אסף אבידן חדש

אבידן חדש ושונה

מה עושה בן אדם, יוצר מוסיקה וזמר, שאחרי אלבום בכורה שכמעט אף אחד לא הבחין בו, מוציא שלושה אלבומים- עם-להקה שהופכים להצלחה גדולה? והשאלה קשה עוד יותר למוסיקאי שלא מוכן לקפוא על שמריו ולחזור על עצמו. האם בכל זאת לנצל את המומנטום ולהמשיך באותה דרך, באותו סגנון ועם אותו הרכב או להתחיל מחדש עם כל הסיכון שבכך?

לאסף אבידן היה כנראה ברור שהוא לא יכול להמשיך עם "המוג'וז"  למרות שהם תרמו רבות לצליל שלו ולא היו "רק נגני ליווי" ולמרות שהם הצליחו מאד ביחד. אני לא נכנס כאן בכלל לענייני אגו ולשאלות הרכילותיות מדוע הקשר בינו וביניהם הגיע לסיומו, אלא למה שחשוב באמת, האם הפרידה והיציאה לדרך עצמאית הביאה את אסף אבידן למקום חדש וטוב מבחינה יצירתית. התשובה היא כן. בענק. PULSES DIFFERENT  האלבום הראשון שלו ללא "המוג'וז" הוא יצירת מופת. עמוס בשירים מצויינים, בהפקה מוסיקלית מפתיעה ומרעננת (של תמיר מוסקט, בדרך כלל  עם "בלקן ביט בוקס", תומר יוסף, איתמר ציגלר ועוד) ועם מחויבות ותשוקה שנובעות כמובן גם מהרצון שלו להוכיח שהוא יכול לבד, אבל גם כהמשך טבעי להתפתחות האישית שלו. כמו בכל אלבומיו, גם כאן הוא נשמע כמו אחד שנותן את עצמו עד הסוף, ללא גבולות ומעצורים, כאילו זו ההזדמנות האחרונה שלו. גם כשהוא בקטעי רוק וריתם אנד בלוז שדורשים ממנו לדחוף את קולו עד קצה היכולת, וגם בקטעים היותר "קטנים" ואיטיים, שהם ההפתעה העיקרית של האלבום הזה, בהם הוא ממש בוכה ממעמקי הלב. בין שני הקטבים האלה הוא מאד מאד מרגש בגלל, ובעיקר, משום שהשירים מאד טובים. די, כבר נמאס לדון בסוגיות שמלוות אותו מתחילת דרכו: "למה הוא שר ככה", "האם הוא מחקה את ג'ניס ג'ופלין ו/או רוברט פלנט" ו"למה זמר ישראלי שר באנגלית". הוא שר ככה כי זה מי שהוא באמנות שלו. כי ככה הוא עכשיו... אולי פעם הוא ישיר בקול באס שירים של שמעון ישראלי בעברית, אבל היום השאלה היותר מעניינת היא איך הוא עושה את זה. אני מאמין לו שהוא מוציא את המוסיקה הזאת ואת המילים האלה ואת הקול הזה ממקום פנימי ואמיתי. זה נורא יפה.

תמיר מוסקט, מתופף במוצאו, הוסיף לריתם-אנד-בלוז הבסיסי של אבידן תבלינים ועיטורים שנותנים לצליל  גוון טרי וחדש. בניגוד לימיו ב"מוגו'ז" שנשמעו כהצדעה, מאד מוצלחת כשלעצמה, לסאונד של שנות הששים-שבעים, DIFFEENT PULSES  נשמע מאד עכשווי ומעודכן. אסף אבידן ותמיר מוסקט עיבדו את המוסיקה והקליטו את הבסיס המוסיקלי: אבידן כתב והלחין, שר וניגן בגיטרות, פסנתר, קלידים ותכנותים. מוסקט שר קולות רקע נמוכים וניגן בתופים, כלי הקשה, קלידים ותכנותים. בשני קטעים התארחו תום דרום ומיכל בשירי (שהיא גם בת זוגו של אסף) בקולות רקע, יונתן הדס ניגן בקלרינט בס, אריק דוידוב בחצוצרה ויאיר סלוצקי בטרומבון. העיקר המפגש בין השניים, מוסקט ואבידן, והוא בולט בעיקר בקטעים שנשמעים "פחות להקה" ולוקחים את אבידן למחוזות חדשים לגמרי: THUMBTACKS IN MY MARROW (מה זה? למה באנגלית ועוד כזאת מסובכת... סתם...) שהוא אחד הכי יפים באלבום: קול, גיטרה אקוסטית, ביטים אלקטרוניים ואפקטים.  משם ועד סוף האלבום זה לגמרי אסף החדש, לגמרי סולו, לגמרי מגוון בהשפעות המוסיקליות. שהרי אם זה לא היה שונה, לא היה טעם לעשות את זה.

ומה יהיה עם כל החומרים של "אסף אבידן והמוג'וז"? הרי עם הלהקה הוא הוחתם בחברת התקליטים "יוניברסל", הופיע בהצלחה גדולה באירופה, בימים אלה רמיקס לשיר מאלבומם הראשון RECKONING SONG מצליח מאד באירופה (כולל מכירות היסטריות באיי טיונז ומעל ל 25 מיליון צפיות ביו טיוב). כלומר, שם בחוץ-לארץ הוא עדיין מצליח עם "המוג'וז" בעוד אצלנו הוא כבר בגלגול הבא, עם הרכב חדש שמבצע את שירי האלבום החדש וגם את מיטב הלהיטים המוכרים שלו. עם אסף אבידן בשירה וגיטרה מנגנים קרני פוסטל בצ'לו, תום דרום בקלידים, חגי פרשטמן בתופים ומיכל בשירי בקולות וכלי הקשה. לרגל הוצאת האלבום הם יופיעו ב15.9 ב"זאפה" ירושלים, ב27.9 ב"מועדון התיאטרון" ביפו,  ב28.9 ב"זאפה" שוני בנימינה.

ביום ראשון 9.9.12 בשעה 15:00 אסף אבידן והלהקה החדשה בהופעה בתכנית "מוזיקה היום" בגלי צה"ל