זמן חיוך

טיימינג זה הכל בחיים

השבוע, בפתיחת תערוכת צילומים של "הביטלס" ו"הרולינג סטונז" בגלריה "מינוטאור" בתל אביב, קראתי בתכניה שהצלם פיליפ טאונסנד כותב שצילם את "הרולינג סטונז" בתחילת  דרכם בלונדון ב1963, ואת "הביטלס" בעת ביקורם אצל המהרישי בהודו ב1966.

ואכן, הצילומים המקסימים של מיק ג'אגר וחבריו ל"האבנים" הצעירים חנוטים בחליפות, לגמרי מתאימים לתקופה שהוא מדווח עליה. אבל "הביטלס", בלוק הכי היפי זרוק שלהם יושבים עם המהרישי.. זה ממש לא יכול להיות משנת 1966. הם הרי פגשו אותו לראשונה בסוף 1967, ונסעו אליו לרישיקש בהודו ב1968...

כשהערתי לאחראים במקום על הטעות ההיסטורית נדמה לי שנראיתי כמו איזה טרחן קשיש שמדקדק בקטנות... מה זה חשוב? זה היה כל כך מזמן? ומה משנה אם זה קרה ב1966 או שנתיים אחרי... הסיפור העצוב שלפניך, על בראיין וילסון ולהקתו "נערי החוף", הוא הוכחה לכך שלעתים טיימינג זה הכל בחיים.

הקרב הגדול: נערי החוף מול החיפושיות

ב1966 "נערי החוף" היו הלהקה הכי מצליחה בארה"ב, וההרכב היחיד שיכול היה להתמודד עם "הביטלס" בשילוב בין הצלחה מסחרית עצומה וביקורות מצויינות. חמש שנים שאחרי שהלהקה המאד משפחתית הזאת (שבבסיסה עמדו שלושה אחים ובן דוד) התחילה דרכה כלהקה שמשלבת מזמורים כנסייתיים, רוק'נרול ו"מוסיקת גלישה", ועם שורה של עשרות להיטים מצליחים, הגיעה הלהקה למאסטרפיס שלה.

במאי 1966 יצא אלבומם ה12 (!) PET SOUNDS והוכיחו שיש להם גם מה להגיד בפורמט הדי-חדש באותם ימים בארה"ב, האלבום. לא רק אוסף להיטים ואיתו כל מיני שאריות כדי להשלים אריק נגן, אלא יצירה שלמה שיש בה אמירה רחבה.

"צלילי חיות מחמד" היה כזה. היו בו כמה סינגלים מצליחים, "האם זה יהיה נחמד", "רק האל יודע", "סלופ ג'ון בי" ו"קרוליין לא" אבל הוא היה בעיקר "אלבום" עם קשר רעיוני בין השירים, ותחושה שצריך לשמוע את כל השירים ברצף כדי לחוות את היצירה במלואה.

האלבום, שהוקלט במשך כמעט שנה בין יוני 1965 לאפריל 1966 נשמע כמו שהוא נשמע גם משום שבראיין וילסון, המוסיקאי העיקרי ב"נערי החוף" החליט להפסיק להופיע ולהקדיש את זמנו לעבודת אולפן. האלבום נחשב גם, עד היום, לאבן דרך בהתפתחות הסאונד כשבהקלטתו נוסו לראשונה כל מיני טכניקות מאד חדשניות לזמנן.

בצד השני של האוקיינוס, בבריטניה, "הביטלס" עמדו באותו זמן לסיים את העבודה על אלבומם השביעי "רבולבר". ההשפעה של "פט סאונדס" עליהם הייתה חסרת תקדים. הם, ובעיקר פול מקרטני והמפיק ג'ורג' מרטין, היו בהלם מהרעיונות המוסיקליים של וילסון ומרמת ההפקה שנשמעה כמעט בלתי אפשרית באולפני "אבי רואד" באותה תקופה. ההערצה, שלא לומר הקנאה, בהישגי "נערי החוף" דירבנה את "הביטלס" לעשות בשנתיים הבאות את המהפכה המוסיקלית הכי גדולה שלהם.

באוגוסט 1966 יצא "רבולבר", האלבום הכי מהפכני של "הביטלס" שמסמל את תחילת פריחת המוסיקה הפסיכדלית בעולם הפופ-רוק.

חודשיים לאחר מכן הוציאו "נערי החוף" את הקונטרה שלהם, יצירת מופת רב שכבתית שתומצתה ל3 דקות וארבעים וחמש שניות של GOOD VIBRATIONS. השיר, שהיה חלק מאלבום קונספט חדש שהגה וילסון לא חיכה להשלמת האלבום ויצא כדי להפוך מיד ללהיט ענק בכל העולם. פול מקרטני אמר (כבר אז) שזה השיר הכי טוב שהוא שמע בחיים והודה, לימים, שכדי לנצח את השיר הזה הוא יצר את הקונספט של "סרג'נט פפר". מאז נבחר השיר פעמים רבות לאחד משירי הגדולים ביותר שנוצרו בשנות הששים, ומצעד 100 גדולי המאה העשרים בדירוג המגאזין "רולינג סטון" הוא הקדים אפילו את "היי ג'וד" של "הביטלס".

בחזרה לסוף 1966... "הביטלס" שהפסיקו באותה תקופה את הופעותיהם החיות והתחילו לעבוד על מה שיהיה האלבום "מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר", מחליטים, תחת  ההלם של "תנודות טובות", למהר ולהוציא בינואר 1967 את התקליטון הבא שלהם: "סמטת פני" ו"שדות תות לנצח". עולם המוסיקה בהלם, דבר כזה עוד לא נשמע... ובראיין ווילסון מחליט לעכב את הוצאת האלבום הבא של להקתו, "SMILE", כדי לעבוד עליו ולשפר אותו עוד קצת, להוסיף עוד שירים וללטש עוד את ההקלטות הקיימות... לנצח את "פני ליין"/"סטרוברי פילדס פוראבר" ולהוציא את מה שאמור היה להיות "אלבום הפופ-רוק-פסיכדליה הטוב ביותר בכל הזמנים".

ואז, ביוני 1967, "הביטלס" הוציאו את "סרג'נט פפר", שינו לנצח את עולם המוסיקה הקלה, וגמרו את הקריירה, כמעט את החיים, של בראיין וילסון.

בראיין וילסון

חייו של בראיין

ביוני 1967, בגיל 25, בראיין וילסון נישבר. הוא החליט לגנוז את האלבום SMILE ולפרוש מפעילות. הסתגר בבית במשך שנים (השמועות סיפרו שהוא לא יצא מהמיטה חודשים ארוכים), כמעט לא כתב שירים חדשים וחזר רק לגיחות קצרות כמפיק מוסיקלי בלהקה שהצלחתה הלכה וקטנה. רק אחרי  20 שנות טיפולים פסיכיאטריים, הצליח בראיין להתאושש והוציא אלבום סולו ראשון (בעזרת הפסיכיאטר יוג'ין לאנדי שכתשלום על עבודתו קיבל קרדיט כשותף בכתיבה ובהפקה). האלבום לא זכה בהצלחה, חברת התקליטים סרבה להוציא לו אלבום נוסף ונראה כאילו ווילסון גמר סופית את חייו המקצועיים אך באמצע שנות התשעים החלה הקריירה שלו להתאושש. לסרט דוקומנטרי עליו "לא נוצרתי לזמנים האלה" הוא הקליט עיבודים חדשים ללהיטי "נערי החוף" ומאז הוא שוב פעיל, בעיקר בפרוייקטים שמחזירים אותו, בהופעות והקלטות, אל ימיו הגדולים בשנות הששים. בעשור האחרון הוא הקליט שירים חדשים לצד חידושים לשירי "נערי החוף" וללהיטי שנות החמישים עליהם גדל. הוא גם הופיע בהצלחה במופעים ששיחזרו את "פט סאונדס" ואת האלבום הגנוז SMILE.

תן חיוך

עכשיו, 44 שנים אחרי, SMILE, האלבום הגנוז המסקרן ביותר בהיסטוריה, יוצא לאור. חלק מהשירים בו הופיעו כבר מזמן באלבומי "נערי החוף", גם בזמן אמת, כלומר עוד בסוף שנות הששים, ובמיוחד בכל מיני אוספים שיצאו מאז. כל כך הרבה שנים אחרי והשאלה היא אם היה שווה לחכות... בין 19 הקטעים ושמונה הבונוסים (ועוד אלבום שלם של עבודה באולפן למי שבאמת מתעניין) יש כמה שירים מצויינים (שכבר יצאו בעבר), ויש כאן בעיקר ראש מוסיקלי שנשאר מיוחד ומרענן, במיוחד בתחום ההרמוניות הקוליות המדהימות.

אבל, בסופו של דבר, אחרי כל השינויים וההתפתחויות שעברו על המוסיקה בשנים הרבות האלה, האלבום הזה לא נשמע מרתק כמו ההבטחה שהייתה גלומה בו כשהיה גנוז. "פט סאונדס" נשאר ה-מאסטרפיס של "נערי החוף" ובאופן כללי, "הביטלס" שוב ניצחו.

נערי החוף בישראל  

היו להם כמה להיטים בישראל אבל "נערי החוף" אף פעם לא באמת הצליחו פה. אולי בגלל שבזמן אמת, בשנות הששים, בריטניה הייתה קרובה יחסית, ברדיו ובחנויות התקליטים, והמוסיקה האמריקנית הייתה נורא רחוקה... חודש באוניה... ואולי בגלל שהמוסיקה עצמה, מצד אחד ההרמוניות הקוליות שמבוססות על מוסיקה כנסייתית, ומצד שני מקצבי הגלישה והמילים שמתעסקות ב"כיף כיף כיף" לא ממש דיברו לצעירים הישראלים באותם ימים.

וכך, בעוד הביטלס מפעפעים לתוך המוסיקה הישראלית בחיקויים וגרסות בעברית ובהשפעה לעומק, "הביץ' בוייז" נשארו נחלתם של מעטים. דני סנדרסון, שגדל כנער בארה"ב, הקליט את "הגלשן שלי" ויודע לשיר בעל פה את כל שיריהם כולל הקולות השניים. אבל כמה סנדרסון כבר יש לנו?

עשרת הכי מוכרים של "נערי החוף" בישראל

תנודות טובות (GOOD VIBRATIONS)

אני מסתדר (I GET AROUND)

ברברה אן (BARBARA ANN)

רק האל יודע (GOD ONLY KNOWS)

להשתחרר (BREAK AWAY)

אני יכול לשמוע מוסיקה (I CAN HEAR MUSIC)

סארפינג יו אס איי (SURFING USA)

פאן פאן פאן (FUN FUN FUN)

נערות קליפורניה (CALIFORNIA GIRLS)

נערת סרף (SURFER GIRL)