אביתר בנאי בהופעה

ביום רביעי הקרוב מגיע אביתר בנאי להופעה ב"צוותא"
לסיום סיבוב הופעות "עד מחר" 
עם שירי האלבום "לילה כיום יאיר" ומיטב להיטיו

צילום: אוהד רומנו

לכבוד ההופעה החגיגית אני נזכר בתחילת הסיבוב הזה, לפני יותר משנתיים...


אביתר בנאי בהופעה ב"האיש הקטן מהרדיו" רדיו תל אביב 8/7/09
אביתר בנאי שירה, פסנתר חשמלי, גיטרה אקוסטית.
אמיר צורף גיטרה, קולות,
עודד שכטר בס וקולות,
רועי שקד תופים וקולות.
השירים בתכנית:
אותיות מרחפות באוויר,
חתונה לבנה (שלום חנוך),
לילה כיום יאיר,
מתנות,
עד מחר,
אבא
מחיאות כפיים

יואב קוטנר עורך ומגיש. דודי כספי מפיק. אייל שינדלר סאונד

והנה מה שהיה לי לומר על האלבום "לילה כיום יאיר" כשיצא ביוני 2009

אבא אני רוצה לעמוד מולך

להאמין שאתה אבא טוב

אבא אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי

ככה סתם אבא טוב

במילים אלה נפתח אחד האלבומים הכי מרגשים ומקסימים של הזמן האחרון, אלבומו הרביעי של אביתר בנאי "לילה כיום יאיר". אביתר, שעבר בשנים האחרונות תהליך של התחזקות וחזרה בתשובה, מתעד באלבום הזה את השלבים שבדרך הארוכה והמתפתלת לאמונה ובעיקר את ההתלבטויות והפחדים שלפני מציאת התשובה. שלא כמו הרבה "חוזרים בתשובה" הוא אינו אומר בקול גדול שמצא את דרכו או שגילה את האור בקצה המנהרה או שיש לו פיתרון ברור... בעזרת השם או בלעדיו. יותר מכך, בשיר הפתיחה הזה הוא אפילו מבקש רמז או הבטחה לכך שזו אכן הדרך הנכונה...

אבא אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי

שלמסע הזה יהיה סוף טוב

שכל מה שאני עובר בדרך

יהפוך חולשה לעוצמה גדולה

בחלק גדול משירי האלבום הוא משתף את המאזין דווקא בקשיים, בחרדות, בלילות טרופי השינה, בציפייה לבוקר שיגיע כהתחלה חדשה, בניסיון היומיומי לצאת מהדיכאון (מה שהוא מכנה "הבור") ולמלא את חייו בתקווה ("המים"), ובכך הוא יוצר הזדהות של המאזין, ואני מדבר כרגע בשמי בלבד, ואפילו מעודד אותו (אותי...) בזכות התחושה שיש עוד מישהו, מלבד הקרובים לי באמת, שמרגיש כמוני ושותף לי, כל אחד בצד שלו ובדרכו שלו, במאבק ההישרדות הגדול...

שוב אני נלחם

מגנט מושך למטה

זה בנקודות הקטנות במילות עידוד

הפעם אנ'לא לבד.

איזה קרב אלוהים אדירים איזה קרב

בין הבור למים.

לפחות יש פה קרב לפחות יש מים

פעם היה רק בור.

האלבום הזה מדבר על שינוי.  על "אולי צריך להגמר כדי מחר להתחיל במקום אחר". הפיתרון של אביתר בנאי הוא כאמור דתי. למרות שהוא לא לוחץ ולא מטיף, ולמרות שכמעט כל השירים באלבום מתבססים על טכסטים אישיים שלו (ולא על פיוטים או תפילות), הכיוון שלו ברור גם למי שאינו יודע שום דבר על חייו האישיים. כאן מילים בארמית מתוך תיקון ליל השבועות, כאן פניה אל מפורשת אל "אבא" ואל "אב הרחמן" ובשיר אחד, "כוכבי בוקר" אפילו אירוח אבא שלו הפרטי, יצחק בנאי, בשירה / תפילה.

זה כמו לקפוץ מצוק

ולהתחיל לעוף

בכוח האמונה

לקחת נשימה גדולה

לרוץ

וליפול אל זרועותיו המושטות

של אב הרחמן

אביתר בנאי שואב את הכוחות החיים שלו מהאמונה אך נדמה לי שהמאזין לו זוכה להתרוממות הרוח בעיקר בגלל המוסיקה שלו. המילים יפות, המסרים חשובים, אבל המוסיקה היא שגורמת לי לעוף, להתמלא באנרגיה חיובית, בשמחה פנימית, באהבה...

האמירה של בנאי מקבלת משנה תוקף בהפקה הנפלאה של אמיר צורף. מי שהיה פעם ב"נוער שוליים", "רוקפור" וב"ג'ינג'יות" הפך משנות התשעים למפיק מוסיקלי ומלחין בעל צליל מאד מזוהה, בעיקר בתחום הגיטרות. הוא עבד עם טל גורדון, עמיר לב, סיוון שביט, דידי שחר, ג'ינג'יות, יוסי בבליקי ואפילו אריק איינשטיין ולכולם יצר אווירה קסומה שמשלבת בדרך מיוחדת רכות ועדינות עם כח פנימי ותאווה וחיות. מים שקטים וענוגים שחודרים עמוק... כשההפקה של צורף עוטפת את הקול של אביתר בנאי, את המלודיות הנפלאות שלו, את העצב המתוק של שיריו... התוצאה מושלמת. לא פחות. אני מאזין לאלבום הזה כבר שבועות אחדים וחש מחדש איזה תפקיד מרכזי יש למוסיקה בחיי... אני גם נזכר למה אני כל כך אוהב רדיו. לא שיש לי משהו נגד כתיבה בעיתון על מוסיקה...אבל  איך אפשר להסביר במילים את כוחם של הצלילים??? צריך פשוט לנגן את השירים, להאזין להם... וזה עובד. כבר כמה שבועות שאני עושה את זה עם שני השירים החדשים של בנאי "אותיות פורחות באוויר"  ו"עד מחר" ואם להתבסס על תגובות המאזינים בכל השמעה ההתלהבות על סף ההיסטריה אינה רק שלי. בנאי, בעזרת צורף, מגיע. אני רוצה לחבק אותו ולומר לו תודה. 

צילום: דפנה סטמרי