אומללה

אומללה שמחה בחלקה

בפעם הראשונה בה שמעתי את "אומללה" הייתי בטוח שמדובר באיזושהיא מתיחה או אולי בטעות בזיהוי מצדי. זה קרה לפני שנתיים במועדון "בארבי" בתל אביב, במסגרת תחרות להקות צעירות בשם GBOB (ראשי תיבות של THE GLOBAL BATTLE OF BANDS, קרב הלהקות העולמי) ובין כל הלהקות הבאמת טובות ומעניינות שעלו לבמה, חלקן הגדול מעדת ההאבי-מטאל, בלטה הלהקה הזו, עם השם הדו לשוני המדליק, והפגינה רמת ביצוע אחר, שילוב של מקצוענות ומקוריות שלא פוגשים הרבה בתחרויות מהסוג הזה. חשבתי שאולי איזה מפיק מנסה לבדוק את עירנות השופטים ושולח להתמודדות להקה שכבר הוכיחה את עצמה... אז זהו, שלא. "אומללה", שקמה רק חודשים אחדים לפני התחרות, גברה על 15 הלהקות שעלו לגמר מתוך 200 הרכבים שהתחרו ברחבי הארץ ונבחרה להתמודד בלונדון בגמר של הGBOB, עם להקות מכל העולם, על פרס בשווי 100 אלף דולר ויחסי ציבור עולמיים לשנה. אז אמנם בלונדון הם לא הצליחו לזכות בפרס המיוחל, אבל הגיעו למקום החמישי המכובד (מתוך 60 להקות מרחבי העולם)... בהחלט הישג יוצא דופן ללהקה שכמעט לא הופיעה על במה קודם לכן.

הם חמישה חברים מירושלים בשנות העשרים שלהם. ג'וזף ליימון הזמר, כותב המילים וחלק גדול מהלחנים. אוראל תמוז הגיטריסט, יובל גורן נגן הבס, זוהרה נידם בקלידים ושירה ועומרי בלאו המתופף. בדרך לאלבום זוהרה פרשה ובמקומה מנגן בקלידים ניר יצקן שגם היה אחראי לחלק מעיבודי כלי הנשיפה והמיתרים. חברי הלהקה, חלקם בוגרי האקדמיה למוסיקה בירושלים ובעלי רקע של לימוד מוסיקה קלאסית, שכחו, לדבריהם, כל מה שלמדו והיו שותפים ברמה זו או אחרת בהלחנת השירים, בעיבודים ובהפקה המוסיקלית שעליה היה אחראי רן ניר, נגן הבס של "המוג'וז" (לשעבר להקתו של אסף אבידן). על הפוסט פרודקשן והמיקסים היה אחראי עוד מוסיקאי מאד מעודכן בסאונד של ימינו, רן שם טוב (מנהיג "איזבו"). באוקטובר 2010 החלו החברים להקליט את המוסיקה שלהם. במרץ 2011 יצא ללהקה סינגל ראשוןPLEASE  שהפך להיט גלגל"צי ולווה בקליפ שביים עמרי בראל. חודשיים אחרי יצא הסינגל MY PDF FILES, גם הוא עם קליפ ששילב אנימציה וצילומי להקה, ובאוגוסט האלבום המלא, בהוצאה עצמאית של מנהלם יונתן ליפיץ.

העטיפה המוסיקלית שלהם מאד עכשווית, עם חיבורים ל"וומפייר וויקאנד", "או קיי גו" או "טי וי און דה רדיו" וטכסטים משונים, חלקם נונסנס, שעוסקים בעולם המעודכן טכנולוגית והניכור או חוסר האונים שחש האדם האנלוגי הלכוד בתוך הקידמה., כמו שאומר להיטם הגדול, והשיר שדחף אותם אל התחרות בחו"ל  how do you convert PDF to JPG"".

איך הופכים פי.די.אף לג'יי. פג?

אני לא יודע 

איך הופכים פידיאף לג'יי פג?

אני לא יודע 

העולם שלי הוא מסמך

אני יכול להכניס אותו על דיסק-און-קי

זה המפתח שלי לעולם

זה המפתח שלי לעולם

מצלמה דיגיטלית מצלמת את העצב שלי

באיזה פורמט אשתמש כדי למצוא אושר?

מאבד את איכות התמונה שלי

מה הייתי עושה בלי האינטרנט?

וכך, כמו בשיר הזה, רוב השירים של "אומללה" מורכבים ממשפטים קטועים, אסאמאסיים, כמעט רובוטיים. והם יכולים אולי לטעון שהטכסטים שלהם הם "שטויות" (כך הם עשו בכל מיני ראיונות) ולומר שהמילים רק משמשות את המוסיקה, אבל אני מזהה את הכאב שבתוך ההומור הנונסנסי ובתוך המוסיקה הכיפית והקופצנית. "אומללה" זה לא רק שם שמתנגן יפה, כאילו בצרפתית, זה גם משהו עצוב לגמרי ישראלי. ובמיוחד המוסיקה. מתחת למעטת ההפקה החדשנית אני שומע צלילים שמזכירים לי ימים אחרים, ויפים, בתולדות הפופ-רוק. קצת ניו וויב מסוף האייטיז-תחילת הניינטיז  ובעיקר את המוסיקה הקרקסית והשאפתנית של שנות השבעים, מהגלאם רוק ועד הפרוג, מ"ספרקס" ועד "רוקסי מיוזיק", מדויד בואי ועד "ג'נסיס". לא שהם מחקים את הלהקות ההן, לא שהם דומים להן, אבל משהו בתחושת החופש שהייתה אז, של מותר לעשות מה שמתחשק, של אי הצורך ללכת בתלם כדי ליצור להיט פופ, קיים מאד חזק באלבום הבכורה שלהם "STAND GO SHOW SHOUT".

והם מדליקים במיוחד על הבמה עם כל האנרגיה והטירוף ושמחת החיים העצובה. ב17.10.2011 תהיה לך הזדמנות לבדוק את זה במסגרת הופעות של להקות שונות ("השובבים", "מונטי פיורי") בפסטיבל "בציר חדש" ביבנה, והנה עוד כמה הופעות קרובות שלהם:
יום ג', 18.10.2011 בפסטיבל "אפ טאון" בבץ ים
יום ה', 20.10.2011 ביאנלה, הרצליה
שבת, 22.10.2011 מועדון "בארבי" תל אביב
יום ב', 24.10.2011 פסטיבל בשקל, קריית שמונה
שבת, 29.10.2011 אינדינגב 

והנה הם בהופעה בתכניתי "מוזיקה היום" בגלי צה"ל 16.10.2011

מוזיקה היום 16.10.2011

גראם ג'קסון ודני אור: סאונד

יעל אלין קוטנר: צילום

אומללה: 

ג'וזף ליימן בשירה, אוראל תמוז בגיטרה ושירה, יובל גורן בבס ושירה

ניר יצקן בקלידים ושירה, עמרי בלאו בתופים ושירה

DYNAMIC GIRLS

PLEASE

MY PDF FILES

LEFTY

I'LL BE BETTER

FASHION ADDICT

NOISE