדה שמידי פעם היו להם להיטי רדיו והצלחות במכירות תקליטים ובהופעות היא כמעט מקרה. זה קרה להם מבלי שכיוונו לשם, מבלי שרצו, מבלי שזה עניין אותם. הדבר היחיד שעניין תמיד את בללי וחבריו זה לעשות את המוזיקה שלהם, מבלי קשר ל"מה הולך" ומה יגידו עליהם. הם מהפכנים אמיתיים, שלא עושים חשבון. זה שהם עדיין שורדים כלהקה, וחוזרים בקרוב באלבום חדש יותר מעשרים שנה אחרי אלבום הבכורה, אפשר להגדיר כפלא קטן. זה שהשיר הראשון מתוך האלבום "נשאר רק לרוץ" הוא מצויין וסוחף ממש כמו פעם, אפשר להגדיר כפלא גדול.
אל שלושת החברים הוותיקים, אבי בללי בבס ושירה, אופיר לייבוביץ' בגיטרות ואביב ברק בתופים הצטרפו בשנים האחרונות נגנית הוויולה גליה חי והקלידן עידו זלניק וביחד עם משה לוי כשותף בהפקה המוזיקלית חוזרים עכשיו "נקמת הטרקטור" באלבום חדש, שמיני, שבע שנים אחרי האלבום האחרון ואחרי לא מעט פרוייקטים שלהם גם כלהקה וגם כבודדים.
.
עכשיו, כשיש להם צורך לומר שוב משהו כלהקה הם חוזרים ומתכנסים ליצירה משותפת שהעבודה עליה נמשכה יותר משנה וחצי ומוציאים את "נשאר רק לרוץ", אלבום שמשלב יציאה ממשבר אישי ותחושה של הלך רוח לא פשוט בחברה הישראלית.
לבד תלך מכאן, לאן
ענן בתוך ענן בתוך, ענן
אור יורד עוד יום, עבר
השמש שותקת הירח, מר
היית צריך לדעת
היית צריך לדעת
היית צריך לדעת
היית צריך לגעת
האם יש רק דרך אחת לדעת
האם יש רק דרך אחת לגעת
האם יש רק דרך אחת לאהוב
האם יש רק דרך אחת לעזוב
לבד תלך האדמה רותחת
הצל עובר הדלת נפתחת
האבן תזכיר, ואת...
לא שוכחת
נשאר לך רק לרוץ
נשאר רק לרוץ
תמצית ההיסטוריה. בשנת 1986, אחרי שהיה חבר בלהקות "מתקדמות" שונות, ביניהן "מודוס וויוונדי" הוציא אבי בללי תקליט ראשון עם האמן אורי דושי תחת הכותרת "הכאן".
שלוש שנים אחרי, עם הגיטריסט אופיר לייבוביץ' (גם הוא מ"מודוס וויוונדי"), הקלידן (אילן) גרין ומתופפים שונים, שהאחרון ביניהם היה ילד הפלא דני מקוב, הוקמה להקה חדשה. ניצן זעירא החתים אותם לחברת התקליטים העצמאית שהקים "נענע דיסק", ברי סחרוף מונה למפיק מוזיקלי, ורמי פורטיס הציע להם להשתמש בשם שיר שגנז: "נקמת הטרקטור".
תוך כדי העבודה על האלבום הראשון פנה אל הלהקה אוהד נהרין והציע לה להלחין ולהשתתף ביצירת המחול שלו "קיר" ללהקת בת שבע. מאותו רגע ראשוני בתולדות הלהקה וב20 השנים הבאות, ברור היה שבללי וחבריו לא מוכנים להסתפק בקריירה רגילה של להקת רוק אלא חייבים, כמעט באובססיה, ליצור כל הזמן עוד ועוד סוגי מוזיקה שונים, "אמנותיים" ולאו דווקא פופולריים. וכך לצד האלבומים "הרגילים" (שהיו בהחלט לא רגילים אך כללו פה ושם, בעיקר בתחילת הדרך, כמה להיטים, כמו "משחק של דמעות", "אדון הסליחות", "משתעשע")
היו בללי וחבריו מעורבים בהמון פרוייקטים נוספים כמלחינים ולעתים גם כמופיעים על הבמה. הם היו שותפים בין השאר לאופרת הרוק "סמארה" עם דנה ברגר ואורי קצנשטיין, למחול "אנאפאזה" של אוהד נהרין ב"בת שבע", ההצגה "יתומים" ב"הבימה", התיאטרון ההולנדי "אורקטאר", עם הכוראוגרפית נעה דר ביצירות "אינו אלא" (שתועדה בסרט הטלויזיה "מכונת רפאים") ו"עננים ומרק", במיצג "אקזוטיקה אורבנית" עם אריק חיות, ההצגה "גן עדן דרום" בתיאטרון "בית לסין", המחזות "אותלו" ו"רומיאו ויוליה"בבימויו של יוסי פולק בתיאטרון חיפה, ההצגה "קופר" ב"בית לסין", הסרט "סוף המשחק", "כריש פטיש" בתיאטרון "הבימה", "על עכברים ואנשים" בתיאטרון "בית לסין". "כוח האיזון" של להקת ורטיגו, פסקול הסרט "כנפיים שבורות", בו גם שר את שיר הנושא. "מיתוס", "שלוש אחיות", "חלום ליל קיץ" ו"פרוייקט הרצל שם זמני" של רנה ירושלמי, עבודה עם "הרביעייה הישראלית החדשה" בעיבודיו של נור יעקובי. "קרם תות ואבק שריפה" של יסמין גודר, "הזמרת הקרחת יותר" של תיאטרון החאן, מופע ב"פסטיבל העוד" בלחנים לשירי אבן עזרא, אלבום שירי הילדים "זנב לא שוכח", אלבום משותף לבללי ויהודית רביץ בשירי דליה רביקוביץ' וגם הפקות לאמנים אחרים, ביניהם "כנסיית השכל", טל גורדון להקת "אוליב" ועוד.
בסך הכל, "נקמת הטרקטור" הוציאה 7 אלבומים, בללי עוד ששה ובהם מוזיקה לסרטים והצגות, מוזיקה נסיונית עוד יותר מזו של הלהקה וגם לא מעט שירים יפים. אז מי זאת "נקמת הטרקטור"? הרביעיה המקורית בללי-ליבוביץ-גרין-מקוב החזיקה מעמד עד 1995, אז פרש מקוב והצטרף המתופף (בן ה17) אביב ברק. בהמשך עברה הלהקה עוד שינויים אחדים, בתחום הקלידים, כשגרין הוחלף על ידי אייל "פרסון" שחר שהוחלף על ידי רועי ירקוני שהוחלף על ידי עידו זלזניק. לפני שלוש שנים הצטרפה נגנית הויולה גליה חי ו"נקמת הטרקטור" יוצאת לעוד סיבוב.
יש לי את התקליט (ויניל...) של 'הכאן' והוא יהלום אמיתי. כבר אז היה ניתן להבחין שלאבי בללי יש יכולת ליצור עולם מוסיקאלי משלו.
השבמחקעל להקת העבר של בללי akan - http://he.smalltownromanceblog.com/?p=2007
השבמחקהאלבום הראשון שלהם - אחד הטובים ביותר שיצאו בישראל. משהו מיוחד שאי אפשר להסביר. השאר - עם כל הכבוד הרב, קצת פחות טובים.
השבמחק