איך מסכמים 50 (חמישים!!!) שנות פעילות, שבמהלכן הוציאו 22 אלבומי אולפן (24 למי שמעדיף את ההוצאות האמריקניות), 18 אלבומי הופעות (מתוכם 6 בשנתיים האחרונות להורדה דיגיטלית בלבד) ולפחות 30 אלבומי אוסף? ולמה בכלל צריך את זה?

זהו, שהם לא ממש מסכמים אלא נותנים טעימה, על קצה המזלג, של המיטב. הלהיטים הכי גדולים של כל הזמנים. בעיקר לדור החדש שלא ידע, ואולי שמע מההורים, ואולי עוד מתעניין. ובעצם גם להורים עצמם שמעדיפים את זה בדיסקים ולא בהורדות מהאינטרנט.

האוסף הגדול הקודם של "להקת הרוק הגדולה ביותר בעולם" (תואר שהם נתנו לעצמם בראשית שנות השבעים), "FORTY LICKS" יצא בדיוק לפני עשור באלבום כפול ובו 40 שירים. מאז יצאו עוד כמה אוספי להיטים ומספר אלבומי הופעה, ואפילו, בשנת 2005,  אלבום חדש אחד (BIGGER BANG) שהיה בהחלט ראוי... אבל בסך הכל הסטונז לא הוסיפו לרפרטואר "מיטב הלהיטים" שלהם עוד מספיק חומרים חדשים שמצדיקים אוסף חדש. ובכל זאת, חלפו כבר עשר שנים, וחלק גדול מאלבומי האוסף הישנים כבר לא ניתנים להשגה, ויש קהל חדש וצעיר, ויש קהל מבוגר ומתגעגע, ויש סיבוב הופעות עולמי חדש (ממש עכשיו! ברגע זה!) וצריך לסכם חמישים שנות פעילות... אז הנה אוסף נוסף שלפחות עטיפתו אומרת שגם הלהקה עצמה מתייחסת לכל עניין חגיגות היובל בחיוך-מה וללא תחושת יראת כבוד מוגזמת. הלשון המפורסמת שהיא סמל הלהקה מאז פתחו בקריירה עצמאית בראשית שנות השבעים יוצאת הפעם מפי גורילה מפחידה במיוחד.

מדובר כמובן בעיסקה מהסוג הישן. לא בהורדה מהרשת אלא בקניית אלבום שבו ישנם שני שירים חדשים, טובים אבל לא מפתיעים (ONE MORE SHOT וDOOM AND GLOOM) בצירוף כמות מטורפת של להיטי ענק. וכן, גם בימינו לאוהבי הלהקה זוהי עסקה משתלמת. האוסף החדש !GRRR, יוצא בכמה גרסאות, תלוי במידת ההערצה שלך וגם לא מעט בחשבון הבנק שלך. שכן אי אפשר להתעלם מכך שהערצת אמת ללהקה הזו בימינו היא עניין יקר במיוחד (יש לי חבר טוב, מעריץ שרוף,  שנוסע להופעה שלהם בבלונדון, והשקיע 7000 שקל בכרטיס וי איי פי...).

הגרסה הבסיסית כוללת 40 שירים באלבום כפול. לקצת יותר מתקדמים מוצעת גרסת 50 שירים בשלושה דיסקים (וגם בחמישה תקליטי ויניל), ולמכורים באמת "גרסת סופר דלוקס" ובה לא פחות משמונים ותשעה שירים, בארבעה דיסקים של להיטים, בעוד דיסק בונוס עם חמש הקלטות דמו משנת 1963 ובצירוף תקליטון ויניל עם עוד ארבעה שירים נדירים מ1964...    

ובואו נעזוב לרגע את המוצר ונדבר על התוכן. האם שווה בכלל בימינו, מבחינה מוסיקלית, לרכוש אוסף להיטים טוב של הרולינג סטונז? בשתי מילים: כן, בהחלט. בניגוד ללהקות גדולות אחרות משנות הששים, שאי אפשר לקבל תמונה מלאה של יצירתם בלי לשמוע אלבומים שלמים, את הסיפור של האבנים ניתן לחוות לגמרי עם התקליטונים. לדעתי, ואני יודע שאני מקומם עלי לא מעט מעריצים (שלמזלי נמצאים כרגע בחו"ל... בהופעה...)  האבנים לא היו להקה של אלבומים מושלמים, במיוחד לא מאז סוף שנות השבעים. הם עשו, וממשיכים לעשות, שירים מצויינים שנשמעים נהדר גם אחרי כל כך הרבה שנים. הם התחילו לפני חמישים שנה כמעריצים לבנים של הריתם הבלוז השחור ומתוך האהבה הזו יצרו שוב ושוב ושוב שילוב ייחודי של ריתם אנד בלוז, רוק וFאנק ודיסקו ונשמה וניו-ווייב וקאנטרי ובלוז מסורתי... תמיד אותן גיטרות, ואותם תופים, ואותו מיק ג'אגר...את הכל כבר שמענו מיליון פעמים ולא התעייפנו כי זה רק בלוז ורוק רוק'נרול ואני אוהב את זה.