עכשיו, כמו פעם
בארץ אחרת, אולי נורמלית יותר ופחות טרודה, היה
יום ההולדת הששים של אחת הזמרות הגדולות ביותר מצויין מן הסתם בקצת יותר חגיגיות
מזו שמצפה לדורית ראובני השבוע: הוצאת
דיסק משולש ממיטב השירים שהקליטה והופעת השקה חגיגית במועדון "צוותא"
בתל אביב.
כי, למי שלא שם לב, דורית ראובני היא לא רק אחת
הזמרות הכי מיוחדות וטובות שלנו, היא גם אחת הצנועות ביותר. כל חייה היא מתנהלת כמו
פעם, בלי להשוויץ, מתעסקת בעיקר במוסיקה, לא בכל מה שמסביב. היא "רק"
זמרת. לא סלב, לא "כוכבת" לרגע. מתנהגת כאילו אנחנו עדיין שם בארץ ישראל
הישנה והטובה, כאילו לא חלפו שנות דור מאז שהקיבוצניקית הצעירה התגייסה ללהקה
הצבאית והפתיעה את כל שומעיה כששרה בקולה הצלול "היום היום" ו"האיש
מן הבקעה" ו"מסביב למדורה", ו"יש פרחים". ודווקא יש לה
במה להתגאות. בגיל 20 השירים ששרה הפכו לקלסיקות של הזמר העברי, כבר לפני 40 שנה
היא הוציאה אלבום בכורה ("ציפור בגשם" ב1973) הרבה לפני שהתגלו הזמרות
הגדולות שמלוות אותנו מאז שנות השבעים, נתנאלה ונורית גלרון ויהודית רביץ ואסתר
שמיר וקורין אלאל, ועוד יותר הרבה הרבה זמן לפני שהשירים שלה חזרו למודעות
בביצועים החדשים של שרית חדד ("היום היום") או אברהם טל ("אדם צובר
זכרונות")... היא תמיד היתה שם, ומה משמחת היא העובדה שהיא כל הזמן ממשיכה,
ללא לאות, לעשות את מה שהיא יודעת הכי שטוב: לבחור שירים נהדרים שמתאימים לקולה
ולאופיה, ופשוט לשיר אותם בדיוק שלא התקלקל ובקול שלא הזדקן.
חוה אלברשטיין, כנראה הזמרת הישראלית היחידה
ששורדת עוד מלפני דורית ראובני, הלחינה לה שיר חדש מילים של מאיר גולדברג
"איך לעבור את החיים". והוא כל כך מתאים לדרכה של ראובני:
כמו שעוברים את החג
בנחת, בסבלנות
בין הסליחה והברכה
בין יום אביב ויום אביך...
ולזכור – שלפעמים לעצור
זאת הדרך להמשיך...
ראובני נולדה בקיבוץ "שער העמקים"
להורים יוצאי יגוסלוויה שדיברו לאדינו, בגיל צעיר נסעה עם הוריה לשליחות בארגנטינה,
שם למדה לנגן בגיטרה ולשירים הדרום אמריקנים. כשחזרה ארצה שרתה ב"שלישיית
פיקוד המרכז" , "צוות הווי חטיבת הצנחנים" וב"להקת פיקוד
המרכז" בתקופה שבה הלהקות הצבאיות נתנו את הטון במוסיקה הישראלית. מאז הקליטה עשרות שירים שהפכו להיטים, עבדה עם
שותפים ביצירה ובביצוע מיטב הכותבים
והמוסיקאים, ביניהם מוני אמריליו, יאיר רוזנבלום, דודו זכאי, הפרברים, אילן
וירצברג, שמעון גלבץ, עוזי חיטמן, חנן יובל, רחל שפירא, שייקה פייקוב, נתן יונתן,
דודו ברק, נתן אלתרמן, דליה רביקוביץ', תרצה אתר, יורם טהרלב, שם טוב לוי, אסתר
שמיר, שמרית אור, נעמי שמר, מאיר אריאל, יואב גינאי, יוני רועה, יחיאל מוהר, משה
וילנסקי ועוד ועוד, ביניהם גם בנה של דורית, אסי מנדל, שהוא מוסיקאי צעיר. אתה
שומע את השמות האלה ואתה מרגיש ארץ ישראל, אתה נכנס מיד לתחושת נוסטלגיה. למען
הצדק ההיסטורי יצויין שדורית ראובני אף
פעם לא הסתפקה רק בשירי ארץ-ישראל קלסיים אלא גיוונה את הרפרטואר שלה בשירי
משוררים, מוסיקה חסידית, שירי ילדים ושירי עמים שונים מלדינו וארה"ב ועד דרום
אמריקה. בין השירים שהקליטה היו "הארץ שלי", "שבחי החושך", "סוף
הנפילה" ("אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה"), "לכל אחד
ירושלים", "עקרה" ("בן לו היה לי"), "השכם השכם
בבוקר", "הללויה", "כנטות היום", "קח כל מה שאלוהים
נותן", "אדם צובר זיכרונות", "בחופשתו", "לא הבטיחו
לי גן ורדים", "אני אשתגע" וגם קונטרה לקאבר של שרית חדד: גרסתה
ל"הייתי בגן עדן" של אהוד מנור ושמעון בוסקילה. 67 מהשירים שהקליטה,
בביצועים חדשים לצד גרסות מקוריות, מופיעים עכשיו באוסף המשולש "אדם צובר
זכרונות", וגם כאן, כמו פעם לפני עידן האמפישלוש ברשת, ישנה חוברת עם מילים,
צילומים וסיפורים קטנים על השירים.
במופע להשקת האלבום, במועדון צוותא ב29.1 יתארחו
אורי הרפז (מהפרברים), דודו זכאי, להקת "קוזמו", אירית דקל, ורד פיקר
ובתה של דורית מור מנדל. יהיו שם מיטב
הלהיטים, ואולי גם שיר שכתבו לה פעם, באלבומה השני, יואל ריפל (מילים) ונתן כהן (לחן) "כזאת
אני"
אומרים עלי: "היא כלל אינה בוהמית,
כשהיא נרגשת, היא נראית אנמית.
גם אין לה מרפקים לדחוף עדיין,
היא לא יודעת לעשות עיניים,
ולא מספיק לה רק ליווי גיטרה,
גם שלאגרים היא כלל איננה שרה!".
אז מה?
אני כזאת,
לי טוב ככה.
אין מה לעשות.
הייתי ואהיה ככה,
כי אני כזאת!
 |
| צילום: זיו שדה |
הזמרת הישראלית האהובה עליי ביותר. מזל טוב, דורית ראובני!
השבמחק