זה היה לפני 20 שנה

20 שנה לנירוואנה

אלפי מילים נכתבו על האלבום NEVERMIND של "נירוואנה" במלאת 20 שנה להוצאתו (24 בספטמבר 1991), על חשיבותו והשפעתו ומהפכנותו... זו הייתה תקופה מטורפת בה יצאו בתוך זמן קצר אלבומים מופת ל"פרל ג'אם", "אר.אי.אם", יו2", "רד הוט צ'ילי פפרז", "מטאליקה" וכמובן גם "גאנז אנד רוזז" ועוד ועוד.
ההבדל בין רובם לבין NEVERMIND הוא של"נירוואנה" ההצלחה הגדולה הראשונה הייתה גם סימן לתחילת הסוף. עוד אלבום אולפן אחד (לא כולל אוספים שארגנה חברת התקליטים), כמה תיעודי הופעות חיות וזהו... הלהקה הכי גדולה של 1991 נגמרה עם התאבדותו של קורט קוביין ב1994.

אולי לכן ההתייחסות לNEVERMIND, עשרים שנה אחרי, חייבת להיות מיוחדת. המארז המפואר החדש שיוצא עכשיו (בארץ ביבוא "הליקון") אינו רק הצדעה לאלבום המיתולוגי אלא פרידה מתקופה שלא תחזור, וגם מפורמט שסיים את חלקו בתולדות המוסיקה: הקומפקט דיסק.

אם כבר לחזור שוב אל האלבום הזה, אז לעשות את זה כמו שצריך, עד הסוף, עם מוצר שיצדיק את ההשקעה הנוספת בחומרים שאת חלקם כבר יש מזמן לכל מי שאוהב את הלהקה הזו

הדיסקים הם רק חלק מהמארז. בתוך קופסה בגודל של תקליט וויניל מופיע ספר אלבומי מהודר, עם עשרות צילומים שלא-ראיתם-קודם של הלהקה, כתבות על ההיסטוריה שלה, הצצה אל מאחורי הקלעים ובאופן כללי המון אינפורמציה שהייתה פעם חלק חשוב מחוויית רכישת "אלבום חדש" וכיום כמעט ולא מוכרת לדור מורידי ה3MP. ובתוך הקנקן המהודר הזה, החגיגה האמיתית: ארבעה דיסקים + דיוידי שמכסים לגמרי ובאופן מוחלט את תקופת "NEVERMIND". אחרי האוסף הזה אין מה להוסיף.

הCD  הראשון כולל את 12 שירי האלבום המקורי , שהוא עדיין מרגש ורענן וטרי ומבוצע מדהים ומופק בצורה מושלמת... ממש כמו לפני 20 שנה. לאלבום מצורפים 9 שירים שהופיעו במקור כB-SIDES של התקליטונים מתוך האלבום ולא נכללו בתקליטי הלהקה. שלושה בהקלטות אולפן וששה בהופעות חיות.

הCD השני כולל 8 שירים שהוקלטו באפריל 1990, שנה לפני שהוקלט האלבום, על ידי המפיק האגדי של האלבום בוץ' וויג. המתופף בהקלטות האלה הוא עדיין צ'ד צ'נינג, לפני שהוחלף על ידי דייב גרוהל ואחד הדברים שאפשר ללמוד מהסשן הזה הוא עד כמה לגרוהל היה חלק חשוב ומשמעותי בעיצוב הצליל ובהצלחה של "נירוואנה". רק חצי משמונת השירים בחלק הזה הגיעו לבסוף לNEVERMIND, ללמדך שללהקה היו מספיק חומרים לבחור מתוכם את רשימת השירים באלבום.

עוד בCD  הזה 8 שירים שהוקלטו, כנראה בטייפ קסטות ישן, בעת חזרה בקיץ 1991. האנרגיות מדהימות והשירים כבר יושבים כמו שצריך, אבל ההקלטה ממש גרועה.

סוגרים את הדיסק שני שירים מתוך האלבום שהוקלטו חודשיים אחרי הוצאתו בהופעות באולפן הביביסי.

הCD  השלישי כולל 11 משירי האלבום (POLLY, משום מה, חסר) במיקסים מוקדמים של בוץ' וויג, מסוף מאי 1991. החלק הזה יירגש רק מתעניינים לעומק בכל הצד של הקלטה ומיקסים.

הCD הרביעי כולל הופעה שלמה שלא-יצאה-לאור, מאוקטובר 1991. רק שבעה  מ19 הקטעים בו לקוחים  מNEVERMIND והשאר מההיסטוריה הקצרה של הלהקה וגם כמה קאברים לשירים שקורט קוביין אהב לשיר / לשחוט. את SMELLS LIKE TEEN SRIRIT הוא פותח במהירות כפולה, כאילו כבר בשלב המוקדש ההוא נמאס לו, ובאופן כללי נשמע כאילו הבנאדם בעיצומה של התמוטטות עצבים מוחלטת. הלהקה נשמעת מדהים ועם זאת ברור שככה זה לא יוכל להמשך...

לכל אלה מצורף גם DVD עם ההופעה הנ"ל ועם ארבעת הקליפים ששינו את הMTV והשפיעו על המוסיקה הפופולרית בארה"ב ובעולם בעשר השנים הבאות:

 SMELLS LIKE TEEN SPIRIT, COME AS YOU ARE, LITHIUM וIN BLOOM. מצמרר במיוחד במבט לאחור הקליפ לCOME AS YOU ARE בו בתוך אותה בריכה בה צלל התינוק שעל העטיפה, צף אקדח שמלווה את קורט קוביין "נשבע שאין לי אקדח". ב5 ביולי 1994 הוא ירה לעצמו בראש. המוסיקה נשארה. ועכשיו היא במארז מושלם למיטיבי לכת. כל השאר יכולים להסתפק באלבום המקורי. הוא עדיין נפלא.

עשרים שנה לדור רוקסן

ההשפעה של NEVERMIND על המוזיקה הישראלית של שנות התשעים היתה חסרת תקדים. נדמה לי שלא היה עוד אלבום אחד (מאז ימי הביטלס) ששינה בצורה כה דרמטית את סצנת הרוק הישראלי, שיצר, לזמן קצר, תחושה של "גל חדש", מלא אנרגיה חיובית, עם המון אמנים שעד אז לא היה להם סיכוי לפרוץ מהשוליים למרכז. אז נכון ש"דור רוקסן", על שם המועדון המיתולוגי ברחוב הברזל ברמת החיל, נראה במבט לאחור כמין בועה של רוק ישראלי צעיר קצת יותר בועט, קצת יותר פרוע, ונכון שארבע-חמש שנים לאחר מכן הכל נגמר, אבל התקופה ההיא הייתה באמת מיוחדת ומופלאה, ורוב השותפים ליצירתה חיים וקיימים וממשיכים ליצור עד עצם היום הזה.

כמו "נירוואנה" שבעצם לא המציאה שום דבר חדש, אלא בעיקר סידרה ואירגנה, מבחינת הפקה וסאונד, רעיונות מוסיקליים שרצו ברוק האמריקני לפחות עשור לפני ש"נירוואנה" קמה (1987), כך גם "דור רוקסן" לא הורכב רק מכוחות חדשים. חלק גדול מהמשתתפים בחגיגה היו שם כבר כמה שנים קודם לכן. אבל ההצלחה המטורפת של הלהיט SMELLS LIKE TEEN SPIRIT, במדינה שבה רק החלו שידורי הMTV  בחלק מערוצי הכבלים, ואחר כך הצואנמי שהביא האלבום NEVERMIND על המוסיקה האמריקנית, חוללו שינוי למוסיקה החדשה גם אצלנו בקרב "הממסד", בתחנות הרדיו ובחברות התקליטים שהבינו שיש מקום בפריימטיים גם לרוק כזה. אם לא נירוואנה ספק אם מישהו היה מחתים את "איפה הילד" ו"מופע הארנבות של דוקטור קספר" ו"גן חיות". האנרגיות החדשות שהגיעו מחו"ל, עניין לא פשוט בעידן שלפני האינטרנט, הפיחו חיים בסצנה ועשרות אמנים היו שותפים לרגע בתחושה שיש אצלנו מקום גם למוסיקה אחרת שאינה פופ קליל, והיא לא מזרחית, וגם לא  טראנס... חלקם, כאמור, התחילו בזה עוד קודם לכן, אבל רובם, בימי השיא של "נירוואנה", נראו פתאם לגיטימיים גם כשהם עושים משהו על גבול הפנק. תכניות מוסיקה אלטרנטיבית כמו "הקופסא" ו"קול הפופ" נראו כמו משהו הגיוני בעות הפריים טיים. אני עובד על רשימות המשתתפים בתכניתי "קול הפופ" בערוץ 2 הניסיוני, תכנית בה הוקרן לראשונה הקליפ SMELLS LIKE TEEN SPIRIT, ובתכנית "קול הרוק" ששודרה מ"רוקסן" ורואה מי היו המשתתפים: משינה, רמי פורטיס, ברי סחרוף, כרמלה גרוס ואגנר, נושאי המגבעת, תערובת אסקוט, ירמי קפלן, אסף אמדורסקי, ג'נגו, אביב גפן, זקני צפת, עמיר לב, אתניקס, דן תורן, דנה ברגר, טל גורדון, מוניקה סקס, אלגנט, החברים של נטאשה, נקמת הטרקטור, רעש, ג'וני שועלי, זאב טנא, מינימל קומפקט, ישראל ברייט, רידינג ג', אלונה דניאל , גן חיות,

WILD CRUISE, שלום חנוך, אריאל זילבר, פורטרט,  ארז נץ, דברים שעשיתי עם אחותי, פלסטיק וונוס, 3 חית, גוונים כהים, רוני פיטרסון, פונץ', דורלקס סדלקס, ההנהלה, מעמידי הפינים, בארוק, סטלה מאריס, ורד קלפטר, צביקה פיק ונושאי המגבעת, כנסיית השכל, איזבו, המכשפות, קורין אלאל, מני בגר, המשאיות, יצחק קלפטר, קילר הלוהטת, רמי קלינשטיין והמועצה, חיים צינוביץ ועוד ועוד ועוד... עכשיו במקום בו עמד "רוקסן" יש בניין הייטק ענק.


והנה, ככה נראה רחוב "הברזל" ברמת החיל לפני עשרים שנה.
יונתן קוטנר (כמעט בן 10) לוקח את אבא בעגלת סופרמרקט למועדון "רוקסן" לצילום ראיון עם "מינימל קומפקט".