יעל דקלבאום

שמחה ועצב

מתערבבים בקצב בדמי

שמחה ועצב

משולבים ברצף קיומי

"איך לא ידעתי

איך לא שמעתי אז את קולי?

איך לא ניסיתי

איך לא חיפשתי את חום זוהרי"

לפני שנה וחצי בערך הגיעה יעל דקלבאום, לבדה עם הגיטרה, להופעה קצרצרה בתכנית "מוסיקה היום" בגלי צה"ל. זה קרה לקראת מופע מיוחד שארגנה עם חברים (רונה קינן, מעיין הירשביין, דנה עדיני, קרולינה, דני סנדרסון, גבע אלון ואלרן דקל) שנועד לסייע לה לאסוף כסף להפקת אלבום שני... כי ככה זה במציאות הישראלית של ימינו. גם כשאת חברה בשלישיה סופר-מצליחה, "הבנות נחמה", גם כשיש לך ברזומה עבודה עם שלמה ארצי, וגם כשאת מוציאה אלבום בכורה שזוכה בביקורות מצויינות, שום דבר לא מבטיח לך את ההמשך. אל מאבק הקיום-האמנותי הזה, שהוא לעתים לא קשה פחות ממאבקי השרדות אחרים, הגיעה יעל דקלבאום עם המון אופטימיות ואנרגיה חיובית.

 

אחרי פתיחה מאולתרת על "גן התמנון" של הביטלס, לכבודו של התמנון הגרמני שניחש באותו שבוע את תוצאות המונדיאל, שרה דקלבאום את ALICE מתוך אלבום הבכורה, "GROUND ZERO", בו היא נשמעת כמו גרסה צעירה לג'וני מיצ'ל או ריקי לי ג'ונס... כן, עד כדי כך! ושני שירים מהאלבום שבדרך, "האגם הנעלם" ו"לבדי". בשיר השני הצטרפו אליה בספונטניות, ללא הכנה מראש, חברי "בום פם" שבמקרה התארחו גם הם באותה תכנית. אני מספר את כל הסיפור הזה כי יעל דקלבאום נראתה לי אז, כמו ב"הבנות נחמה", נורא קלילה ומדליקה, זורמת עם המוסיקה ועם האנגלית בטבעיות ובלי שום בעייה שומרת על הסווינגיות גם כשהיא עוברת לעברית... הכל נראה כיפי ונעים ומי ידע כמה עצב מסתתר בתוך תוכה...

למרות הקסם

סירבת את העצב להכיל

בגלל העצם

נטשת את הדרך, ואותי

אתה בורח

מאז ולתמיד קצת פה, הרבה שם

הזמן לוקח

דרכי עוד תנצח את כל העולם

חלפה שנה וחצי, בינתיים אביה של יעל דייויד דקלבאום, נפטר, ועכשיו יוצא אלבומה הראשון בעברית "שמחה ועצב" שמוקדש לו, לפחות ברמת העטיפה והצילום מכמיר הלב בו יעל על כתפיו. גם חוברת הדיסק היא נוסטלגית ומלאת געגועים לילדותה של יעל, עם צילומי משפחה ישנים. אך בתכנים של שיריה היא מתעסקת גם בהווה, בניסיון למצוא את מקומה.  באהבה שלה, במקומות הפרטיים אך גם במבט על הסובב אותה, כולל אפילו שיר דאגה למצבה של ישראל בשנת 2010. וכך "שמחה ועצב" הוא אלבום נהדר של חזרה הביתה, הפרטי והכללי. אוסף שירים עמוק, חם, עם לא מעט עצב ודאגה אך מוגש בשמחה ובאופטימיות. השירה מצויינת, סוחפת, מלאת חיים... וכמו בחיים האמיתיים, המוסיקה היא המרפא, הדרך לצאת מהדכאון, להמריא. דקלבאום עושה את זה בשירים שכתבה והלחינה, ביניהם "שמחה ועצב", "אדם חופשי", "לבדי", "תשרי", "שובי לכאן", "בית" ועוד.

שיר אחד, "קצוות" דקלבאום כתבה והלחינה עם ענת נמני ואחד, "האגם הנעלם" היא כתבה ללחן של המפיק המוסיקלי של האלבום, יונתן לוי. צריך להתעכב שנייה על השם הזה, יונתן לוי, איש להקת "איזבו" שאחראי בשנים האחרונות ללא מעט הפקות מקוריות ומיוחדות (כולל אלבומה הקודם של דקלבאום). הוא עשה כאן עבודה הפקה משובחת במיוחד כשעל בסיס השירים האישיים והמינימליזם הראשוני של יעל והגיטרה הוא בנה צליל עשיר ומגוון, מלא רבדים ומפתיע, הפותח לדקלבאום אפשרויות חדשות ומגוונות להתבטא כזמרת. היא יודעת להיות עדינה ומופנמת והיא גם לא מתביישת להיות זמרת גדולה ומסעירה עם ליווי ענק. יעל דקלבאום ויונתן לוי עיבדו את המוסיקה ביחד, בחלק מהשירים עם הנגנים שהשתתפו בהקלטות: הקלידן שאול עשת, הגיטריסט גיל לואיס, המתופף ז'אן פול זימבריס, נגן כלי הנשיפה שלומי אלון. בשני שירים השתתפה שותפתה ל"בנות נחמה" קרולינה בהפקת השירה... כולם ביחד יצרו אלבום של שמחת חיים אמיתית, כזו שנובעת מתוך המקומות הפנימיים הקשים ומצילה את הנשמה. עכשיו, כשזה לגמרי בעברית (כבר ב"בנות נחמה" היו נגיעות ראשונות בעברית) זה לגמרי אישי. יופי.

שמחה ועצב מתערבבים בקצף הגלים

שמחה ועצב

מחוברים בקסם אלוהי

איך לא חיכית

איך לא ראית בי את הזריחה?

לא סתם היית

כשם שהיית

כשם שאתה

מופע השקת האלבום החדש של יעל דקלבאום יתקיים

ב- 7.2 במרכז ענב בתל אביב והיא תארח את "משינה"!