הילדים של היום... ושל פעם

איי-פסטיגל איי-נשטיין 

עוד מעט חנוכה, חג האירועים לילדים, כלומר השבוע-עד-חודש הזה שגדוש מופעים מיוחדים, הצגות והמון המון שירי ילדים. ביניהן גולת הכותרת המסורתית של החג, "הפסטיגל". הפעם תחת הכותרת "איי פסטיגל" המופע מוקדש לעידן הדיגיטלי ובעיקר לפייסבוק.  וכך, מצד אחד כולל המופע חידושים לשירים של אריק איינשטיין בהשתתפותו הווירטואלית  (קטעי וידיאו שלו מוקרנים על הבמה, ומשתתפי הפסטיגל שרים איתו). וכנראה לא רק משירי הילדים שלו. כך למשל, שמעתי בחדשות ערוץ 2, מירי מסיקה ומאיה בוסקילה ישירו עם צילומים-של איינשטיין את "עטור מצחך זהב שחור"...

ומצד שני. הנושא המרכזי הוא, כאמור, הפייסבוק, והשירים, לפי מה שכבר הגיע לרשת הם ביצועים ללהיטי התקופה. השיר הרשמי עברות לשיר של ריאנה, דנה פרידר שרה, באנגלית,  את "טיק טוק" של קיישה, כוכבי הפסטיגל רוקדים את Dance on the floor של ג'ניפר לופז, ואמנם יש בתכנית גם שירים מקוריים, ביניהם לי בירן בשיר מקורי שכתב והלחין, מירי מסיקה בשיר של מרב סימן טוב, אלי  יצפן בשיר של אמיר פיי גוטמן, חנן סביון וגיא עמיר (כוכבי "עספור") מזכירים מהו הפופ הישראלי החדש בלהיט מזרחי שכתב איתי זילברשטיין "כל המדינה שכונה" וגם יהודה לוי מחדש את "אין מקום אחר" של "משינה" כולל השורות  "כן הזמן הזה אבוד אבל לא בשבילי... ושיר שאני אוהב כבר לא משדרים... אין מקום אחר אין אחר...

איי איי איי

אכן אנחנו נמצאים במקום אחר. ה"פסטיגל", אינו מפעל חינוכי. זהו עסק מסחרי, מופע בידור מופק ברמה מאד גבוהה, המיועד בעיקר לקהל צעיר, ומספק שעתיים של חוויה שהמוסיקה בה היא רק חלק מהעניין.  מטרתו אינה להעשיר את הדור הצעיר בשירים חדשים או להרחיב את אופקיו המוסיקליים, ומבחינה זו הוא מייצג תופעה רחבה בהרבה. בעולם של ימינו אין ימי ביניים בין גיל התינוקות לתקופת הנערות. רגע אחד אתה הקטנצ'יק החמוד ששומע מה שמשמיעים לו ושנייה אחרי זה אתה מתבגר שמוצא לבד את מה שבא לו באינטרנט.

כשהיינו ילדים...

פעם, לא מזמן, זה לא היה ככה. שירי הילדים הטובים באמת לא היו מיועדים אף פעם רק לילדים, ורבים מהשירים שנוצרו כשירי ילדים הפכו מזמן לקלסיקה לכל המשפחה.  אני מעיין ברשימת 50 השירים שאנחנו ב"ישראל היום", ביחד עם התכנית "בית ספר למוסיקה" של "קשת" מציעים לבחור מתוכם את  "שיר הילדים של כל הזמנים" ומגלה שיותר מחצי מהשירים ברשימה נולדו ב"פסטיגל" או במופע שהקדים אותו והיה מתחרהו שנים רבות, "פסטיבל הילדים" וגם, קשה להאמין היום, במופע שרץ רק פעמים בודדות בשנות השבעים "פסטיבל שירי משוררים לילדים". אמנם גם בימינו ישנם לא מעט מופעים שזוכרים את השירים היפים של פעם, כולל לא מעט הצגות בחנוכה ששומרות על הגחלת. אבל, בכל זאת נדמה שמקומם של שירי הילדים בסגנון של פעם הולך וקטן. מול ערוצי הטלוויזיה, והדיוידי והאינטרנט, מי מוכן להסתפק "רק בשירים"?

הגיל הרך

הופ קטנטנים

שירי הגיל-הרך עדיין חיים וקיימים. שומעים אותם, או שרים אותם לדור הבא בבית לפני השינה, בטיולים, בגן הילדים... השירים האלה שורדים גם בעולם שהשתנה לגמרי, לך תסביר לדור ה-איי הדיגיטלי מדוע שעון בן חייל עושה תיק תק ביום וגם בליל... בשלב מסויים זה נראה כמו מאבק אבוד, כיוון שהמוסיקה היא רק חלק מעולם תרבותי שלם שמשתנה. ובכל זאת, הלב מתגעגע גם לשירי ילדים אחרים. כאלה שמיועדים לילדים אך גם מתאימים גם לדור ההורים ולא רק מטעמי נוסטלגיה. כאלה שאינם חיקוי של מה שהולך היום בMTV אלא יש בהם את התום, והיופי, והאושר האמיתי או לעתים המומצא של הילדות.

כשמדובר בשירים לקטנטנים, ישנם למתעניינים אפשרויות רבות לרכוש סט אחד שמכסה את רוב השירים הבולטים. מהאוסף "100 שירים ראשונים" שיצא עוד בשנות השבעים ועד "שירי הילדים הגדולים של כל הזמנים", האוסף מחומש הדיסקים שיצא בNMC בשנת ה60. תוסיפו לכך את האוסף המחומש של "שירי החגים הגדולים של כל הזמנים" ואתם מכוסים.

אבל מה קורה לאותם שירי ילדים אחרים, קצת פחות "ילדותיים", קצת יותר חדשניים? כאן אני מפנה תשומת לב לכמה מהאמנים והאלבומים שניסו לעשות את זה אחרת, והצליחו לכן, לדבר גם קהל מבוגר.

הכבש ה16 (1978)

אלבום הילדים המושלם יצא בשנת 1978, כשאת המילים של יהונתן גפן (שגם השתתף כמספר) שרה חבורת זמרים, מין גרסה מודרנית של "התרנגולים", שהיו כבר די מוכרים, אך הפכו לכוכבי ענק רק זמן קצר לאחר מכן: יהודית רביץ, גידי גוב, דויד ברוזה ויוני רכטר שהיה המנהל המוסיקלי, המעבד ומלחין רוב שירי האלבום. ביניהם "איך שיר נולד", "הילדה הכי יפה בגן", "כשאהיה גדול" ו"גן סגור". עוד הלחינו לאלבום דויד ברוזה את "ברקים ורעמים",  יצחק קלפטר את "אני אוהב", עדה נסטוביץ' את "היי אני כבר לא תינוק" ושפי ישי את "ריבים קטנים". בהקלטות השתתפו מיטב נגני הדור הצעיר של התקופה: שם טוב לוי בחליל, שלמה יידוב בגיטרות, ארנון פלטי בבס, אלון הלל בתופים ויוני רכטר בפסנתר וקלידים. הפיק דודו אלהרר.

במעבר מתקליט לCD  נוספו השירים "איך שיר נולד", "כשאהיה גדול" ו"יוסי יוסי" ונותר גם המשפט שדור שלם לא מבין אותו..."עכשיו תקחו את התקליט ותהפכו לצד שני".

בשנים הבאות נעשו לא מעט ניסיונות לחזור על ההצלחה, האמנותית והמסחרית, של "הכבש ה16". גם בהפקות חדשות של השירים, על הבמה ובדיסקים, וגם באלבומים דומים ברוחם, ביניהם  שירי "הדרקון הלא נכון" שכתב יהונתן גפן והלחינו מתי כספי ואחרים. שום דבר לא היה דומה באימפקט שלו לגרסה המקורית.

הילד הזה הוא אני (1979)

זמן קצר לאחר הוצאת "הכבש ה16" יצר אבנר קנר (שותפו של יוני רכטר ל"14 אוקטבות" ומלחין שעבד באותה תקופה עם אריק איינשטיין) אלבום מקסים ביחד עם שיריו של יהודה אטלס: "והילד הזה הוא אני". ביחד עם קנר שהלחין ועיבד וניגן בקלידים ופסנתר וגם שר השתתפו דויד ברוזה, מזי כהן, יואל לרנר ואפי בן ישראל. יהודה אטלס הקריא את השירים והנגנים היו מיקי שביב בבס, שלמה יידוב וגרי אקשטיין בגיטרות, מאיר ישראל בתופים ו"רביעיית המיתרים של האנסמבל הקאמרי". טמירה ירדני הפיקה. ולמרות שהיו באלבום שירים אחדים שהושמעו ברדיו, "אבא מחמיץ", "כשבא איזה דוד", "אם מנשקים אותי" ועוד, האלבום האד מוצלח הזה נותר בצילו של "הכבש ה16" וחבל. כדאי לנסות ולמצוא אותו, ובימים אלה רצה הצגה מוסיקלית משיריו, בהשתתפות המחבר.

דורי בן זאב – אפרוחים (1979)

ב1979, אחרי שני אלבומים מדליקים למבוגרים, הוציא דורי בן זאב את אלבומו הרביעי "אפרוחים" ורתם את ההומור המוסיקלי שלו ליצירת שירי ילדים בכל הגילים. דורי כתב והלחין את רוב השירים, חלקם עם דודו וייזר ויגאל בשן, אורי קריב עיבד במיטב צלילי הדיסקו של התקופה. "מה אתה רוצה להיות", דורי בן זאב זה לא בוני אם" ו"א.ה.ב.ה" אפילו הצליחו כלהיטים...

מתחת לארון (1985)

עוד פנינה נשכחת שקשה למצוא כיום היא "מתחת לארון". שיריה של אנדה עמיר-פינקלפלד בלחנים ועיבודים של שפי ישי. המספר באלבום הוא יעקב בנאי, הזמרים יהודית תמיר, שפי ישי ומוטי דיכנה והנגנים שם טוב לוי בחליל, אבי סינגולדה בגיטרה, בני קונייבסקי בכלי הקשה ושפי ישי בקלידים. האלבום יצא ב1985 ונעלם... חבל.

ג'וזי כץ ושמוליק קראוס: לבד ביחד ולבד לבד (1975)

שמוליק קראוס הלחין את "הבובה זהבה" לאלבום של "החלונות הגבוהים" ב1967, ומאז שמר על קשר אישי הדוק עם כותבת המשוררת מרים ילן שטקליס. ב1975 הופיעו שמוליק קראוס ואשתו אז ג'וזי כץ במופע שיצא גם כאלבום הראשון (שלו וגם שלה) שכולו  שיריה של מרים ילן שטקליס. השירים היו שירי ילדים, אך ההתייחסות וההגשה של כץ וקראוס קישרה את השירים ישירות לחייהם. קראוס הלחין את רוב השירים, חלקם עם שמעון שגיא ואלונה טוראל שהיתה אחראית לעיבודים הרכים, מעט ג'אזיים. בין השירים היו "אצו רצו גמדים", "מיכאל", "רוח רוח" ו"טין טן". המופע והאלבום לא זכו בהצלחה רבה, אך הם כוללים כמה רגעים יפים מאד, ולא רק (ובעיקר לא) לילדים. אגב, ב1992 יצא האלבום בדיסק ללא איזכור שמה של מרים ילן שטקליס או שמות המלחינים. 

מתי כספי: צד נוסף (1980) בבה מתי (1992)

ב1980 הוציא מתי כספי את האלבום "צד נוסף" – "מוקדש לילדים" ובו גרסות שלו לשירים  שהלחין לזמרים אחרים, וגם כמה חדשים. "אולי זה מעליב" (יהודה אטלס), "אחותי הקטנה" ו"מי ראה את באני" (אהוד מנור), "כלבלב הו בידי בם בם" (נתן זך), "פרידה מתיבת נוח" ו"שמלות" (נורית זרחי), "משחקים" (שמרית אור), "הסביבון שלי" (לאה נאור) וכמה קטעים אינסטרומנטליים שגם הם, כמו העיבודים של כספי, מעבירים את המוסיקליות הגאונית ואת ההומור המיוחד שלו.

ב1992 חזר כספי לאלבום (ולוידאו ואח"כ לדיווידי) של שירים לילדים "בבה מתי" כשהוא על העטיפה מחקה את הבובה (או להפך). אוסף שירים נפלא, בחלקו חופף את "צד נוסף" שלא ניתן אז להשגה, אך עם עוד תוספות שירים שכתב אהוד מנור כמו "שש", "בן" "ילדותי השנייה", "נחליאלי", "נמלים" ו"סטירת לחי". בסיום קסטת הוידאו של "בובה מתי" אומר כספי לצופים: כשאקיש באצבעותי כבו את הטלוויזיה. כשאקיש שוב, תדליקו אותה מחדש. אני עדיין מחכה ליד הטלוויזיה הכבוייה שמתי יקיש שוב.

אריק איינשטיין: "שירי ילדים" (1971) "ילדים" (1976), "ילדודס" (1978) "לקט לילדים" (1979), "הייתי פעם ילד" (1989), "האריה היונה ותרנגולת כחולה" (1992), "כמו גדולים"(2007).

גדול הזמרים הישראלים, אריק איינשטיין, הוציא גם הוא אלבומים של שירי ילדים, חלקם תוך כדי הפעילות שלו כאחד המובילים העיקריים במהפכת הרוק הישראלי של שנות השבעים. כבר ב1971, בין "שבלול" ל"בדשא אצל אביגור" הוציא איינשטיין את התקליט "שירי ילדים" עם גיטריסט "הצ'רצ'ילים" רוב האקסלי. תקליט צנוע שהציע גישה חדשה לשירי ילדים. הקסלי הלחין את רוב השירים, ביניהם "הייתי פעם ילד" שכתב איינשטיין ושיר ראשון שאריק גם הלחין "אבא פיפי". עוד בתקליט היו "מאיה", "ברלה צא" ו"אני מבין".

ב1976 הוציא איינשטיין תקליט שירי ילדים עם שם-טוב לוי: "ילדים". עם שירים חדשים כ"יש לי אח קטן" ו"התאהבתי בילדה יפה נורא", "מה עושות האיילות" וחידושים ל"במדינת הגמדים", "חמש שנים", "פזמון ליקינטון" ועוד.

ב1978 הוציא איינשטיין את "ילדודס" עם לחנים של יוני רכטר ("שחפים", "אדון חלום"), שם-טוב לוי ("יפתח המלוכלך"), ועיבודים של  אילן וירצברג ("רוח רוח", "דורית הגפרורית") ואילן מוכיח ("אצו רצו גמדים", "מכופף הבננות" ועוד).

שנות השבעים הסתיימו באלבום אוסף מהאלבומים הנ"ל "לקט לילדים".

ב1989 חזר איינשטיין להקליט שירי ילדים חדשים, באלבום "הייתי פעם ילד" שיוני רכטר הלחין, עיבד והפיק מוסיקלית. כמו ב"כבש הששה עשר" גם כאן הקפיד רכטר על גישה רצינית בהפקה ועל עושר מוסיקלי מלא הומור בהלחנה. בין להיטי האלבום היו "כמה שרציתי כלב", "אדון שוקו", "שבת בבוקר" ושיר בו יוני רכטר היה הסולן "גברת עם סלים". 

ב1990 יצר איינשטיין קסטת וידאו ראשונה לילדים, "כמו גדולים". איינשטיין כתב תסריט עם צבי שיסל ודוד גורפינקל, שיסל ביים, גורפינקל צילם, והפיקו מיכאל תפוח, צ'יריץ' קסביאן ושלמה אורבך.

ב1992 הוציאו איינשטיין ורכטר תקליט ילדים נוסף, "האריה, היונה ותרנגולת כחולה". רכטר עיבד את "אמא שלי" ו"הילדה הכי יפה בגן" והלחין שירים חדשים כ"אני רוצה שפתאם,  "תרנגולת כחולה" (דואט עם יהודית רביץ) ועוד.  גם לאלבום הזה התלוותה הפקת וידאו, "כמו גדולים 2" עם  שירי התקליט וקטעים נוספים.

בשנת 2007 יצא דיווידי כפול ובו כל שירי "כמו גדולים 1 + 2" ועוד תוספות.

גם היום

גם היום נוצרים שירים כאלה ואלבומים שעדיין מאמינים באמירה איכותית לילדים. הנה דוגמאות אחדות.

·         בשנת 2000 יצא האלבום "שירי העיר הגדולה" שבו שירים לילדים שכתבה יעל סאלם, הלחין, עיבד והפיק החלילן אילן סאלם. באלבום משתתפת קבוצה גדולה של נגני ג'אז מהשורה הראשונה, הזמרים הם רונית קנו וארי גורלי ועל הקריאה עדי חרלף.

·         יהודית רביץ, במקביל לקריירה הרגילה שלה, הוציאה בשבע השנים האחרונות שני אלבומים של שירים לילדים. ב2004 את הדיווידי "ילדות", מסע מוסיקלי תיאטרלי אל שירי הילדות עליהם גדלה. וב2005 את הדיווידי "גם אני רוצה חיבוק"  ובו "שירים לקטנים" שכתבה מיריק שניר, הלחין מוני אמריליו ועיבד עמוס עבר הדני.

·         ב2009 הוציאו שני מוסיקאים צעירים, לי גאון ואורי ויינשטוק, אלבום מקסים בשם "ילד פעם" ובו שירים שכתבו והלחינו. כותרת המשנה של האלבום מאוד מדוייקת: "אלבום לילדים ומבוגרים". השניים, בליווי להקה בת חמישה נגנים, מופיעים מאז ועד היום במופע מושקע מבחינה מוסיקלית, שמתייחס לילדים כמו אל אנשים קטנים בעלי טעם ודיעה, כאלה שיש מקום להציע להם חומרים לא מתיילדים.

·         חווה אלברשטיין תמיד הקליטה גם שירי ילדים, מהשיר שפתח את אלבומה הראשון בשנת 1967, "מקהלה עליזה". עוד באותה שנה הוציאה אלברשטיין את האלבום "צעצועיה של אסנת" וחמש שנים לאחר מכן את "אשה באבטיח" (1972) שהיה אלבום מהפכני בגישתו המוסיקלית כששיריה של המשוררת נורית זרחי הולחנו על ידי שלמה גרוניך, מתי כספי, מישה סגל ואחרים. מאז תחילת דרכה הוציאה אלברשטיין לא פחות מתריסר אלבומים לילדים כסולנית ועם שותפים )ביניהם עם צוות "קרוסלה") והיא ממשיכה לעשות זאת גם כיום, כשתוך כדי הקאמבק הגדול שלה בעשור האחרון היא ממשיכה להוציא גם אלבומים ובהם שירים חדשים  לילדים בכל הגילים. לפני ארבע שנים באלבום "שביל החלב – שירי ערש" וממש לאחרונה באלבום  "ילדת טבע" ובו לחנים שלה ושל עובד אפרת לשירים של המשוררת עדולה. בין המשתתפים באלבום, נכדה של חוה, איתי אנגל.

·         בפסטיבל הפסנתר האחרון, לפני שבועיים, הציגה קורין אלאל את אלבומה החדש, "ארנבות משוקולד" ובו לראשונה היא שרה לילדים, שירים שהלחינה למילים של עוזי בן כנען, לאה גולדברג, מרים ילן שטקליס, גליה ישי ומאיר גולדברג. ביחד עם קורין משתתפת בשירה הילדה סילאן אבישר.

·         ובקרוב מאד יצא אלבום אוסף שירי הילדים של שלום חנוך, עוד מימי העבודה עם אריק איינשטיין ב"מזל גדי" ("דוקטור דוליטל") בביצועים של אמנים שונים.