אוצרות בקופסא
להקת "כוורת", שבשבוע
הבא מתחילה את סיבוב הופעות האיחוד האחרון בהחלט שלה, היא הלהקה הישראלית הגדולה
מכולן. הביטלס שלנו. לא בגלל האורך, "משינה" או "אתניקס"
פועלות הרבה יותר זמן ("כוורת" המקורית חיה רק ארבע שנים) וגם לא בגלל
נפח התוצרת (שלושה אלבומים בסך הכל) אלא בעיקר בשל השפעתה על המוזיקה הישראלית,
בארבעים השנה מאז הוציאה את אלבום הבכורה שלה "סיפורי פוגי" וממש עד
ימינו, כשאל האיחוד האחרון והסופי מגיעים חברי הלהקה עם קריירות סולו מפוארות שהעשירו
את המוזיקה הישראלית בצורה חסרת תקדים. שבעת המופלאים, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק,
אפרים שמיר, גידי גוב, יצחק קלפטר, יוני רכטר ומאיר פניגשטיין יצרו ביחד, ככותבים מלחינים
מעבדים ומבצעים יותר מ1000 שירים (!), שחלק גדול מהם הוא קלסיקה של המוזיקה הישראלית
בימינו.
 |
| אלון אולארצ'יק,גידי גוב,אפרים שמיר.מאיר פניגשטיין.דני סנדרסון, יוני רכטר, יצחק קלפטר "כוורת" בצילום מונטי אברהמסון |
כבר בזמן אמת, בראשית שנות
השבעים, הצלחת "כוורת" הרחיבה את תחומי הצליל הישראלי, ואיפשרה למוזיקאים
חדשים להיות חלק מהמשחק. מכאלה שעושים רוק ואפילו "רוק מתקדם" ועד כאלה
שמביאים סלסולים מזרחיים ונגיעות של מוזיקה ערבית. "צלילי העוד" מכאן
ו"תמוז" משם, מאריק איינשטיין ועד שלמה ארצי, כולם שמעו
"כוורת", הושפעו ממנה או לפחות הגיבו אליה במידה זו או אחרת.
"כוורת" לא היתה סתם-עוד-להקה, אלא הרכב שעשה שינוי: הם ידעו לתרגם את
הישראליות הבסיסית, זו המיוצגת בלהקה הצבאית, למוסיקה חדשה לזמנה, אקטואלית,
אותנטית. להישמע כל כך מעודכן ועם זאת כל כך ישראלי.
ההיסטוריה המוקלטת של
"כוורת" כפי שהכרנו עד היום, היה קצרה ומצומצמת. במרץ 1973 הוקלטו שני שירים ראשונים. "שירות
עצמי" ו"לא ידענו מה לעשות". בסוף אותה שנה, אחרי מלחמת יום כיפור,
יצא אלבום הבכורה "סיפורי פוגי" שהפך להצלחה חסרת תקדים בקנה מידה
ישראלי עם מכירות של 70,000 עותקים. בראשית 1974 "כוורת" ייצגה את ישראל
באירוויזיון (בשיר "נתתי לה חיי") ואח"כ הוציאה עוד שני אלבומים
עמוסי להיטים, "פוגי בפיתה" ו"צפוף באוזן", הופיעה מאות פעמים
עד ה30.9.1976, בהופעה אחרונה ללא אלון אולארצ'יק, שהיה בדרכו ללימודים בארה"ב,
וללא יצחק קלפטר, שלא בא מסיבות אישיות. הלהקה המצליחה ביותר בישראל הגיעה לסוף
דרכה בלי דרמה גדולה, אך גם בלי משבר שמאפיין פירוקי להקות. חברי "כוורת"
נשארו ביחסים טובים, ולא הפסיקו לשתף פעולה ביניהם. גם באלבומי הסולו השונים, וגם
בהרכבים שכללו חלק מהחברים ביחד. הם גם חזרו ואיחדו את "כוורת" לא פחות
משש פעמים...
עוד לפני שהיה ברור שהקאמבק
זוכה בהצלחה היסטרית, עושים סנדרסון וחבריו את הדבר הכל כך מתבקש מלהקה כל כך
חשובה: הם נוברים בארכיונים (סנדרסון הוא אחד כזה ששומר וזוכר הכל), ומוציאים
לאור, לראשונה, עשרות קטעים נדירים ומעניינים של "כוורת" בתחילת דרכה
ועד פירוקה ב1976.
"כוורת בקופסא" הוא
מארז חסר תקדים בגודלו (ששה דיסקים + שני דיוידי) שכולל המון חומרים נפלאים.
כלומר, לא מדובר בכל מיני שאריות סוג ב' שלא נכללו באלבומים הרגילים, אלא בריכוז
מטורף בהיקפו של חומרים ברמה מאד גבוהה, שחלקם לא הגיעו לאלבומים כיוון שנחשבו אז
"קשים מדי לעיכול" או שהחברים החליטו לוותר עליהם מסיבות שונות. חלק
מהשירים מוכר לנו מהאלבומים הרגילים, אך בגרסאות קדומות שמוכיחות שני דברים: א.
סנדרסון וחבריו היו הרבה יותר מהפכנים ונועזים מוזיקלית מכפי שאי פעם שמענו. ב.
היה לחבר'ה האלה חוש מצויין להפוך את החדשנות והטירוף לפופ משובח ומצליח.
את "כוורת בקופסא" ערך
דני סנדרסון ביחד עם אנשי חברת התקליטים NMC עוזי פרויס וליאור מזרחי, על שיפור
ועידכון הסאונד היה אחראי גילי בראון ועל עריכת הדיוידי רן אייזנשטטט. האחראית על
יחסי הציבור היא אירית ירון דקר, ורשימת התודות לשותפים ארוכה ארוכה.
הפקת "כוורת
בקופסא" מציבה סטנדרסט חדש בשימור מוזיקה ישראלית ישנה. איכות ורצינות ברמה
של "האנתולוגיה" של הביטלס או "סדרת הבוטלגים" של בוב דילן או
"הארכיב" של ניל יאנג. ככה זה צריך להראות (עיצוב סטודיו חץ) וככה זה
צריך להשמע!.
ואגב, שלושת האלבומים הרגילים
של "כוורת" שיצאו בדיסקים נורא נורא מזמן לא מופיעים במארז החדש ובהחלט
הגיע הזמן שהם יעברו תהליך התאמה לסטנדרטי הסאונד של ימינו.
אז מה בקופסת ההפתעות ? רשימה
חלקית ביותר:
ב1971 נהגו חברים מלהקת
הנח"ל, ובראשם דני סנדרסון, אפרים שמיר, אלון אולארצ'יק, מנחם זילברמן, גידי
גוב ומאיר פניגשטיין להופיע בתכניתו השבועית של דורי בן זאב "ממנו אלייך"
בגלי צה"ל. המערכונים והשירים שהם הקליטו לתכנית נקראו "פינות
פוגי" וחלקן הגיעו אחר כך כמערכונים ל"כוורת" ולפחות אחד מהם, דיקלום
מושר בשם "פוגי מתחשמל" הפך להיות אחד מהשירים הגדולים של הלהקה: "ילד
מזדקן".
בשנים 1971-1972 יצרו החברים
שלוש יצירות ארוכות, מעין אופרות רוק או מחזות זמר שמעולם לא יצאו לאור.
"הסיפור המחריד על הילד מברזיל"
היה מערכון-שיר ארוך בהנחיית מנחם זילברמן בביצוע "מקהלת השפלה בניצוחו של חולילו
לומברטה ובהדרכתו" (כולל השירים "אוכל ת'ציפורניים", המגפיים של ברוך")
מחזמר תנכ"י בשם "המלך
מממבו" שהוצע ללא הצלחה לטלויזיה הישראלית כלל קטעים שיהפכו בהמשך ל"צפוף
באוזן", "אינספקטור פקח" ובעיקר שירים שנגנזו.
אופרת הרוק "סיפורי פוגי"
בהשתתפות מנחם זילברמן, תמי עזריה, מירי אלוני, אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר, גידי גוב,
מאיר פניגשטיין ודויד שנן. כללה שירים, או קטעי שירים, שיהפכו בהמשך ל"לא ידענו
מה לעשות", "נחמד", "פה קבור הכלב" ו"שיר המחירון".
סידיז 3 ו4 במארז מתעדים
הופעה שלמה של "סיפורי פוגי" ב"תיאטרון ירושלים" ב1974.
סידי 5 הוא תיעוד מרגש במיוחד
של הופעה באולפן "טריטון" בו הלהקה מבצעת, לייב-טו-טייפ, את אלבומה
"צפוף באוזן" כולל שלושה קטעים שלא הגיעו בסופו של דבר לאלבום המוכר.
סידי 6 נקרא :כוורת בעבודה"
והוא כולל חזרות והופעות, אלתורים ובדיחות, קטעים מאודישן לחברת תקליטים
בארה"ב,, גרסות באנגלית לשלושה שירים ועוד.
הDVD הראשון הוא מארכיון הערוץ הראשון. הוא כולל הופעה בטלויזיה משנת
1975, גרסה ל"הורה האחזות" בכנס ותיקי להקת הנח"ל, גרסה
ל"תמנון האיטר" עם תזמורתו של זוזו מוסא, וכתבה על "התכנית
החדשה" משנת 1975.
הDVD השני יוצא מהימים ההם אל
האיחודים: "כוורת און 45" משנת 1984, "תמונות מחיי להקה" משנת
1990 ו"כוורת בפארק" משנת 1998.
הנה השעה הראשונה בספשל כוורת בקופסא. גלי צה"ל 15.6.13
וזאת השעה השניה:
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=368187&cid=447434
והשלישית:
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=368187&cid=447459
סיפורי פוגי באיחוד קטעים כליים באלבום היו בשבילי
השבמחקדברים ששמעתי שוב ושוב ונהנתי.
ההופעה היתה הופעת רוק ראשונה שראיתי בחיי ויצאתי המום. בלא ספק להקה שהטביע חותם במוסיקה בארץ.
ראיתי אותם באמפי אורון בפתח תקוה (כבר לא קיים...), כל העיר רעדה מהעוצמה של הרוקיסטים הצעירים...
השבמחקואם אתם לא מאמינים תשאלו את ברוך... (מהקיוסק).