איפה הילד? אלבום חדש. הופעה.

הנה האבא

נתחיל מהשורה התחתונה. "בני המאה ה-20", האלבום החדש של "איפה הילד" הוא אוסף מרגש  של שירים חדשים וטובים, או כמו שנהוג היה לומר במאה ההיא: "אחלה אלבום".

למרות השם שלו אין באלבום הזה  ניסיון להישמע כמו פעם ולא בנוסטלגיה עסקינן, אלא בלהקה קיימת ופעילה שמדווחת בשיריה על המציאות שלה כאן ועכשיו. אמנם הם כבר לא ילדים, אלא הורים ובעלי משפחות ובאים למוזיקה ממקום שונה בסדר היום היומיומי שלהם. אבל במוזיקה, ביצירה עצמה, הם צעירים ורעבים ומחפשים עניין, ובעיקר רוצים לומר משהו בעל משמעות. הם  לא עושים את זה סתם לשם שעשוע ולמרות שבראיונות איתם הם משיבים ל"למה לכם כל העניין הזה?" ב..."בשביל הכיף" היצירה של "איפה הילד", עכשיו, כמו לפני עשרים שנה ב"זמן סוכר", מבטאת גם זעם וחרדה, גם מחאה ותסכול ולא רק הנאה ונחמדות. ועם זאת, הם נשמעים כאילו הם באמת עושים את בשמחה אמיתית, בהתלהבות של נגינה ביחד. והם נשמעים מאד ביחד.

חמי רודנר בשירה ובס ולפעמים גם גיטרה אקוסטית, אסף שריג בשירה, גיטרה וקצת קלידים, אסף "בובי" מרוז בתופים וכלי הקשה ואופיר בר עמי בגיטרות ושירה. הם מתחלקים ביניהם בהפקה המוזיקלית ובעיבודים, נעזרים בחלק מהשירים בעוד מוזיקאים בעיבוד או בנגינה, ביניהם אייל אסרף, שאול עשת, שלום וינשטיין, מאיה בלזיצמן, יונתן לוי, עידו אגמון, עמי רייס, עדי רנרט, נעה ווקס ויובל גורביץ'. ובכל זאת זהו אלבום, ולמרות הזמן הרב שחלף, זה נשמע לגמרי אלבום של להקה אולי גם בגלל שהם עבדו על האלבום משהו כמו שלוש וחצי שנים.... בניגוד לסיבוב הראשון בו רוח הנעורים וההצלחה הפתאומית הכניסו אותם לריצת עמוק (ארבעה אלבומים תוך שלוש שנים זה בהחלט לא דבר של מה בכך) , עכשיו הם עושה את זה לאט לאט, מתעקשים להקפיד על כל פרט. כבר ב2009 הקליטה הלהקה שירים חדשים. "מוזיקה אהבה" ו"מנסה" שלא הגיעו בסופו של דבר לאלבום החדש למרות שהיו מוצלחים אך לא התאימו לקונספט המתהווה. ללמדך שהם עושים את זה במלוא הרצינות ולא ממהרים לשום מקום. עברו כבר 16 שנים מאז האלבום האחרון שלהם ביחד (שהיה בעצם אלבום סולו של חמי רודנר), ב1998 הם אמרו יפה שלום בהופעת פרידה ובאלבום אוסף כפול (כולל שלושה שירים חדשים), חזרו והתאחדו שלוש שנים אחרי בהרכב שכלל גם את אופיר בר עמי וגם את מחליפו שיף ערד) להופעות אחדות (וגם שיר חדש "שלום עם עצמי") אבל רק בשלוש השנים האחרונות הם ממש שוב ביחד, במקביל להמשך פעילויותיהם העצמאיות.

צילום: עידו איז'ק

כמוזיקאים הם אף פעם לא הפסיקו. חמי רודנר הוציא חמישה אלבומים, לבד ועם "שליחי הבלוז", וגם אחד באנגלית עם הRUDERUNNERS. הוא היה שותף בעשרות הפקות, מעבודה עם אמנים אחרים כמו איגי וקסמן, נמרוד לב, ג'וזי כץ, שרון מולדאבי, אסף ארליך ויהודה עדר, דרך השתתפות בהרבה מופעי מחווה, מהביטלס ועד מאיר אריאל  ועד תכנית אירוח  מוסיקלית בטלוויזיה ("עד הבית"). אסף שריג הוביל את הקו האלטרנטיבי שלו בהרכבים שונים שהקליטו באנגלית. הקים את להקת   ELBOW (בלי קשר להרכב הבריטי באותו שם) שהפכה לTOXIC LUCY שהפכה WALKIE TALKIES והוציאה שני אלבומים. היה שותף להרכב  בשם "זק"א" והקליט גם כסולן  את CORTEX את FAT ELVIS. הוא גם הפיק את אלבומי הבכורה של "אלג'יר" ויובל גורביץ'. אופיר בר עמי היה ב"משחררי הסעיף" שהפכו ל"המשחררים", ניגן עם נדב אטלינגר ועוד.

כש"המי" שרו MY GENERATION בשנות הששים וקיוו למות לפני שיזדקנו הם כנראה לא חלמו שלא רק הם, אלא גם דור  הילדים שלהם, ימשיך לעשות מוזיקה ארבעים שנה אחרי. "בני המאה ה-20" הוא אלבום לדור שלנו, שלא רק נולדנו במאה ההיא (ובעצם מי לא?) אלא כבר אהבנו מוזיקה אז, בשנות השבעים או השמונים או התשעים. הדור שלנו ימצא משהו מאד מעודד וממלא תקווה באלבום החדש של "איפה הילד". לא רק בגלל שיש בו שירי עידוד, כמו "אנחנו נהיה בסדר", אלא בזכות הגישה שלו שאומרת, אם לתמצת, גם לנו מותר, גם אנחנו עוד יכולים, העולם שייך גם לנו. קונספט האלבום מת, המוזיקה של ימינו היא בריחה... ואפשר לעשות את זה גם אחרת. כמו פעם.

במפגש מחזור כמו במפגש מחזור חוזרים ומתעוררים היחסים הקדומים בין החברים. שוב חמי רודנר הוא הקול המוביל ואסף שריג הוא הקצת מוזר, אופיר בר עמי הוא הילד-פלא ואסף מרוז המבוגר האחראי שמכניס יציבות לכל העניין. כשמאזינים לאלבום ברצף, כיצירה אחת, שומעים גם כמה הם בעצם גם למדו והשתפרו עם השנים... הם כמו פעם אבל מהרבה בחינות יותר טובים, כנגנים וכמפיקים, יותר ביחד גם כשהם נותנים לכל אחד עצמאות וחופש להיות שונה. למשל כשבתוך רצף האנרגיות העמוסות, הלא-קלות לעתים, מגיע פתאום "אור לבן" של אופיר בר עמי, כמו משב רוח רענן ומלא אופטימיות של בוקר חדש, ודווקא הוא שלא כותב את רוב השירים, מתמצת את המוטיבציה לכל העניין הזה: "אור לבן מאיר עלינו, אור חזק מאיר, על הארץ העיר השכונה, הבית המשפחה, אשה אוהבת אותך, אוהבת אותך". זה העיקר. כמו שנאמר "מוזיקה אהבה".

ב4.4 "איפה הילד" במועדון "בארבי" בתל אביב.

צילום ב"מוזיקה היום": יעל אלין קוטנר

לפני שבועות אחדים הופיעה הלהקה בתכניתי "מוזיקה היום" בגלי צה"ל.

כדאי לשמוע אותם LIVE!!!

http://www.kutnermusic.com/2012/03/blog-post_13.html

שלום חנוך. שלמה ארצי. שירים

כשהיינו ילדים?

"לילה של כוכבים" הוא אוסף של שירים נורא יפים, חלקם ישמחו גם מאזינים מאד צעירים, אבל לקרוא לאוסף הזה "שירי ילדים מאת שלום חנוך" זהו עיוות המציאות. רוב השירים אמנם עוסקים בילדים, אך אינם שירי ילדים אלא, אם כבר, שירי הורים.

כל 13 השירים באוסף נוצרו בשנים 1968-1970, רובם בוצעו על ידי אריק איינשטיין. מתוך "מזל גדי", האלבום הראשון של אריק איינשטיין שהיה כולו לחנים (וחלקו גם מילים) של שלום חנוך, שר יהודה פוליקר את "מדוע הילד צחק בחלום" (מילים לאה גולדברג), יוני בלוך ומאיה בלזיצמן את "מכופף הבננות" (מאיר אריאל), אמילי קרפל את "האדון הרופא" (שלום חנוך), ברי סחרוף ומארש דונדורמה את "רוח רוח" (מרים ילן שטקליס) ומירי מסיקה את "לילה" (שלום חנוך). רוב הביצועים חביבים ומעודכני צליל לימינו, אבל להתחרות בעיבודים המושלמים של אלכס וייס זו משימה בלתי אפשרית. כשיצא "מזל גדי" ב1968 אריק איינשטיין היה בן 29 ואב לבת מאד צעירה, שירי, שלום חנוך היה בן 22 ועוד לא אב. נושא ההורות וזכרונות מימי הילדות והנעורים ממלאים את האלבום הפנטסטי הזה, ועם זאת הוא לא כוון לילדים. קצת יותר מכך השירים שנבחרו מתוך שיתופי הפעולה הבאים של אריק ושלום, האלבומים "שבלול" ו"פלסטלינה" משנת 1970. בשיא לידת הרוק הישראלי המשיכו חנוך ואיינשטיין להתייחס לדור החדש במשפחותיהם. "מאיה" ששר יוני רכטר, הוא באמת שיר לילדה שאך נולדה, לשלום חנוך ובת זוגו ליהי. כך גם "לילה של כוכבים" (אריק איינשטיין) ששר דני סנדרסון, "אמא שלי" ששר ליבי, ו"ברלה צא" ששרה שרונה נסטוביץ. זה האחרון היה קטע אינסטרומנטלי ב"שבלול" שהפך לשיר עם מילים (שכתב איינשטיין) ב1971 באלבום הילדים הראשון של איינשטיין, עם מוסיקאי "הצ'רצ'ילים" רוב הקסלי. לעומתם "אבשלום" ששרים גידי גוב ורוני אלטר הוא לא שיר ילדים. האגדה היפיפיה שנולדה כתרגיל בכתיבה יוצרת בהשתתפות "חבורת לול" (שלום חנוך, יונתן גפן, בועז דוידזון, אריק איינשטיין, צבי שיסל ואורי זוהר) נשאה את שם בנו של אורי זוהר, אבל אם כבר, יצא להם שיר כמיהה לשלום. בטח לא שיר ילדים. כך גם "נגה" ששלום הלחין ל"שובבי ציון" (חנן יובל, קובי רכט וקובי אשרת) ושרה נינט. קשה לקבל שהשיר האירוטי שכתב מאיר אריאל מתייחס לילדה קטנה. שיר נוסף של אריאל, "לישון לישון" ששר במקור אושיק לוי, הוא שיר על דיכאון ואי חשק לקום מהמיטה. הביצוע המשעשע של "בוגי בלאגן" לא הופך אותו מתאים לילדים. לעומת זאת "בלדה בין כוכבים" (יעקב רוטבליט), ששר במקור פופיק ארנון ועכשיו אורן לביא כן מתאים, ולא משנה שהשיר נוצר לכבוד תכנית טלוויזיה שהוקדשה, בשנת 1969, לנחיתה על הירח. "לילה של כוכבים" הוא, אם כן, לא אלבום לילדים דווקא, אלא מבחר יפה של גרסות לאחת התקופות הכי יצירתיות של שלום חנוך.

בדרך אל האושר

בדיוק כשיצא "שבלול" של אריק איינשטיין ושלום חנוך, האלבום החשוב של 1970, עשה שלמה ארצי, איש להקת "חיל הים" (שהוציאה את האלבום הכי מצליח של אותה שנה) את צעדיו הראשונים כסולן, כשהופיע ב"פסטיבל הזמר" בשיר "פתאום עכשיו פתאום היום" ("אהבתיה"). מאז, פחות או יותר, חלם ארצי לשתף פעולה עם שלום חנוך ובעיקר עם אריק איינשטיין. עם הראשון הוא הגשים לפני כשבע שנים בהופעות ואלבום משותף, עם איינשטיין, הוא עושה את זה פתאום עכשיו פתאום היום בשיר יפה אחד, "חוזרים הביתה" באלבומו החדש, "אושר אקספרס". האלבום הכי טוב של שלמה ארצי מזה זמן רב.

"אושר אקספרס" ארצי קורא לו, ואולי האושר חולף אקספרס כהרף עין, אבל מי כמוהו יודע עד כמה הדרך אל האושר אינה מהירה. שלמה הוא אחד המוסיקאים הישראלים הכי חרוצים, שעובדים הכי קשה, ומתלבטים, ומתייסרים ומשליכים לפח, וגונזים... בטרם הם שלמים עם יצירה חדשה שלהם. כך גם אחרי יותר מארבעים שנות קריירה שהפכו אותו לזמר-יוצר הישראלי המצליח מכולם, כך גם אחרי יותר משלושים אלבומים, מכירות של מאות אלפי עותקים והצלחות שוברות שיאים בהופעות חיות. וזה אינו דבר של מה בכך. כשלא הולך לך, איך לך ברירה אלא לנסות ולמצוא דרך חדשה. הרבה יותר קשה לעשות זאת כשכל יצירה שלך הופכת לזהב. שלמה ארצי הצליח. לא "להמציא את עצמו מחדש", אבל בהחלט להתחבר שוב למעיין היצירה שלו, להתמלא אנרגיה טריה ולרענן את הצליל שלו. "אושר אקספרס", חמש שנים אחרי אלבום האולפן הקודם, "שפויים", הוא אלבום מגוון, רענן, עמוס בשירים טובים וברעיונות מוסיקליים מפתיעים. בהפקה מוסיקלית משותפת עם פטריק סבג (מי שהיה בשנות התשעים סולן להקת "כשניקו תתחיל לדבר" והפך מאז למפיק רב פעלים שיוצר חיבור מרתק בין רוק ומוסיקה אתנית), ובעיבודים של בן ארצי, יצרו השלושה אלבום של שיתופי פעולה, עם המון קולות וטעמים וצבעים שלא היו באלבומיו עד כה, לפחות לא במינון כזה. לא רק עם אריק איינשטיין, ברבים מהשירים נשמעים  קולות זמרים וצלילי נגנים שלא היו שם בעבר, וכל אחד מהם מוסיף משהו משלו לגיוון התחושות ולעושר המוסיקלי. כל רגע שבו "זה לא נשמע כמו ארצי" הוא מבחינה זו רגע של הישג. לצד אלה שתמיד איתו, הרבה שותפים שלא היו שם בעבר, לצד כאלה שתמיד איתו. אריק איינשטיין, גיא בוקאטי, דודו טסה, ניר מימון, אברהם טל, אבי ווקנין, אמיר דדון, מאיה בלזיצמן, ארז לב ארי, עופרי אפשטיין, אבי סינגולדה, פטר רוט, אריאל אליאב, רועי דהן, שמעון יחיא ועוד המון נגנים בניצוחו ועיבודים המופלאים של בן ארצי...  ממש "הפרויקט של...". ומאחורי כולם מסתתר אושר גדול ושלמה ארצי אחד שהצליח שוב, בגיל 62, להיות נער צעיר שמחפש.

מבוגר אחראי

אותו שלום חנוך, שיצר משהו כמו מאה שירים בשלוש השנים הראשונות לפעילותו, ממשיך כל השנים לכתוב ולהלחין וליצור עוד ועוד קלסיקות ישראליות. גם בגיל 65, בקול חרוך שירד כמה אוקטבות, המבוגר האחראי על כל כך הרבה שירים נפלאים, ממשיך לרוץ, להתחדש, למצוא זוויות מקוריות לבטא את עצמו. לצד הופעות רוק כסאח בפסטיבלים שונים ומאוחר בלילה במועדון "בארבי", הוצאת אלבומים עמוסי אנרגיה עם שירים חדשים ("שלום חנוך") וחידושי שירים ישנים ("ארבע תחנות")  פועל שלום חנוך כל הזמן ביקום מקביל, מינורי, צנוע, אקוסטי. ביחד עם משה לוי בקלידים ועיבודים הוא חוזר אל הבסיס היצירתי של השירים שלו במופע "יציאה" שרץ כבר עשר שנים. מבחר שירים מהמופע יצא ב2004 באלבום כפול. עכשיו יוצא מבחר נוסף. עם שיר אחד חדש, "כמו בשירים"  ושירים מוכרים יותר או פחות: "שיר ללא שם", "הבלדה על יואל מוישה סלומון", "דז'ה וו", "דיאלוג", "בואי לרקוד", "פתוחים לאהבה", "כל פעם קצת יותר" ועוד. פה ושם מתארחים אבישי כהן בחצוצרה, גליה חי בויולה ואלונה טוראל בקלידים. ובעיקר זה שלום ומשה. מחזירים את השירים לתחושת ההתחלה. כמה טוב שבאתם הביתה.

דניאל זמיר בהופעה

דניאל זמיר מופיע בימים אלה עם אלבומו החדש "נחמה ועידוד"

מחר, 29.3, הוא יגיע ל"זאפה" תל אביב ויארח את מיכה שטרית

ב3.4 הוא יופיע ב"זאפה" הרצליה ויארח את ברי סחרוף 

לפני שבועות אחדים הוא הדגים בהופעה בגלי צה"ל בתכנית "מוזיקה היום"  4.3.2012

סאונד: דני אור ואסף סיטון

צילום: יעל אלין קוטנר

ניתאי הרשקוביץ

גלעד אברו

אמיר ברסלר

דניאל זמיר בשירה וסקסופון, גלעד אברו בקונטרבס,

ניתאי הרשקוביץ' בקלידים, אמיר ברסלר בתופים

5 מדרגות

אין לי מקום

שיר געגועים לכאן

בצהרי יום


הנה ההופעה

והנה בונוס מיוחד. הפעם הקודמת של דניאל זמיר בתכנית "מוזיקה היום" 5/9/2010

דניאל זמיר בסקסופון ושירה (קטע 3), נועם וייסנברג בקונטרבס,

אביב כהן בתופים וניתאי הרשקוביץ בקלידים.

ריח תפוח ואודם שני,

שבע עשרה,

שיר געגוע לכאן

http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=368187&cid=373397

משה לוי 1986

לפני שבועות אחדים פרסמתי כאן ראיון עם משה לוי, לקראת הוצאת האלבום "יציאה 2" של שלום חנוך ושלו.
http://www.kutnermusic.com/2012/03/blog-post_08.html

נזכרתי שפעם, בשנת 1986, ראיינתי את משה הצעיר, הוא היה אז בן 29, תחת הכותרת "גבר הולך לעיבוד".
 תראו איזה יופי הוא מדבר... (וסליחה על הסריקה המקוטעת)

צילום: ציפי מנשה

גבע אלון

צילום: דור מלכה

גבע אינטרנשיונל

איכשהו העיסוק באלבום חדש של יוצר ישראלי באנגלית איכשהו נגרר תמיד לדיון באותנטיות של שירים באנגלית של מוסיקאים ישראלים ו/או בשאלה מה יש להם לחפש שם? מי בכלל ישים לב אליהם? האמת היא שכבר נמאס לחזור אל השאלות האלה ופשוט כדאי לשמוע את המוסיקה. 

הנה למשל האלבום חדש של גבע אלון, IN THE MORNING LIGHT. נתחיל בשורה התחתונה: הוא נורא יפה. שירים טובים, נגינה משובחת וגבע אלון עצמו בשירה וגיטרה, ממשיך ללכת בדרכו בלי רגשי נחיתות ובלי ניסיון להסביר למה ומדוע.

עטיפת האלבום החדש

יש לו על מה להתבסס. זה כבר האלבום הרביעי שלו, הוא הוקלט בספרד תוך שבוע של ג'אם מהיר בהשתתפות נגנים אמריקנים מאד מפורסמים החוגי האלטרנטיב האמריקני, ובראשות מפיק מוסיקה האמריקני הבכיר, טום מונהם (שעבד עם גבע גם באלבומו הקודם). הוא מופיע כבר המון שנים בחו"ל, מפורגן על ידי מוסיקאים בכל העולם, תקליטיו מופצים על ידי חברת תקליטים בינלאומית (ADA , חברת בת של אחת מחברות התקליטים הגדולות בעולם "וורנר ברדרס") לצד אמנים כמו "פיקסיז", "ארקייד פייר", "פליט פוקסס", "בל אנד סבסטיאן", "אינטרפול" ועוד רבים... ובכל זאת הוא לגמרי ישראלי. ולא בגלל המבטא שלו באנגלית. המבטא הוא מושלם ולא מסגיר את מוצאו, אלא בגלל שלהיות ישראלי בימינו זה גם להיות קיבוצניק לשעבר וגם לחיות רוב השנה בחו"ל, זה גם לנגן גיטרה ניל יאנגית ולשיר באנגלית, וגם להופיע, בספרד ובישראל, עם זמר וגיטריסט ספרדי בשם דפרדו, וגם להשתתף בשיר של עלמה זהר וגם להופיע עם עמיר לב, להיות מושמע ברדיו קולג'ים בארה"ב וגם להצליח מאד בגלגלצ. האהבה שלו למוסיקה, הכישרון שלו, וההתמדה בכיוון שהוא בחר ללכת בו הופכים אותו לבינלאומי וגם משאירים אותו ישראלי. ישראלי חדש.

צילום: קארין רות אלון

גבע אלון, יליד מאי 1979, הוא קיבוצניק ממעברות שעושה מוסיקה מגיל 12, זמר וגיטריסט שתמיד כתב ושר באנגלית. לפני שתים עשרה שנים הוא שהה חצי שנה בסן פרנסיסקו וכשחזר הקים את להקת "פליינג בייבי" עם המתופף רשף שחר, נגן הבס והזמר גדי אלטמן (כן כן ההוא מ"דה וויס") ונגן הבס והקלידים שחם אוחנה.

בשנת 2000 הקליטה הלהקה אלבום אחד שנגנז ואלבום שני, INNER WORLD שהביא אותם (כשלישיה עם פרישתו של אוחנה) לשנתיים של טירונות בת 200 הופעות בארה"ב. ב2003 יצא האלבום גם בארץ והלהקה הפכה אחד הבולטות בסצנת האינדי המקומית. ב2005 יצא אלבומה השלישי PAIN TO GIVE שהיה הדבר הכי דומה לניל יאנג (בצד המכוסח שלו) שיצא בארץ. בסוף ימי "פליינג בייבי" הצטרף גבע אלון גם ללהקה של שי נובלמן, והיה שותף מרכזי כגיטריסט וזמר באלבומו BEAUTIFUL LIFE. 
במקביל החל גבע מופיע גם כסולן, בעיקר בהופעות אקוסטיות שהבליטו את הצד הפולקי-קאנטרי ביצירה שלו. בשנת 2006 יצא אלבום הבכורה שלו  DAYS OF HUNGER  והוא ניגן גם בהקלטות והופעות עם ארקדי דוכין, עמיר לב, גלעד כהנא, בועז בנאי, ערן צור, שי נובלמן ועוד.

בשנת 2007 יצא אלבומו השני, THE WALL OF SOUND  ובו לצד שירים מקוריים גרסה לשיר MODERN LOVE של דיוויד בואי שהפכה להיט ושימשה כפרומו של HOT. אחרי הוצאת האלבום  יצא גבע לסיבוב סולו בארה"ב והופיע מעל 100 הופעות ברחבי היבשת, כשהשיא היה הופעה בפני קהל של אלפים במועדון "פילמור" כמופע פותח לפול וולר ("ג'אם", "סטייל קאונסיל").

ב2009 יצא אלבומו  GET CLOSER, בהפקת המפיק האמריקני טום מונהן ועם להקת TREE הישראלית (שאת אלבום הבכורה המצויין שלה גבע הפיק). האלבום ששילב פולק רך וגיטרות כסאח זכה בתשומת לב גדולה מבעבר, בעיקר בגלל שני שירים שנכללו בו והפכו להיטי גלגלצ: THE WIND WHISPERS וI CAN SEE THE STARS.

עכשיו הוא ממשיך להעמיק לתוך חקר המקורות האמריקנים של המוסיקה שלו וגם במקביל ממשיך ליצר שירים בעלי פוטנציאל להפוך ללהיטי הרדיו כמו THE GREAT ENLIGHTENMENT, I SEE THE LOVE  ועוד רבים. למרות הנגנים "החדשים" וההקלטה בספרד, גבע ממשיך באותו קו מוכר המשלב שירה רכה, צליל אקוסטי מחד וגיטרות מלאות עוצמה מאידך. זה נורא יפה.

בשבוע שעבר, כשהופיע בתכניתי "מוזיקה היום" בגלי צה"ל, שמחתי לשמוע שעם הנגנים הישראלים שמופיעים איתו (יפתח שחף בגיטרה וקולות, צוק דבוסק בבס וקולות, איסר טננבאום בתופים וקולות) זה נשמע לא פחות טוב. גבע אלון הוא מוסיקאי שכדאי מאד לשמוע בהופעה.

הזדמנות קרובה לכך תהיה ב29 לחודש זה, במועדון "בארבי" בתל אביב. להשקת האלבום מארח גבע את מאיה איזקוביץ ומאור כהן.

גבע אלון הלהקה הופיעו ב"מוזיקה היום" ב18.3.2012

דני אור ומני ציפל: סאונד

יעל אלין קוטנר: צילום

גבע אלון בשירה וגיטרות, יפתח שחף בגיטרה וקולות,

צוק דבוסק בבס וקולות, איסר טננבאום בתופים וקולות

I WONDER IF SHE'S FINE

THE GREAT ENLIGHTENMENT

THE WIND WHISPERS

CAROLINA

SHE'S CALLS MY NAME

ROCK ALL NIGHT

צוק דבוסק

יפתח שחף

איסר טננבאום

יוסי בנאי - שירים אחרונים

צילום: איתמר רותם מתוך "מפגשיר"

שירת הברבור

בסוף שנת 2005 שודרה בערוץ "מוסיקה 24" סדרת תכניות בשם "מפגשיר" שבה תעדו מפגשים של שני מוסיקאים, משני עולמות שונים, ליצירת שיר חדש. יהודית רביץ עם אהובה עוזרי, יזהר אשדות עם שלומי סרנגה, "כנסיית השכל עם "אסטרל פרוג'קשן", "איזבו" עם "שוטי הנבואה"' רונה קינן וגידי גוב ועוד. כשנגה טל דואניס, עורכת הסדרה הציעה להוסיף לסדרה עוד פרק אחד, מיוחד, בו יפגשו יוסי בנאי ומיכה שטרית, נראה הרעיון שלה חסר סיכוי התממשות. זה שמיכה שטרית ירצה לשתף פעולה עם אחד מגדולי האמנים שהשפיעו עליו היה ברור, הספק היה אם יוסי בנאי, ממרום מעמדו, יענה להרפתקה... שהרי בכל זאת מדובר בערוץ נישה דל רייטינג שמתעסק רק במוסיקה (נכון ל2006...). למרבה ההפתעה, יוסי בנאי נענה בחיוב, ונרתם בהתלהבות להשתתף בתכנית, אולי המרגשת ביותר שנוצרה בימי כעורך הערוץ.

יוסי בנאי צועד בשדרות ח"ן בתל אביב ובידו תפוז. מידי פעם הוא מריח אותו. הוא מביט למצלמה ואומר: "איך בלי התפוז? אני יכול לצאת בלעדי מהבית אבל לא בלי התפוז..." (מתוך מ"מפגשיר").

בזמן צילומי התכנית, בבימויו הרגיש של מיקי שטיינר, לא ידענו שיוסי בנאי מאד חולה. הוא היה מלא מרץ, לא היסס לעשות עוד ועוד טייקים של שירה כשהיה צורך ולא ויתר על התעניינות בכל פרט בהפקה המוסיקלית של גילי סמטנה. "אני לא יכול להיות לא מעורב" הוא אמר בתכנית, "זה בדמי. אכפת לי כשאני עושה את זה. אני מקשיב גם לנגנים, ואני שואל שאלות. אני מתערב, אז אולי לפעמים אני מדבר שטויות ואז משתיקים אותי. אבל אני לא עציץ. אני לא פרח. כשאתה זורק עלי משהו זה משמיע צליל".

כשתמו ההקלטות והצילומים, ונולד שיר חדש שיוסי כתב ומיכה הלחין, "תרנגול כפרות", בנאי היה מאד מרוצה, ולא חדל להחמיא לשותפיו, גילי סמטנה, ומיקי הררי ושלומי שבן ובמיוחד למיכה שטרית.

"היה לי תענוג בלתי רגיל" הוא אמר, "אני יודע שזה נשמע מפולצן וכאילו דבר שצריך לעשות אבל מי שקצת מכיר אותי יודע שאני לא מפרגן סתם. שאם אני אומר למישהו משהו זה עולה לי בדמים. כי חבל לי, שהרי באותו זמן אני יכול לדבר על עצמי ולהגיד כמה תשבחות בקשר אלי... אז אני חוזר ואומר, היה לי תענוג לעבוד עם כולם, ובעיקר עם מיכה. הרבה זמן רציתי לעבוד איתו ואני שמח שלא טעיתי...

אחרי סיום הצילומים חלה התדרדרות בבריאותו של יוסי. היה חשש שלא יהיה בכוחו לבוא ולהצטלם לקליפ של השיר, שצולם לחוד בבימויה של רוני קיי. אבל יוסי הגיע, חולה וחלש אך מלא באנרגיה חיובית, והצטלם לקליפ כשהוא יודע שאולי זו הפעם האחרונה שלו מול המצלמות. כמו לומר: אני לא נכנע, אני ממשיך עד הרגע האחרון. לכן הקליפ הזה הוא כל כך מיוחד. יוסי בנאי בפעם האחרונה. וכך כל מחווה גופנית, כל חיוך, כל מבט, מרגשים עד דמעות. הוא עשה את זה נהדר. שבוע אחרי צילום הקליפ, ב11 במאי 2006 הלך יוסי בנאי לעולמו, בן 73 וחצי.

כמעט שש שנים אחרי, ועכשיו יוצא לו אלבום חדש, "שירים אחרונים". אוסף של שירים שבנאי כתב בשנה האחרונה לחייו, ובחר להם מוסיקאים צעירים (יחסית אליו) שילחינו אותם. עידן רייכל, אהוד בנאי, ארקדי דוכין, קורין אלאל, מאור כהן, בטי פבלו, פיטר רוט, מיכה שטרית ושלומי שבן. חוץ מ"תרנגול כפרות" הנ"ל, יוסי הספיק להקליט רק סקיצה לשיר אחד (שהלחין עידן רייכל) וכך מלחיני השירים שרים עכשיו את גרסותיהם לשירים, כשברי סחרוף שר את לחנה של בטי, ויובל בנאי מדקלם על לחן צרפתי. בעיבוד והפקה מוסיקלית של רע מוכיח, מרגישים איך כל המשתתפים עושים את זה מתוך אהבה ליוסי, מתוך כבוד לדרך ההגשה המיוחדת שלו. הם נשמעים כמעט כמוהו לא כחקיינים אלא כתלמידים שמטמיעים בתוכם את השפעתו. כולם כותבים עליו כמה מילים, ושרים את השירים האחרונים שלו. שירים של סיכום דרך ופרידה, וגם של אהבה חדשה. יוסי בנאי הולך מהעולם הזה, לפחות בשירים האלה, לא בכעס או בפחד, אלא מתוך השלמה והרבה הומור ואהבה.

רעיון העבודה עם מוסיקאים צעירים, חלקם כאלה שזו להם הפעם הראשונה איתו, לא היה זר לבנאי. את שלושת אלבומיו האחרונים עיבד והפיק יונתן בר גיורא, ובאחרון "לאט" משנת 2001, הופיעו לחנים של אהוד בנאי, שלום חנוך, יובל בנאי, יהודה פוליקר, ארקדי דוכין, אילן וירצברג ואביב גפן.

"אנחנו מדינה נורא קטנה ודי אוכלת יושביה" הוא אמר ב"מפגשיר", "יש כאן הרבה שמחה לאיד. לעבוד פתאום עם צעירים זה כמו לנסוע למקום אחר קצת... להיות במחוזות אחרים. פתאום העברית היא שונה. כשהשפה שונה זה עושה אותי במקום אחר...".

"... זמרים שיש בהם טרובדוריות קונים את לבי תמיד. אני אוהב את אלה שפחות "שרים", שאין להם קול. שהם לא "זמרים" במלוא מובן המילה. זה אולי בגלל שאני בא משם... הסיפורים מחזיקים את העולם. השירים מחזיקים את העולם.

יש לי כל פעם הרגשה, אחרי כל חזרה שלי עם מיכה שטרית, שאני בא עם עור מתוח. אני יודע שזה נשמע מוזר אבל זאת האמת. יש לנו מזל בכל ההתעסקות הזו. שהרי בינינו,  כשאף אחד לא שומע, המקצוע שלנו די אינפנטילי. במקום לפתוח חנות ולמכור איזו סחורה אנחנו מתעסקים בשטויות. אני קם בבוקר והולך לאיזה אולפן ו...שר.

צילום :ליהי לפיד

 יוסי בנאי: שאלו את פליני. כמה סרטים כבר עשיתי? אז הוא אמר: אני עושה כל הזמן רק סרט אחד. כל החיים. זו הייתה התשובה שלו. אני כל החיים שר את אותו שיר, אוהב את אותה אשה, כל החיים, אפילו אם זו לא אותה אשה. אפילו אם זה לא אותו שיר. זה אותו שיר. אתה מבין מה אני אומר? אדם שר שיר אחד כל חייו. כל פעם המילים הן אחרות.  (מתוך "מפגשיר")

והנה הקליפ

רות דולורס ווייס בהופעה

הלילה 22.3 בלבונטין 7
רות דולורס ווייס מופיעה עם הרכב מלא
בהופעה בתכניתי "מוזיקה היום" ב12.2.2012 היא הופיעה בהרכב מצומצם 

יהוא ירון

נעם דורנבוס

סאונד: אסף סיטון ורפי קופפר

צילום: יעל אלין קוטנר

רות דולורס ווייס בשירה, פסנתר והקשה.

יהוא ירון בקונטרבס ושירה. נעם דורמבוס בסקסופון.

WHEN I LEFT THE ROOM

TROUBLE

WHEN YOUR'E GONE

TO MAKE YOU FEEL MY LOVE

HERE COMES THE SUN

והנה דברים שכתבתי עליה עם הוצאת האלבום

http://www.kutnermusic.com/2012/01/blog-post_28.html 

!!!TINY FINGERS LIVE

TINY FINGERS 

מופיעה הלילה 22/3 במועדון "בארבי"

עם אורח מיוחד: יוסי פיין

הנה הלהקה בג'אם בתכניתי "קוטנר בתשע" ב11.3.2012

גראם ג'קסון ואהוד שכטר: סאונד

יעל אלין קוטנר: צילום

אורן בן דוד

דניאלה ססיליה תורג'מן

טייני פינגרז  TINY FINGERS

דניאלה ססיליה תורג'מן בשירה, אורן בן דוד בגיטרה,

בועז בנטור בבס, נמרוד בר בקלידים, טל כהן בתופים

הקטעים בתכנית: 

YOUTH FRACTION

SHAPE SHIFTERS

THE QUILT

בועז בנתור

נמרוד בר

טל כהן

והנה כמה דברים שכתבתי על הלהקה כשיצאו שני אלבומיה הראשונים
http://www.kutnermusic.com/2011/11/tiny-fingers.html