החצר האחורית של רוטבליט ושות'

http://www.epesmusic.co.il/index.php?id=92

 הוא אחד מגדולי המוזיקה הישראלית מאז סוף שנות הששים, פרסם שירים עוד לפני שחברי להקת הנח"ל (ששרו את המילים שלו ל"שיר לשלום" ואיפשרו לדני סנדרסון להראות מה הוא יודע לעשות בגיטרה) חלמו להקים להקת משלהם, והמשיך לעשות את זה הרבה אחרי ש"כוורת" התפרקה ב1976.
בגיל 68, עם רשימת מאות השירים שכתב, יצירות מופת שחלקן הגדול הפך ללהיטי ענק, הוא אינו נח לרגע. ממשיך להיות פעיל על הבמה כאמן מבצע, מגלה מעורבות בתעשיית המוזיקה (הוא כיהן ארבע שנים כיו"ר דירקטוריון "אקו"ם", האירגון ששומר על זכויות הכותבים והמלחינים) והוא בעיקר ממשיך לכתוב ולבטא את עצמו, את דעותיו ואת רגשותיו. אולי לא באותו קצב ובאותה כמות שאפיינו אותו פעם, ובכל זאת, כל שיר חדש שלו הוא פנינה. עכשיו מוצא יעקב רוטבליט דרך נוספת להתחדש ולהתעדכן בפרויקט הנושא את השם "החצר האחורית".

לדור שלא ידע, כי בכל זאת מדובר בכותב מילים ולא בכוכב על נספר שיעקב, המכונה יענקל'ה, הוא אחד הכותבים היותר חשובים ופוריים במוזיקה הישראלית של ארבעים וחמש השנים האחרונות, הוא כותב מקורי וחכם, עם הומור דק ודוק של עצבות, בלשון יומיומית ועם המצאות לשוניות, ממאמרים בעיתונים ועד שירי אהבה, טבע וארץ, שירים פרטיים וגם כאלה שמתקבלים ככלליים. מ"שיר לשלום" שנוצר כמובן כאמירה חברתית לאומית ועד "דרכנו" שנכתב כשיר אהבה ועידוד אישי והפך להמנון התקופה... לא קלה היא דרכנו.

ישנו רוטבליט שכולם מכירים ואוהבים. זה שכתב מאות השירים לאחרים, להיטי ענק כ"חוזה לך ברח", "בלדה בין כוכבים", "אמא אדמה", "כמה טוב שבאת הביתה", "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה", "קפה טורקי", "שבתות וחגים", "באה מאהבה", "אחרי עשרים שנה", לוח וגיר", "סוס עץ", "דברים שרציתי לומר", "רואים רחוק רואים שקוף", "דרכנו", "תנו לגדול בשקט", "לקחת את ידי בידך", "איך הגלגל מסתובב", "לוח וגיר", "היא חזרה בתשובה", "ימי ראשית הקיץ", "בוקר של כיף", "יש לי יום הולדת", "סוף לסיפור", "אצלי הכל בסדר", "כמו ששיר נוגע" ועוד רבים שהולחנו והושרו על ידי מיטב אמני ישראל, ולא סתם כקלישאה. באמת הוא תמיד עבד עם הכי טובים.

וישנו רוטבליט האחר. המשורר- טרובדור שכותב ומלחין וגם מגיש את שיריו. אמנם בסיוע מוזיקאים מצויינים, אך ללא ניסיון לתת  ליופי הצלילים להסתיר את המסרים החריפים שבטכסט.  לא להיות נחמד או למצוא חן, אלא לומר את האמת שלו ישר בפרצוף ללא פחד.  את הרוטבליט הזה הרבה פחות מכירים, הוא אינו קל לעיכול, אינו זמר וירטואוז אלא אחד שיש לו באמת מה לומר. מסרב להיות מקוטלג בשמאל או בימים, שומר בקנאות על חופש מחשבתי ויצירתי, ונשאר תמיד מרתק ומאתגר. כשמתרגלים, הוא נשמע גם מאד יפה מוזיקלית.

ב1978, 11 שנה אחרי שלחם במלחמת ששת הימים ואף נפצע קשה ואיבד רגל, הוציא רוטבליט אלבום בכורה בשם "כך שיחררתי את ירושלים".
11 שנים לאחר מכן הוא חזר באלבום "מכתבים מבית רביעי".
עוד 15 שנים חלפו והוא הוציא שני אלבומים על מדינת ישראל בזמן ההתנתקות, תחת הכותרת "מדינת היהודים", ולפני שנתיים את אלבומו הטוב ביותר עד היום: "צומת עלעול".

והנה עכשיו, זמן לא רב אחרי שנפרד מחברו ושותפו המוזיקלי הבכיר שמוליק קראוס, הוא עושה משהו חדש ומקורי שלא עשה אי פעם בעבר, ומקים להקה משלו. רוטבליט אמנם לא שר בלהקה אבל כל המילים שלו והוא לגמרי שותף לראש המוזיקלי. כלומר, אינו נותן את השירים שלו למלחינים ומבצעים שיעשו איתם מה שבא להם, אלא שותף מלא ביצירה. ההרכב נושא את השם הצנוע "חצר אחורית", ובימים אלה, בעזרת תמיכה כספית באתר HEADSTART הוא משלים אלבום ששירים אחדים מתוכו כבר הגיעו לאזני המתעניינים. שירי אהבה לצד שירי מחאה.

"בין הים לנהר"

 בין הים לנהר יד החוק כבר תקצר

ההמון שזרע וההון שקצר

אלימות ושחיתות וכפל מוסר

שררה וכבוד במקח וממכר

ויד איש באחיו, באשה ובזר

הכל כבר פרוץ והכל מגודר

והכל מבוצר

כל מגזר ומגדר

בין הים לנהר

הלך לאיבוד הסיפור הגדול

הסיפור הגדול שיודע הכל

מימין ומשמאל והפוך וישר

שיבין את אתמול, שיגיד מה מחר

בין הים לנהר.

חבריו של רוטבליט ל"חצר אחורית" הם שלושה מוזיקאים, צעירים ממנו בשלושים שנה, שבשבילם העבודה איתו היא הגשמת חלום מוזיקלי.

הפסנתרן, גיטריסט וזמר גדי (בסגול) רונן מכיר היטב את רוטבליט כמי שהפיק מוזיקלית את אלבומיו האחרונים. רונן הקים לפני עשור את להקת "דבק" שהוציאה שלושה אלבומים, עם פרויקט 1:1 הוא הקליט עוד שלושה אלבומים משירי המשורר רן בר גיל, הוציא אלבום סולו "יוצא לרחוב" ומשתף פעולה (עם חברו ללהקת "דבק", בועז ריינשרייבר) עם רוטבליט כבר תשע שנים.

הצלע השניה ב"חצר אחורית" הוא תומר יוסף, סולן "בלקן ביט בוקס" ומוזיקאי עצמאי גרובי מדליק שהוציא שלושה אלבומי סולו מצליחים ועוד אלבום כחבר צמד... והשלישי הוא איתמר ציגלר, בסיסט וגיטריסט, גם הוא בלהקת "בלקן ביט בוקס" ובעוד הרכבים, שהוציא גם הוא שלושה אלבומי סולו מאד מיוחדים ויפים.

החבורה הזאת, "החצר האחורית" עובדת  כשנה וחצי על יצירת אלבום, ועושה זאת בדרך עצמאית לחלוטין. לפני חודשיים הם פנו לעזרת הציבור במימון סיום הפרויקט באתר HEADSTART והשיגו, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, 110% מהסכום הנדרש כדי להשלים את העבודה: הקלטות של רביעיית מיתרים, המיקסים והמאסטרינג בעזרת נגנים נוספים, טכנאים ואולפנים חיצוניים. הם גם יצטרכו תקציב לעיצוב, צילום והדפסת האלבום. שכן "חצר אחורית" הם אולי בחוד החנית הטכנולוגי מבחינת דרך העבודה על האלבום, אבל בסופו של דבר הם מוציאים אלבום פיזי, כמו פעם. וזאת רק סיבה נוספת לאהוב אותם. 

http://www.epesmusic.co.il/index.php?id=92