קצת אחרת
בשבועות האחרונים, מאז שדורון נשר הפסיק זמנית לשדר את תכניתו "תושב
חוזר" בגלי צה"ל בשל מחלתו (וזו הזדמנות לאחל לו החלמה שלמה ושיחזור
במהרה לשידור, בכל שבת ב12 בצהרים) אני מגיש בשעות שלו סדרת תכניות גלי צה"ל
תחת הכותרת "קצת אחרת בשנות השבעים" ובה אני משמיע קטעים, חלקם נדירים
מאד, של מוסיקאים ישראלים שיצרו אלטרנטיבה לזמר העברי או הפופ הישראלי של ראשית
העשור ההוא. ביניהם "הצ'רצ'ילים", שלמה גרוניך, זהר לוי,
"אחרית הימים", מירי אלוני, אלי מגן,
דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר וחבריהם לפני
"כוורת", מישה סגל והשלישיה המהפכנית שלו,
"מאחורי הצלילים" (שלמה גרוניך ומתי כספי), "קצת אחרת" (שלמה
גרוניך, שלמה יידוב ושם טוב לוי), "ארבע עשרה אוקטבות" (יוני רכטר ואבנר
קנר), "ששת", "זינגלה", יהודית רביץ, נורית גלרון וגם גידי
גוב שהוצאת אלבומו הראשון מחדש בצירוף בונוסים מהימים ההם היא שהזכירה לי את
התקופה המופלאה ההיא...
התגובה הרווחת שאני מקבל לתכניות אלה היא: וואו, לא ידענו, וחבל
שבימינו לא עושים דברים כאלה. כלומר, לא מנסים ליצור "מוסיקה אמנותית"
שאינה מתחשבת באופנה או במה שיכול להצליח מסחרית, אלא אך ורק ברצונות היצירתיים של
יוצריה. לכל אלה המתגעגעים יש לי חדשות טובות. יש גם בימינו המון מוסיקה
אלטרנטיבית מאד מעניינת הנוצרת בארץ. אמנם חלק גדול ממנה נסתר בדרך כלל מעיני
התקשורת או לפחות מהבמות היותר פופולריות, אבל היצירה האלטרנטיבית קיימת ופורחת
בכמות ובאיכות חסרת תקדים. כמובן שחבל למי שאוהב מוסיקה שונה שלא שומעים עליה
יותר, ורק מעטים נחשפים אליה, אבל זהו עצם טבעה של האלטרנטיביות, וגם בשנות השבעים
או השמונים, חלק גדול מאלה שעשו את זה אחרת לא זכו בהכרה רחבה, בוודאי לא בקטעים
היותר קשים ומורכבים שלהם, ובדרך כלל זוכרים אותם
בגלל השירים היותר "קלים" ופשוטים שלהם שהפכו להיטים.
מלאכת החיים
את כל ההקדמה הזו אני כותב כדי להמליץ על להקה ישראלית שהתאהבתי בה
לפני כשנה, קוראים לה "מלאכת" והיא עושה את זה בדרכה המיוחדת כבר עשר
שנים. בשנת 2005 הוציאה הלהקה אלבום בכורה בשם "בין לבין" שאיכשהו
פספסתי לגמרי את קיומו (הדיווחים המפתיעים לגביו היו שלמרות שהיה בעברית ועשה
בנושאים מאד מקומיים הוא זכה להצלחה ביפן). לי זה קרה באלבומה השני, "תחת עץ
האדומים", שיצא בתחילת 2011. מין יצירה ארוכה ויפה שקשה להגדיר את אופייה
המוסיקלי אלא בעיקר בדרך השלילה... זה לא פרוגרסיב רוק כבד, זה לא רוק מושפע
מג'אז, זה לא רוק קלסי ולא פאנק ולא PUNK... זה גם לא רוק
ישראלי "רגיל", כפי שאפשר לנחש
גם משם הלהקה. צריך לשמוע כדי להבין מה זה כן. האלבום "תחת עץ האדומים" שיצא
אז היה חלק ראשון מתוך שני אלבומים, וביחד עם אלבום נוסף בשם "מאווים"
שהוא סיפור-מוסיקלי יוצא עכשיו המארז המשולש של הלהקה בהפצת "היי
פידליטי". זאת אומרת, שלא רק שיש להם שם משונה, ושהם עושים מוסיקה נורא יפה
שלא מושמעת כמעט ברדיו, אלא שהם לא חוששים להפציץ באלבום משולש. ועל זה נאמר,
וואו, איזה יופי של יצירה ו איזה יופי שבימינו עושים דברים כאלה.
הפרטים הביוגרפיים של החברים, כך נדמה לי, לא יאמרו לך הרבה. יניב בן
פנחס בשירה וגיטרה ושני ברונר בקלידים וגיטרה הם הבסיס להרכב, כמלחינים (בעיקר
ברונר) מעבדים (ברונר) ומפיקים (בן פנחס וברונר) ואיתם משתתפים שימי חביב בבס,
אלון לוגסי בגיטרה וטל רונן בתופים. אל אלה מצטרפים עוד משתתפים רבים בחלק
מהקטעים. והכל באווירה ביתית, צנועה, וקסומה מוסיקלית. למי שידלק על הדיסקים כדאי
לחכות למעבד הקרוב של הלהקה גם לבמה. בשנה הקרובה הם מתכננים לצאת בהופעה אקוסטית
וגם במופע של הרכב מלא וגם בגרסת אופרת רוק. הם גם עובדים על אלבום נוסף באנגלית.
יופי.
האם יש אפשרות להאזין ברשת לתוכניות של "קצת אחרת בשנות השבעים"? פיספסתי את השידורים החיים ואני מעוניין מאד להאזין להן.
השבמחקתודה מראש :-)
כן. כנס כאן למעלה ל"קוטנר בגלץ" ושם גולל עד שתגיע
השבמחקמעניין.איך אפשר להאזין לחומרים שלהם?
השבמחקיש המון קטעים ביוטיוב וכאמור הדיסק בחנויות!!! וכמובן שאפשר להגיע להופעות...
השבמחק