סגול 59

בלוז סגול כהה

איזה תענוג זה לגלות מחדש מישהו שנדמה לך שהוא מוכר לך... ופתאום הוא נשמע שונה וחדש ומפתיע. עם הראפר סגול 59 זה קרה לי באלבום הקודם שלו, "תעשו מקום" שיצא לפני כשלוש שנים. אז, בהפקה המוזיקלית של יונתן ("ג'וני הקטן") גולדשטיין, הוא הגיע לאיזשהו שיא אישי בתחום הביטוי ההיפ הופי שלו, השירים היו גרוביים כמו שצריך וההפקה מושלמת. אחרי חמישה אלבומים, סגול 59 היה מוכן לאתגר חדש.

עכשיו זה קורה, וההפתעה הרבה יותר גדולה. שכן באלבום החדש שלו "עוד נוסע אחד" סגול 59 זונח לגמרי את הראפ, והולך במלוא ההתכוונות על ריתם-אנד-בלוז. ביחד עם המפיק המוזיקלי והמעבד אמיר אסטליין (גם הוא מתעסק בדרך כלל בהיפ הופ וגרוב) יצר סגול 59 קבוצה של שירים שמציגים צד אחר באישיות המוזיקלית שלו. כבר באלבום הקודם היה ברור שהבחור יודע גם לשיר וכאן הוא מדגיש עוד יותר את המוזיקליות שלו, גם בשירה וגם בנגינה (בגיטרות, יוקליילי, חליל ומפוחית). הוא נשמע לגמריCOOL  ונינוח עם התפקיד החדש שבחר לעצמו, ויותר מכך, הקיבוצניק שהפך לירושלמי חוזר באלבום הזה למרכיב ראשוני ומאד אמיתי בדרך הביטוי שלו. בפתיחה זה נשמע משעשע, כשרד אורבך מה"רד בנד" פותח בהקדמה מצחיקה ובהמשך כזמר אורח מצויין שבא להציל את השיר "אדון שכן". אחר כך מתברר שהאלבום הזה הוא לגמרי לא גימיק אלא מביא, בהומור ובכיף, שירים טובים בסגנון קאנטרי-פולק-רוק-בלוז ישראלי. יש משהו יותר קיבוצניקי מזה?

 סגול 59 עושה את זה עם אמיר אסטליין בקלידים, תכנותים וסימפולים, איקי לוי בבס וגיטרה, שי מיארה בתופים וקבוצה של אורחים. ביניהם: רונה קינן בגיטרה ושירה, גבע אלון בגיטרות, דן תורן בשירה וגיטרה (בשיר שלו "אם את הולכת" וגם  ב"הבלדה על מאיר לנסקי"), אלברט בגר בסקסופונים, נעמן שדמי בקלידים, גדי אלטמן בקולות, בס וגיטרה, יריב אמיתי במפוחית ועוד. היחיד שעושה סוג של ראפ באלבום הוא המשורר רוני סומק שמקריא את שירו "בלוז היריה הסלולרית בקו 30" ללחן של אסטליין. ואם יורשה לי משהו אישי כאחד שלא מת על ראפ... אני מעדיף את סגול 59 כזמר. ללא הראפ שמכריח אותו ליצר דיקלום אינסופי, כשהוא שר על זה, ולאו דווקא מראפרפ, הוא יותר מדבר אלי. כשהוא נינוח, מוזיקלי, מעורר הזדהות. למשל בשיר כמו "921", על קו אוטובוס מאסף מתל אביב לחיפה...

ובעצם הריתם אנד בלוז לא ממש חדש בשבילו. חן רותם, יליד קיבוץ עין החורש, בחר בכינוי "סגול 59" בשל התווית המוצמדת לבגדי העבודה במכבסת הקיבוץ. בראשית שנות ה90,  כשהיה בשנות העשרים המוקדמות לחייו, היה גיטריסט וזמר בלהקות רוק ("פאפא ג'ק") ובלוז ("שיקגו תל אביב בלוז בנד"). ב1995 עבר לירושלים , עבד בפרסום, כתב על מוזיקה בעיתון "כל העיר" והחל מתעניין בהיפ הופ. ב1998 התחיל להקליט אלבום ראשון שיצא בשנת 2000. הוא נראה חלק מסצנת המוזיקה האלטרנטיבית בירושלים והאלבום "התקופה הכחולה" יצא בחברת התקליטים העצמאית "פאקט" וכלל גם קטע שהוקלט ב1993 עם להקת "פאפא ג'ק". מאז, ובכל דרכו, שילב סגול 59 אלמנטים מוזיקליים מגוונים בתוך ההיפ הופ שלו, כשמה שמנחה אותו הוא הצורך לומר כל הזמן משהו אמיתי על מצבינו החברתי והפוליטי, לצד ענייניו האישיים. רשימה חלקית של שיתופי הפעולה שלו מציגים את זה יפה. בהתחלה הוא פועל במעגל קטן שקרוב אליו, עם הלהקה kusemek.com, הקלטת שיר מחאה פוליטי-חברתי בשם "ועידת פסגה" עם שאנן סטריט, הראפר הערבי מלוד תאמר נאפר ודי ג'יי  סאבסוניק. הקלטת חידוש ל"איפה טעינו" למען מוזיקאים ירושלמיים בהשתתפות רבים מהם... ולאט לאט הוא מרחיב את רשימת שיתופי הפעולה.. עם הדרה לוין-ארדי, להקת הפנק "סרטן השד",  די.ג'יי קארס, הראפר רבל סאן, מוקי, מתיסיהו, שאנן סטריט, אורי שוחט, פוליאנה פרנק, "הדג נחש", "הבליינים", "קוואמי, קאשי, זאב טנא, הגמלים, יוסי פיין, רוי אדרי ואחרים. הוא השתתף בפסטיבלים שונים ביניהם "פסטיבל בשקל", "בומבמלה", "אקטיביזם", "אורבן פליי", מצעד האהבה, "רייב נגד הכיבוש", "פסטיבל ישראל" 2007, "אידינגב" ועוד. מ2008 אלבומיו מופצים גם בארה"ב והוא מופיע באירופה ובארה"ב יחד עם הראפרים הערבים-ישראליפ DAM וסאז. הוא גם משתתף דרך קבע במופעי "היפ הופ סולחה" הנערכים בארץ ובחו"ל ומפגישים אמני היפ הופ יהודים וערבים, לצד ראפרים אירופאים ואמריקאים. עכשיו הוא נזכר שהוא בכלל קיבוצניק.

ומי שרוצה להזכר איך סגול 59 נשמע בהופעה חיה...

הנה הג'אם שלו בתכנית "מוזיקה היום" בגלי צה"ל 
http://www.kutnermusic.com/2011/08/59-782011.html