אפרת בן צור שרה אמילי דיקינסון

אפרת בן צור בצילום אנג'ליקה שר

כמו ציפור על תיל
אלבומה החדש של אפרת בן צור, "רובין" הוא יצירת מופת קסומה, מרגשת, מחממת לב.
כמו ציפור השיר שעל שמה נקרא האלבום ("אדום החזה") זהו אלבום "קטן", צנוע, לא בומבסטי כנהוג בימינו, ועם זאת, אולי בגלל זאת, מלא עוצמה וחודר לקרביים. בשיר שמתוכו לקוח שם האלבום נאמר, בתרגום מאד חופשי:
"אם אוכל למנוע מלב אחד להישבר,
לא חייתי לשווא.
אם אוכל להקל על סבל חיים,
לשכך כאב אחד,
לעזור לציפור אחת שתש כוחה
למצוא דרכה חזרה לקן...
לא חייתי לשווא".
וכך, מתוך עמדה נפשית דומה, של חמלה ורצון לעזור לאחר והקטנת העצמי, עם הרבה רגישות, עדינות, והמון דימיון, ניגשה אפרת בן צור לתשעה שירים של המשוררת האמריקנית אמילי דיקינסון, הלחינה אותם והוציאה אתם עכשיו כאלבומה השלישי, והראשון שמוקדש לשירים באנגלית. ROBIN: POEMS BY EMILY DICKINSON
בן צור שרה, באנגלית, ומלווה עצמה באוטו-הארפ (מין נבל קטן) ואיתה שותפה להפקה המוזיקלית, הגיטריסט עומר הרשמן וחבורה של מוזיקאים שהשתתפו בעיבודים ובנגינה: עומר הרשמן בגיטרות,בס, האמונד וקולות. אסף שתיל בפסנתר, קולות ועיבוד מיתרים, קרני פוסטל בצ'לו וגיורי פוליטי בתופים, גלוקנשפיל ואקורדיון. אליהם הצטרפו בחלק מהקטעים גם עמית ארז בגיטרה, קולות ועיבוד, ברוך בן יצחק בעיבוד, גיא לוי בקונטרבס, רן יעקובוביץ' בתופים, נועם חיימוביץ' וויינשל בויולה וחן שנהר בכינור. כולם ביחד יוצרים רצף שירים קאמרי, כמעט קלאסי ברוחו, שלוקח אותך למקום אחר, חלומי, רחוק מכל ריאליטי עכשווי.
אפרת בן צור, בקולה המעט ילדותי, שרה נהדר ומאד מוזיקלי וחכם. כרגיל אצלה, שבני אלבומיה ובהפקות נוספות בהם השתתפה, היא מאד מיסתורית בצליל שהיא מייצרת, נורא מעניינת מוזיקלית, אך בלי שום ניסיון להרשים בווירטואוזיות. היא שרה כמו שהלחינה: כדי לתת את כל המקום הראוי לשירים, לטכסטים.
לא הכרתי את אמילי דיקינסון. ידעתי שהייתה משוררת אמריקנית מהחשובות ביותר, חיה במאה ה19 (ליתר דיוק בין 1830 ל1886) וכתבה שירים שהקדימו את זמנם. עכשיו, בזכותה של אפרת בן צור, אני מגלה קצת יותר את יפי שירתה וגם כמה פרטים בסיסים על היוצרת החידתית הזו, שלא יצאה מביתה 30 שנה, ופרסמה בחייה רק שמונה שירים. בזמן אמת נחשבו שיריה למוזרים, גם בגלל שנכתבו באותיות משונות ובעיקר בגלל השימוש שלה במטאפורות חדשניות. מאחר שקרוביה לא נענו לבקשתה לשרוף את שיריה לאחר מותה, התגלה בבית אביה בו חיה כל חייה, אוצר של יותר מ1700 שירים. וכך, המשוררת החריגה שלא התקבלה בחייה זכתה רק לאחר שנים להכרה כמקורית וייחודית. כפי שכתבה העורכת והמתרגמת לילך לחמן בספרה "אולי הלב" (הוצאת "רסלינג") על יצירתה: "פורצת גבולות התחביר והתודעה".
על עטיפת הספר לילך לחמן שואלת מי הייתה אמילי דיקינסון: "נזירה שחדלה לצאת מפתח הבית, רוח רפאים לוחש או מלאך ההתמסרות? אשה בלבן המתגלה כמשוגעת מעליית הגג? גאון ששירתה ההרמטית נכתבה בבדידות מוחלטת; כופרת שקראה תיגר על מוסכמות תקופתה? מהפכנית לסבית שיצרה מסורת של כתיבה נשית? בורגנית שהתכתבה עם העולם מאחוזת אביה? משוררת פרה-מודרניסטית שכתבה לקהל מדומיין?..."
ועוד כותבת לחמן משהו שקצת עוזר להבין איך יוצרת ישראלית, צעירה שחיה במאה ה21, מתחברת אל השירים כמעט 150 שנה אחרי: "רבים מהם עוסקים בפיצולו של האני כמושא לחקירה עצמית, אשר סביבו מבררת דיקנסון מושגים כגון זמן, מוות, אהבה וכאב..."
בהופעות שקידמו את הוצאת האלבום, בשנתיים האחרונות, היה שיר אחד מתוך שירי האלבום שאפרת נהגה להקריא גם בעברית, לפני ששרה בשפת המקור, וכל אני יודע שהוא חשוב לה במיוחד. בעברית הפנייה היא לזכר, באנגלית לשני המינים:
"אני אף-אחת, מי אתה?"
אני אף-אחת! מי אתה?
גם אתה אף אחד?
אם כך אנחנו זוג
אל תגלהI הם יתפקעו הרי!
מה משמים להיות מישהו!
מה פומבי, כמו צפרדע
לקרקר את שמך כל רגע לאור
מול ביצה מעריצה!

עטיפת הדיסק

בן צור, ילידת נהריה 1969, לא ידעה שתהיה זמרת, אלא חלמה מגיל צעיר על קריירה בתחום התיאטרון. למדה משחק ומחול והחלה בקריירה של שחקנית ב"קאמרי" ובתיאטרון "גשר" (היא אפילו זכתה ממש בתחילת דרכה  בפרס התיאטרון הישראלי על משחקה ב"כפר") ומאז השתתפה בעשרות הצגות, סרטים וסדרות טלוויזיה.
אפרת התגלתה כזמרת רק ב1997 כששרה בדואט עם בן זוגה אז, אביתר בנאי, את שירו "שמתי לי פודרה". קולה והופעתה משכו אליה תשומת לב רבה, ואפרת הוזמנה להשתתף כזמרת קולות רקע בהקלטות נוספות: עם אסף אמדורסקי, ערן צור ועוד רבים. במקביל, תוך כדי עבודתה בתיאטרון "גשר" (ב"כפר", "מדמואזל ז'ולי" ועוד) השלימה בן צור הקלטת אלבום בכורה שיצא ב2001 "צוללת" וכלל בעיקר שירים שאפרת בן צור כתבה והלחינה. ב2006 יצא אלבומה השני, "אפרת בן צור" ומאז היא הקדישה את רוב זמנה למשחק, ואת הצד המוסיקלי שלה חשפה רק מעט, בין השאר בהופעות עם קרני פוסטל ובהשתתפות בפרוייקטים שונים.

עכשיו היא בת 43, אמא לילדה בשם אנה... ויש לה אלבום חדש. 

היום בשעה 15:00 אפרת בן צור בגרסה אינטימית של הופעתה ב"מוזיקה היום" בגלי צה"ל
השקת האלבום ב22.5 - "האיזור"
הנה בינתיים טעימה מהופעה ישנה שלה, ברדיו תל אביב 5.3.2008
אפרת בן צור ושירה, גיטרה ואוטוהארפ, קרני פוסטל בשירה וצ'לו.
השירים בתכנית:
הלא ידענו,
הילדה שרה לנחל,
Can't Help Falling In Love with You (אלביס פרסלי), 
כמו פרפר.





וזה ההמשך
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=345552&cid=353930