יום שישי, 20 בינואר 2012

לנארד כהן הולך הביתה



אני אוהב לשוחח עם לנארד
יש לו רוח ספורטיבית והוא רועה
הוא ממזר בטלן חי בחליפה
אבל הוא כן אומר את מה שאני אומר לו להגיד
גם כשזה לא בדיוק מתאים לו
הוא פשוט לא חופשי לסרב
הוא יאמר דברי חוכמה
כמו זקן מלומד, איש חזון
אף שהוא יודע שהוא בעצם לא יותר
מאשר הכלי שלי להעביר את דברי


חוזר הביתה
ללא הצער
חוזר הביתה
מתישהו מחר
חוזר הביתה
למקום טוב יותר
מהמקום שהייתי בו
חוזר הביתה בלי
המשא שהכביד עליי
חוזר הביתה
אל מאחורי הווילון
חוזר הביתה
בלי החליפה שלבשתי.


הוא רוצה לכתוב שיר אהבה
המנון למחילה
מדריך להשלמה עם תבוסה
זעקה שנשמעת מעל לסבל
ריפוי מתוך הקרבה....
אבל לא את זה אני מבקש שיעשה.


אני רוצה להבטיח שהוא יודע
שאין משא על גבו
שאין לו צורך בחזון
שמותר לו דבר אחד בלבד,
והוא - לשרת את רצוני,
כלומר, לחזור על הדברים שהוריתי לו להגיד


כך, בשיר בשם "הולך הביתה" נפתח אלבומו החדש של לנארד כהן " OLD IDEAS" (רעיונות ישנים" או אולי "רעיונות זקנים") שעומד לצאת בסוף החודש. לגבי שורה אחת שלא הייתה ברורה לי בתרגום שלי אני מתייעץ עם קובי מידן, ה-מומחה הישראלי לשירתו של לנארד כהן שפרסם תרגום מעולה לשיריו, ולא רק בספרים אלא אפילו על מסכי הוידאו בהופעה שלו בארץ, וממנו אני למד שה"פטנט" הזה שבו לאנרד כהן משוחח עם עצמו, עם האלטר-אגו שלו או עם אלוהים, אינו חדש ביצירתו והוא פרסם בעבר ספר שלם של "שיחות" כאלה. כלומר, הפתיחה בשיר כזה, שנשמע לי כמו סיכום ופרידה והכנה למוות, אינה מעידה של כוונתו של כהן לסיים בקרוב את שהותו בעולמנו. הוא אמנם מאד מבוגר (77 ורבע), והאנרגיות שלו כזמר נשמעות כאילו מישהו מפעיל דימר ענק שהולך ומחשיך אותו... אבל הוא עדיין כותב נפלא, ומלחין מצויין, וממשיך להיות המבצע הכי טוב של שיריו. שהרי בסופו של דבר לנארד כהן אף פעם לא היה באמת צעיר ובטח לא קופצני ועליז. לפחות לא בארבעים וחמש השנים בהן הוא מקליט. וכך זקנתו לא רק אינה מביישת את נעוריו, אלא להפך, ממשיכה אותם בטבעיות ומטעינה את יצירתו בעוד רבדים של יופי וחכמה ואהבה. קולו החרוך, והדיבור-ליחשוש בו הוא מציג את שיריו רק הופכים אותו לעוד יותר COOL וסקסי ובעיקר מאד אמיתי. הוא אינו מנסה להשמע שונה ממה שהוא באמת. זקן חכם.




ובכל זאת, האלבום החדש הוא הפתעה מרגשת. את זה שהוא בכושר טוב ידענו משלוש שנות סיבוב ההופעות אליהן יצא ב2008. הופעות שהתחילו כ"טור קטן" שנועד להמשך כעשרים-עשרים וחמש הופעות, רק כדי להבטיח את הפנסיה שלו אחרי שכספו נשדד על ידי אמרגניתו... והסתיים במשהו כמו 250 הופעות, ב31 ארצות ובפני למעלה מ2 מיליון צופים (כולל 50,000 בספטמבר 2009 באיצטדיון רמת גן). סיבוב הופעות שתועד בשני אלבומים ובדיווידי ("הופעה בלונדון" ו"שירים מהדרך") היה הקאמבק המרשים ביותר בהיסטוריה של המוסיקה המודרנית. בגיל 74, אחרי למעלה מארבעים שנות קריירה ומכירות אלבומים של יותר מ22 מיליון עותקים, ואחרי שנות פרישה ממושכות, לנארד כהן הפך שוב רלוונטי.


אבל שום דבר לא הכין אותנו לעוד יצירת מופת ברמה כזו. שבע שנים אחרי אלבום האולפן הקודם שלו DEAR HEATHER הוא חוזר באלבומו ה12 (לא כולל אלבומי הופעה ואוספים שונים) ובו עשרה שירים חדשים שהוקלטו ברובם במהלך השנה החולפת. שניים מהשירים, AMEN וLULLABY הוקלטו כבר לפני ארבע שנים,  שני שירים כבר בוצעו בהופעות שלו ויצאו לרדיו. כל אלה חיממו את המעריצים הוותיקים לקראת האלבום השלם, ועכשיו הוא מגיע ומוכיח שהיה שווה לחכות.
בשקט בשקט יצר כהן מאסטרפיס נוסף שאולי לא יביא אותו למאזינים חדשים (שלא כמו הופעותיו שהגדילו מאד את הקהל שלו) אך מחזק עוד יותר את הקשר הנפשי העמוק עם היוצר החד פעמי הזה. שירים קטנים, מינימליסטיים, מאד מודעים לגילו ולמעמדו ולעובדה שהוא בעצם כבר אמר הכל... ובכל זאת יש לו עוד מה לתת. העצב עטוף בתחושה של השלמה עם המציאות. שנות לימוד הבודהיזם עושות את שלהן.




והפעם לנארד כהן לא לבדו. בחמישה מהשירים משתתף איתו בכתיבה, הפקה, עיבוד ונגינה הקלידן פטריק לאונרדו (שעבד רבות עם מאדונה ואלטון ג'ון). הפסנתרנית אנג'ני תומס הלחינה ועיבדה שיר אחד, שותפתו הוותיקה שרון רובינסון השתתפה בעיבודים ובשירה בארבעה שירים ובהקלטות השתתפו עוד חברים ומוסיקאים רבים, ביניהם ג'ניפר וורנס, האחיות ווב ו"THE UNIFIED HEART TOURING BAND", להקת ההופעות הנפלאה שלו. לנארד (כן. זה לנארד ולא "לאונרד"... תקשיבו לשיר הפותח) גם היה אחראי על עיצוב העטיפה ועל הציורים בחוברת הדיסק. ככה, במילים ומנגינות וציורים הוא מסכם את שבע השנים הטובות האחרונות.




לנארד כהן וישראל
לנארד כהן היה, מאז ומתמיד, אחד האמנים דוברי האנגלית המצליחים ביותר בישראל. אלבומיו נמכרו כאן ביותר מ400,000 עותקים. הדיוידי הראשון מתוך מסע ההופעות האחרון שלו "הופעה בלונדון" הוא דיווידי המוסיקה הנמכר ביותר בישראל.
לאנרד כהן הגיע לישראל (לפחות) חמש פעמים.
• ב1972 הופיע כאן בסיבוב הופעות קצר בירושלים ובתל אביב. תיעוד רוב ההופעה נמצא ברשת וחלקו בסרט דוקומנטרי עליו שצולם בארץ וביוון.
• באוקטובר 1973 הגיע כהן כמתנדב למלחמת יום כיפור. הוא הופיע בצוות הווי מאולתר עם אושיק לוי, מתי כספי, אילנה רובינא ופופיק ארנון.
• ב1980 הגיע כהן למספר הופעות בתקופת שיא הפטריטיות והאהבה שלו לישראל. על הבמה הוא הציג את עצמו "אלעזר הכהן". ההופעה בהיכל התרבות שודרה בגלי צה"ל.
• ב1985 הופיע כהן אצלנו בעוד סיבוב מקומי, שלא תועד.
• ב2009 חזר כהן להופעה בישראל, במקום שכונה בדיסק שתעד את ההופעה (כחלק מהסיבוב העולמי): "איצטדיון רמת גן, תל אביב".





ההופעה הראשונה בישראל...

בסוף הוא חזר לבמה והיתה הופעה נהדרת. זה קטע מסרט שצולם אז על הביקור...

2 תגובות:

  1. אמן מדהים, מלא השראה וחסד. הוא יוצר כל כך הרבה שנים, דרך דורות ומהפכים חברתיים ותקשורתיים, וכפי שציינת 'תמיד רלוונטי'. האמת שיוצאת משירתו מחוברת למה שאין לו זמן, לאיזו חכמה עתיקה וחדשנית כאחד, לציר של האופן, של גלגל האופנה. לנארד הוא מקור השראה משום שהוא מחובר למקור ממנו זורמת ההשראה.

    השבמחק
  2. זקן חכם, אכן. וזו לא פעם ראשונה שהוא כותב על עצם הכתיבה
    http://davidshafir.wordpress.com/2012/01/20/%D7%90%D7%A8%D7%A1-%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94/

    השבמחק