היי דרומה

לפני שלושה שבועות, בעיצומו של מבצע "עמוד ענן", שידרנו בגלי צה"ל מספר תכניות מ"מכללת ספיר" שבשדרות. ביניהן תכניתה של יעל דן (בין 12 ל14) שהתמקדה בשיחות עם תושבי האיזור, ותכניתי "מוזיקה היום" (הפעם בין 14 ל16) שבה התארחו בהופעות חיות אמנים / הרכבים שחיים ופועלים במרחבי הנגב, או שלפחות פתחו  את הקריירה שלהם שם.

וכך, תוך כדי אזעקות, צלילי שיגורים ויירוטים והודעות צבע אדום שעולות באופן אוטומטי על השידור, הופיעו בזה אחר זה מוזיקאים ויוצרים חדשים לצד וותיקים בגרסאות אקוסטיות מיוחדות לשיריהם (בכל זאת, התארחנו בספריית המכללה, וחששנו לעשות יותר מדי רעש...). "כנסיית השכל", אולי הלהקה המזוהה ביותר עם שדרות, הגיעה מתל אביב בעיצומן של חגיגות 20 השנה לפעילותה במופע המרתק עם "התזמורת האנדלוסית אשקלון". לאולפן המאולתר הגיעו ארבעה מחברי הלהקה, יורם חזן בשירה וגיטרה, דוד רז בגיטרה, עמי רייס עם האקורדיון, ורן אלמליח, בדרך כלל נגן הבס של "הכנסייה" שגר ממש בקרבת מכללת ספיר, ששכח את כלי הנגינה שלו בבית. ככה זה שאתה חי עם משפחה בתוך שגרת אזעקות... מיכה ביטון, גם הוא מוותיקי הסצנה השדרותית, חי גם כיום במושב העשרה ויוצא משם לפעילות בכל רחבי הארץ, כולל מופע מיוחד בו הוא חושף את סיפור חייו בפני קהל צעיר. מיכה גדל כילד בביתה של הסופרת גלילה רון פדר (הוא שימש השראה לגיבור ספרה "אל עצמי") ו(גם) בשבילו המוסיקה היא הדרך לחיים מאז הקים, בשנת 1994, את להקת "טאנארא" והוציא ארבעה אלבומים אישיים מרגשים. אלינו לאולפן המאולתר הוא הגיע לגמרי סולו, עם הגיטרה.

"מוזיקה היום" ב"מכללת ספיר" שעה ראשונה
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=368187&cid=432904

כך גם חיים אוליאל, מוותיקי המוזיקאים בשדרות, עוד מלהקת "שפתיים" של שנות השמונים (בה ניגן הנער יעקב אוזן, לימים קובי אוז מקים "טיפקס" ומי שסלל את הדרך להרבה מאד אמנים משדרות אל ההכרה הרחבה) ודרך ארבעת אלבומי הסולו שלו, בהם שילב תמיד מוסיקת רוק והשפעות אתניות, גיטרות סנטנה ומאוולים מרוקניים. ההופעה שלו לבד עם הגיטרה הבליטה את שירת הנשמה שלו, והשיחה איתו, על הנדודים של השנים האחרונות בין שדרות וראשל"צ, הבהירה לי עד כמה האנשים שחיים שם, ומנסים לתפקד בצורה יומיומית נורמלית, הם באמת גיבורים. עוד יוצא שדרות, שבמשך עשר שנים אירגן שם פעילות מוזיקלית לנוער תחת הכותרת "שדרוק" הוא אבי וקנין, יוצר וזמר מקורי שמסיים הקלטת אלבום ראשון בהפקת פטריק סבג ומיכה שטרית. כמוהו נועם שלמה, הפעיל כיום במתנ"ס של שדרות בעבודה עם נוער הוא יוצר וזמר צעיר מאד מיוחד שאוסף חומרים לאלבום בכורה. לסיום החבורה משדרות הכרנו לראשונה את רונן גרין, בוגר מכללת ספיר, שמקליט בימים אלה אלבום בהפקת תמר אייזנמן.

נציגי הרוק הבאר שבעי שהגיעו למכללת ספיר היו חברים מלהקת "מריונטה סול" המוציאים בקרוב אלבום שני אחרי אלבום בכורה מדליק ביותר לפני שנתיים, חברים בלהקת  "צנזורה" שהוציאו לאחרונה אלבום בכורה מפתיע ומרענן ומאד כיפי. אביעד הנדל שהוציא לפני כחודש אלבום בכורה מרגש ביחד עם שותפו דויד אברהם. הרכב נוסף שהגיע להופעה היה "המוסד" שחבריו בני קיבוצים בדרום. השלים את חבורת המופיעים, עמית ארז, נציג תל אביבי (בכל זאת גם בגוש דן היו אזעקות...) שהיה בין הראשונים להתנדב להופיע בדרום, עוד לפני הגל הגדול (והמאד מבורך לטעמי) של אמנים ש"ירדו לדרום".

"מוזיקה היום" ב"מכללת ספיר" שעה שניה

http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=368187&cid=432906

אבל הכתבה הזו אינה עוסקת בהזדהות עם תושבי הדרום, אלא מנסה להפנות תשומת לב קטנה לתופעה מרגשת ומרעננת שמתרחשת בדרום בשנים האחרונות. אפילו בן גוריון, שחלם על פריחת הנגב לא תאר בנפשו שיהיו שם כל כך הרבה הרכבי מוזיקה פעילים (ובמיוחד לא היתה לו שום דיעה או ידיעה על הרוק-המזרחי...). הרכבת נבחרת האמנים שיופיעו בתכנית הייתה מלאכה מאד קלה. כל מי שפנינו אליו נענה ברצון, והיו רבים שלא הספקנו להכניס... להקת "מונסון" משדרות שמוציאה עכשיו אלבום בכורה, או להקת SIDE  שמנהיגה כתב לי בכאב לב אמיתי על כך שנזכרים בהם, באמני הדרום, רק בשעת חירום למרות שהם פעילים כל הזמן. אני מסכים איתו לגבי חוסר תשומת הלב התקשורתית ולכן מנצל את ההזדמנות הזו כדי להזכיר. הרשימה הארוכה שלעיל של מוזיקאים שגרים בימים אלה במרחבי הנגב מפתיעה אולי את מי שמבסס את הידע שלו על כלי התקשורת המרכזיים. את רובם (ואני לא מתכוון לוותיקים והמוכרים כמו "הכנסייה", חיים אוליאל ומיכה ביטון) שומעים רק מעט בימים כתיקונם. ונדמה, שגם בעידן האינטרנט, כשבשנייה אחת השיר שלך יכול להגיע מבאר שבע לתל אביב, עדיין המרחק הפיזי הוא מגבלה. עדיין, כדי להצליח באמת או למשוך תשומת לב רחבה, עליך להגיע למרכז הארץ.

בנגב בכלל, ובבאר שבע בפרט ישנה פעילות מוזיקלית מאד חייה ויצירתית. מקומות כמו פאב "עשן הזמן" שמארח אמנים להופעות, אמנים וותיקים כמו דויד פרץ ונדב אזולאי שיש להם אולפנים מקומיים בהם הם מקדמים את החברים לסצנה וגם מוציאים אלבומים (מצויינים!) בעצמם... וישנה גם  פעילותם של אנשי "קרן מיראז" ביחד עם בית הספר "רימון" שמארגנים כבר שנתיים לימודי מוזיקה בנגב, לאנשים שאינם דווקא מוזיקאים מקצועיים. יצא לי לשמוע את המופעי הסיום של התלמידים, בהדרכתם של מורי  "רימון" איתן איצקוביץ', אבנר קנר ואוהד חיטמן, והופתעתי מהרמה מאד גבוהה של יצירתם.

והנה השבוע, מגיע לרדיו שיר ראשון של אביב נוימן, לשעבר סולן של להקת "סמטת פחם" מבאר שבע והוא מייצג את העתיד הקרוב: תלמיד של אביתר בנאי, הפקה של נדב אזולאי, נגיעות אתניות מחד והצ'לו של מאיה בלזיצמן מאידך... הנה עוד מישהו שעוזר להגדיר את הצליל הדרומי העכשווי.

הנגב פורח, ורק כדאי לשים לב ליופי הזה.