יאפים עם ג'יפים

"יאפים עם ג'יפים"

"יאפים עם ג'יפים" היא אחת מאותן להקות שמזכירות לי את ימי כמאזין צעיר למוזיקה חדשה. כשהייתה לי משיכה אל המוזיקה היותר מסובכת, הלא קליטה. אל הצד השני של התקליטון, אל מה שאינו מובן מאליו. מאז למדתי גם לאהוב שירים פשוטים, אבל התחושה הזו שלעתים קרובות מה שיותר קשה להשגה, או להבנה, שווה יותר, בסופו של דבר נותרה עד היום. התחושה הזו מתעוררת כשאני שומע, שוב ושוב, את האלבום החדש של הלהקה "קיץ של עור נמר".  אוסף שירים שאינן דומים לשום דבר אחר, עם כל מיני צלילים וכלים שעושים בלאגן שמח בראש, ועם שירים שאני לא באמת מצליח להבין... וזה בדיוק מה שכיף בהם. קחו למשל את השיר שמייצג את האלבום,  "בין הדבשות"

חלומי נמסר אל כוח הכבידה

בואי ונתחיל מההתחלה

נכה ביתדות

נמתח את העורות

ודפי האטלס יהיו למניפות

האם אלה שעותינו האחרונות יחד?

האם אלה שעותינו האחרונות יחד?

על אדמה קרה 

שנתך חשפה מבטא

ביתנו בין הדבשות, ילדה

רגע, רגע, מי שם מסתתר בפנים

בין יומני איגוד הספנים? 

אוחז אבן הפינה 

חוצה את השממה

סוחב רגל בחולות כמו מחוגה

האם אלה שעותינו האחרונות יחד?

האם אלה שעותינו האחרונות יחד?

על אדמה קרה 

שנתך חשפה מבטא

ביתנו בין הדבשות, ילדה

והם עושים את זה, בדרכם המיוחדת, כבר עשר שנים. בתדירות וברמת פעילות ירושלמית, כלומר לא הגיונית למישהו שממש רוצה להפיץ את אמנותו, או שמעניין אותו להצליח... ואולי הם לא. 

צילום: עינת אמיר

אחרי EP ראשון יצא ב2002 (בחברת האינדי הירושלמית "פאקט") אלבומם הראשון "בשנת החרב בחוץ והרעב מבית" שכלל כמעט-להיטים אלטרנטיביים "הבת של הדיקן" ו"ג'פאן". שבע שנים אחרי, ב2009 יצא (בבית החדש של האינדי, "אנובה") האלבום המרתק "נבל דוד אדום" ועכשיו האלבום השלישי "קיץ של עור נמר" שהוא עשיר ומלא הפתעות מוסיקליות בתוך מסווה של מינימליזם לא אכפתי... (המצאתי את זה עכשיו) כשאל החברים הקבועים דניאל קיצ'לס ונעם יעיש (ששרים ומנגנים בגיטרות, בנג'ו, מנדולינה, ג'ומבוש, קוואטרו, צ'ארנגו, כלי הקשה, פסנתר, קלידים, קסילופון, חלילים, אקורדיאון, כינור, צ'לו, תכנותים)  מצטרפים שרי וינשטיין ותופים ואלעד קינר בקונטרבס ועוד נגנים אורחים רבים.

צילום: עינת אמיר

הם מופיעים מעט (יש בוטלג רשמי משנת 2003 תחת הכותרת "הופעה אחרונה"), הם לא מייחצנים, לא מתראיינים, לא משתתפים במשחק... ירצו יאכלו. אז אני רוצה ואני אוכל... ואני ממליץ למי שרוצה לטעום משהו שונה.

והנה הם לפני המון זמן... בהופעה ב"מוסיקה היום" בגל"צ 20.1.03

ארכיטקט 3:40 הממזר 4:09 גזרים (פוריטנים צעירים) 6:05 הבת של הדיקן 4:42 אין פקקי תנועה 4:10 הגופות 3:50 דניאל קיצ'לס: שירה, גיטרה נועם יעיש: גיטרה ישי קיצ'לס: קלידים, שירה אלעד מזרחי: תופים שרי ויינשטיין: בס אורי קרנות: סקסופון, חצוצרה, מפוחית, חליל ובנג'ו גרישה גלס: צ'לו גראם ג'קסון, רפי בנימין: סאונד