אביתר בנאי הראשון

האם הוא מחייך עכשיו?

נתחיל מהסוף. לפני כשנתיים וחצי הוציא אביתר בנאי את אלבומו הרביעי "לילה כיום יאיר" והוא היה לטעמי אחד האלבומים המושלמים של 2009. מהמשפט הראשון ("אבא אני רוצה לעמוד מולך") ועד לשנייה האחרונה, אביתר בנאי חודר לתוך הלב באוסף שירים מקסים ומרגש המתעד שלבים בדרך שלו להיות מי שהוא עכשיו, התלבטויות ופחדים שלפני מציאת תשובה. הוא משתף בחרדות, בלילות טרופי השינה, בציפייה לבוקר שיגיע כהתחלה חדשה, בניסיון היומיומי לצאת מהדיכאון ולמלא את חייו בתקווה... בנאי שואב את כוחותיו מהאמונה והמאזין זוכה להתרוממות הרוח בעיקר בגלל המוסיקה שלו. המילים יפות, המסרים חשובים, אבל המוסיקה היא שגורמת לעוף, להתמלא באנרגיה חיובית, בשמחה פנימית, באהבה... ההפקה הנפלאה של אמיר צורף  משלבת רכות ועדינות עם כח פנימי ותאווה וחיות. מים שקטים וענוגים שחודרים עמוק. הקול של אביתר בנאי, המלודיות הנפלאות שלו, העצב המתוק של שיריו...  

אני מזכיר את ההתרגשות מהאלבום הזה כי זהו משהו שמבחינתי מאפיין את אביתר בנאי. בכל פעם הוא ממציא את עצמו מחדש והוא אינו מפסיק להפתיע ולהיות מקורי. כאילו כל אלבום שלו הוא אלבומו הראשון. ככה הרגשתי באלבומו השלישי "עומד על נייר" (2005) בהפקה המוסיקלית של גיל סמטנה שיצא אחרי תקופה נורא ארוכה של פעילויות מוסיקליות מגוונות אך אי-הוצאת-אלבום-חדש, וגם, בצורה שונה, ביציאה הכי ניסיונית שלו, אלבומו השני "שיר טיול" (1999) שאביתר הפיק מוסיקלית ביחד עם צח דרורי ודדי כהן... הוא בכל פעם נשמע אחרת, ובכל זאת זה תמיד לגמרי הוא.  מה שמביא אותנו לאלבום הבכורה שלו "אביתר בנאי" (1997) שלכבוד הוצאתו מחדש התכנסנו כאן.

"הוא איש רוח" אמר עליו רונן ללנה

שעיצב את עטיפות תקליטי השדרים

"אז הוא מופיע כמו רוח"

עכשיו, 15 שנים אחרי, האלבום הפנטסטי הזה יוצא מחדש, במארז שכולל גם אלבום נוסף של סקיצות שהוקלטו בזמן יצירתו, חלקן של שירים שלא נכללו בו, וגם דיוידי ובו הפרק הרלוונטי בסדרה הדוקומנטרית "האלבומים" שמשודרת החל מהשבוע הבא בערוץ 8 (וכן, נכון, החתום מעלה הוא העורך שלה).

התגובה הראשונה בהאזנה ל"אביתר בנאי" בזמן אמת הייתה הפתעה מוחלטת. אמנם שיר אחד, "תתחנני אלי", כבר הושמע ברדיו כשנה לפני שיצא האלבום, והיה אפשר להבין שמדובר במשהו שונה ומיוחד... אבל ליצירה השלמה נדמה שאיש לא ציפה. כל כך הרבה יופי, וכאב, ועומק רגשי, ואומץ לבטא את הסערה הפנימית ללא שיקולי "איך זה יתקבל".

התפרצות יצירתיות מסעירה, עוצרת נשימה. ולא שלא היו ציפיות מראש. 15 שנים אחרי שמאיר בנאי התחיל את דרכו בשיר "אביתר, אחי הקטן", היה על אביתר להתמודד גם עם השם "בנאי" כתו איכות במוסיקה הישראלית. עם יוסי וגברי ומאיר ואהוד ויובל... כל אחד מהם כשרון גדול בפני עצמוץ... וכך על הקשיים הרגילים של כל אמן בתחילת דרכו נוסף לאביתר גם הצורך למצוא את מקומו, להיות מיוחד בתוך השבט המוסיקלי המדהים הזה.

הוא היה חייב להיות שונה, להמציא משהו חדש, לא "להיות כמו". באלבום הבכורה שלו הוא עמד במשימה הזו באופן מוחלט.

יליד 1973, באר שבע, הגיע לתל אביב ב1995 עם מחזה שכתב. המחזה נגנז אך אביתר החליט להישאר בתל אביב, ולהתמקד ביצירה המוסיקלית. זו הייתה לו תקופה של סערת נפש. הפרידה מבית ההורים, הניסיון למצוא את עצמו בעיר הגדולה וחיי האהבה שלו... כל אלה מילאו אותו ביצירתיות שהתבטאה בעשרות שירים חדשים שכתב והלחין. שותפו להתלבטויות האמנותיות באותה תקופה היה צח דרורי, חבר צעיר מבאר שבע, שבא מתחום המוסיקה הקלסית והיה רחוק מאד בטעמו מהפופ-רוק הישראלי המקובל. וכך, המפגש בין השניים הבליט את המיוחדות ביצירה של בנאי. המוסיקה מורכבת, מתוחכמת, ונושאי השירים לא פשוטים. הוא לא אחד ששר רק שירי אהבה, הוא לא מנסה להיות נחמד וכשהוא שר הוא יודע גם לכעוס וגם ללטף. ועם כל זאת, גם כשהטכסטים קשים, גם כשיש בהם אלימות ופחד, המעטפת המוסיקלית מאד נעימה ומלודית, אף פעם לא מרתיעה. הכל כל כך יפה, והשירה כה מושלמת, עד שלעתים קשה לשים לב לכאב, לתסכול ולפחד שבוערים בפנים.  אגרוף לבטן עטוף ברכות מתוקה.  

הראשון שזיהה את הכישרון של אביתר היה סוכן האמנים אריק קנלר, שאירגן לו פרזנטציה במועדון צוותא 2. אביתר הופיע לבדו, בשירה ופסנתר (ובשיר אחד עם הקלטה של אמו שרה שיר ערש) וזה היה מספיק כדי לשכנע את הנוכחים בכריזמה המדהימה של הבחור בן ה22, ובמיוחד את איש חברת התקליטים "הד ארצי", חיים שמש, שהחליט מיד להחתים את אביתר ולהוציא לו אלבום. שיר אחד, "תתחנני אלי", יצא לרדיו מיד בגרסתו המינימליסטית, בליווי פסנתר בלבד. שאר השירים עברו שנה של עבודה ושינויים תחת הנחייתו של שמש כשאל צח דרורי ועמי איילי טכנאי ההקלטה מצטרפים כמפיקים מוסיקליים קורין אלאל ואסף אמדורסקי. אביתר בנאי כתב מילים והלחין את 13 שירי האלבום, למעט הטכסט ל"שמתי לי פודרה" שנלקח מספר הילדים "אמא אווזה", בתרגום אורי סלע. ביניהם "יש לי סיכוי", "מתי נתנשק", "תיאטרון רוסי", "מנגינה יקרה", "אקדח", "אבות ובנים" ו"תתחנני אלי".

במאי 1997 יצא "אביתר בנאי" כשעל העטיפה צילום מטושטש, ללא שם. היו באלבום להיטי רדיו אחדים, ובמיוחד "תתחנני אלי", "מתי נתנשק" ו"שמתי לי פודרה" (בדואט עם אפרת בן צור). אך הצלחת האלבום, שנמכר תוך שבועות ספורים ביותר מ-50,000 עותקים, הפתיעה את כל השותפים למלאכה ובמיוחד את אביתר בנאי שגילה שגם התמודדות עם ההצלחה אינה פשוטה ליוצר עצמאי כמוהו. זמן קצר אחרי הוצאת האלבום הוא המשיך להופיע כסולן ועם הרכב וגם התארח בכל מיני מופעים מיוחדים (ביניהם עם שלמה גרוניך, קורין אלאל ויוני רכטר) ובהפקות שונות (ביניהן ב"עבודה עברית" שם חידש את "ברוש" של אריאל זילבר). אך הוא בעיקר לא רצה להיות חלק מהמשחק השיווקי. ב-1998, כסגירה לתקופת האלבום הראשון, הוא עזב הכל ויצא למסע ארוך במזרח הרחוק, כולל שהייה במנזר בהרי ההימליה. גם כשחזר ארצה המשיך לשמור על ריחוק מתל אביב וחזר אל המדבר כשגר במצפה רמון. לקח לו זמן לחזור ולהתחיל מסע חדש שיוביל אותו להיכן שהוא נמצא היום.