יום שישי, 4 במאי 2012

24 שעות ועוד 30 שנה


צילום: רועי ברקוביץ'


מפעל חיים
בתחילת אפריל הוענק ליהודה פוליקר פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי. נימוקי השופטים: "לחניו של יהודה פוליקר הם תמצית הישראליות בצלילים. תבשיל קדירה מהביל מהנה ומרגש המערב בוזוקי וגיטרה חשמלית, דור שני לשואה ופרברי קריות הצפון, רוקנ'רול ומוסיקה אתנית. החל מלהקת בנזין "גבוהת האוקטן" דרך האלבומים היווניים והמסע העצמי החשוף והאמיץ הצליח יהודה פוליקר לזכך רגש צרוף למוסיקה קומוניקטיבית. כל האלבומים של פוליקר הנפיקו אבני דרך בלתי נשכחות במוסיקה הישראלית, השאיפה לשלמות מוקפדת והמאבק העיקש לאיכות גבוהה נגישה לכל שומע הפכו את פוליקר לאחד המובילים והאהובים במלחיני ואומני ישראל. הוועדה גאה להוקיר את תרומתו העצומה לחיינו בפרס מפעל חיים למלחין..."

והחיים נמשכים
פגשתי אותו לפני שבוע, בחגיגות 90 שנה לרעננה במוצאי יום העצמאות, אחרי הופעות מצויינות של יהודית רביץ  ו"משינה" עלה יהודה פוליקר לבמה ב"פארק רעננה" לשעה וחצי של מופע מרגש ומרשים במיוחד. אצל פוליקר דגם 2012 הכל גדול. מהפיזיות שלו עצמו, דרך הצורה בה הוא מבצע את שיריו בפני קהל האלפים ועד הלהקה הענקית, הכוללת שני קלידנים, שלושה מתופפים, שני גיטריסטים, שתי זמרות ליווי, נגנית כינור ויהודה עצמו בשירה, גיטרות ובוזוקי נע בטבעיות בין מצבי הרוח השונים, משלב רוק ובלדות ויוונית...כמו שרק הוא יודע לעשות. בביטחון עצמי, ללא גמגום, בקוליות של אחד שמכיר את מקומו, יודע שהוא הפך להיות "ממלכתי". רחוק מאד מהאאוטסיידר הרעב להכרה שהכרתי לפני שלושים שנה... וכשהוא אומר לי מאחורי הקלעים... באלבום הבא שלי אני הולך לעשות רוק גיטרות כמו "בנזין"... אני מרגיש שגם הוא קצת מתגעגע לאנרגיות של הימים ההם.  


האלבום הראשון של "בנזין" יצא בדיוק לפני 30 שנה. החתמתה של הלהקה לחברת התקליטים "סי.בי.אס" נראתה אז כמתאימה לרוח התקופה ולרעב החדש לרוק ישראלי, אך שורשיה של הלהקה היו נטועים עמוק בשנות ה70, והיא הגיעה אל אלבומה הראשון כשחבריה כבר בעלי ותק וניסיון בנגינה. לא המצאה אופנתית של חברת תקליטים, אלא להקה אמיתית של מעמד הפועלים שהגשימה את חלומה והתגלתה. כמו באגדות.
ב1976 חברו יחדיו נגנים בלהקות קצב שונות מאיזור חיפה והקריות להרכב חדש בשם "ברקת". הגיטריסט זמר יהודה פוליקר, הבסיסט בנג'ו קמחי, הגיטריסט זמר קיטש אמסלם והמתופף אלי חדד. היו להם שירים מקוריים (והם אף הוציאו לרדיו תקליטי שדרים אחדים) אך התפרנסו בינתיים מנגינת גרסאות כיסוי מושלמות ללהיטים מחו"ל בחתונות ואירועים ויהודה אפילו הגיע לתל אביב כדי לנגן במופע של צביקה פיק.
קסטה של "ברקת" הגיע לידיו של יעקב גלעד, הכותב והמפיק של יהודית רביץ, שחלם להפיק להקת רוק ישראלית... גלעד שמע את הקסטה, שכללה גרסאות כיסוי ל"פינק פלויד"  ואחרים וגם מנגינות מקוריות (שהפכו אחר כך ל"יום ששי" ו"חופשי זה לגמרי לבד"), והתאהב מיד באנרגיות של הלהקה, בנגינה של פוליקר ובאותנטיות של הלחנים. במשך חודשים הוא היה נוסע מדי יום בקו תל אביב - חיפה, עובד עם פוליקר על השירים ומחבר מילים ובמקביל הצליח לשכנע את חברת התקליטים שהלהקה הזו שווה תשומת לב מיוחדת.
באוגוסט 1981 התקיימה בחיפה הופעה אחרונה של "ברקת", בחתונה שהונצחה בווידאו. רפרטואר הלהקה התבסס על להיטי התקופה (בי. ג'יז, ג'וני לוגן ועוד) ועל שירים ישראליים כ"לילה טוב" של מני בגר, "הנה זה בא" של אריק סיני, "שיר אהבה בדואי" של יצחק קלפטר, "עוד לא אהבתי די" של יהורם גאון, "אלף כבאים" של דודה וגם "דודה הגידי לנו כן" ו"שורו הביטו וראו".
חברי "ברקת" עברו לתל אביב, ואחרי תקופת חזרות בדולפינריום, כשנכנסו בפעם הראשונה לאולפן ההקלטה, כבר היה להם שם חדש, "בנזין". בפברואר 1982 יצא שיר ראשון שלהם: "חופשי זה לגמרי לבד" ולהקה נחשבה לדבר החם ביותר במוזיקה הישראלית החדשה.  פוליקר ניגן גיטרות בהקלטות של יהודית רביץ שהיתה אחת התומכות העיקריות בלהקה (ואף השתתפה בעיבודים ובשירה בהקלטות האלבום הראשון), וחברי "בנזין"  שרו קולות בחידושיה ל"לא טוב היות האדם לבדו" ו"ארץ טרופית יפה". קמחי וחדד השתתפו גם, בקטנה, באלבומו של דני סנדרסון "בגודל טבעי".
במאי 1982 יצא "24 שעות", תקליט` הבכורה של "בנזין". בשירים שכתב גלעד הוא תיאר, בין השאר, את מעברה של הלהקה מחיפה לתל אביב ואת ניסיון חבריה להשתלב בעיר הגדולה. קיטש אמסלם הלחין את "גשם", ואת שאר השירים הלחין פוליקר, ביניהם "חופשי זה לגמרי לבד", "חיפה חיפה - תל אביב", "בעיר הזאת", "יום שישי" ועוד. פוליקר שר, ניגן בגיטרות ושר קולות, בנג'ו קמחי ניגן בבס ושר קולות, קיטש אמסלם ניגן בגיטרות, שר קולות והיה סולן ב"גשם" ואלי חדד ניגן בתופים, שר קולות והיה סולן ב"תני לי סיבה". יהודית רביץ הצטרפה בגיטרה 12 מיתרים, טמבורין וקולות, וחברי בנזין עיבדו והפיקו מוסיקלית עם גלעד, רביץ והטכנאי יעקב מורנו.
כחודש אחרי שיצא האלבום פרצה מלחמת לבנון. "יום שישי" היה אחד הלהיטים הגדולים בקרב חיילינו בצפון (פוליקר וחבריו הונצחו בערוץ הראשון מבצעים את השיר על גבי טנק בפני החיילים) ובסיכומי השנה נבחר השיר ללהיט השנה ו"בנזין" ל"להקת השנה". עם מכירות של יותר מ-50,000 עותקים היה "24 שעות" ביממה אחד התקליטים הכי מצליחים ברוק הישראלי בשנות ה-80 .
למרות הצלחת התקליט ושיריו ברדיו היו נתונים חברי הלהקה כל העת בלחצים כלכליים. ההופעות המעטות (גם בגלל מלחמת לבנון) לא היו רווחיות, ודי מהר התברר לחברים שלא קל לשרוד במיוחד כשאתה בעל משפחה ומתפרנס מהמוזיקה שלך. חברי הלהקה המשיכו לנסות עוד כשנתיים, הופיעו בכל מסגרת שניתנה להם, מהופעות פארק ענקיות עם "תיסלם" ועד פסטיבל הילדים, הקליטו כל מיני שירים לפרוייקטים מיוחדים וניגנו בהקלטות של אמנים אחרים. אך בתחילת 1984 כשהחלו להקליט את אלבומם השני קיטש אמסלם פרש מהלהקה וחזר לקריות.
כשיצא האלבום "משמרת לילה" בספטמבר 1984, היה די ברור ש"בנזין" הגיעה לסוף דרכה. האלבום זכה אמנם לביקורות טובות אך לא נמכר בסדר הגודל של האלבום הראשון, וגם הופעות הלהקה כשלישייה לא הצליחו.
בתחילת 1985 יצא השיר האחרון של "בנזין" , שיר בעל שם סמלי "התחלה חדשה". אמנם "בנזין" לא התפרקה רשמית, אבל היה ברור שזו תקופה של התחלה חדשה לפוליקר. בראיונות הוא סיפר שהוא אוסף שירים יווניים לתוכנית רדיו שמפיקה ורדה איתי. זו הייתה תחילת קריירת הסולו המפוארת של פוליקר, בה שינה לחלוטין את פני המוסיקה השיראלית, וזה היה גם סופה הסופי של "בנזין". עכשיו פוליקר מופיע שוב עם אלי חדד (מתופף ושר בלהקה שלו) ומדבר שוב על הרעב הישן ההוא לרוק הגיטרות של פעם...



ועכשיו  יהודה פוליקר סוגר את סיבוב ההופעות המיוחד, 25 שנה לדיסק ולמופע "עיניים שלי",
מופע שהתחיל לרוץ בשנה שעברה ומסתיים בשתי הופעות אחרונות בזאפה אמפי שוני.
ביום ששי 11.5.2012 ובמוצ"ש 12.5.2012


את פוליקר מלווה להקה ענקית: אלון הלל ואלי חדד בתופים, אמיר פינטו בכלי הקשה, 
יוני פוליקר בגיטרות ובוזוקי, שמוליק שמיר בגיטרות,  יונתן לויטל בבס, יואב אסיף בקלידים וסמפלר, לאוניד דצלמן בקלידים, אקורדיון וכלי נשיפה, נועם אטלס בבגלמה וכלי נשיפה, 
ניקי בכינור, מורן דוד ומרב סמן טוב בשירה וקולות.


והנה פוליקר ולהקתו בהופעה בתכנית "מוזיקה היום" בגלי צה"ל ב18.7.2010
יהודה פוליקר בשירה, גיטרות ובוזוקי. יוני פוליקר בגיטרה, בוזוקי וקולות. שמוליק שמיר בגיטרות, יואב אסיף בקלידים, יונתן לויטל בבס, אלי חדד בכלי הקשה, קולות ושירה (ב"תני לי סיבה"), אמיר פינטו בכלי הקשה וקולות, אלון הלל בתופים.
שלושה ימים + עפיפונים
אני רוצה גם
תני לי סיבה (עם אלי חדד בשירה)
עיניים שלי
אל תלכי עכשיו
כשתגדל (עם אביב גפן בשירה)
יום עצמאות
מעבר לגדר
HELLO THERE (CHEAP TRICK)

זה החלק הראשון
וזה החלק השני

תגובה 1:

  1. הסטוריה של המוסיקה הישראלית.
    היה מרתק לקרוא
    תודה !!

    אילנה.פ.

    השבמחק