יום שני, 19 באוגוסט 2013

את מקודשת לי

יאיר דלאל
מכל מבול הפסטיבלים המציף אותנו בחודש הזה, אני רוצה להמליץ במיוחד על אחד כזה שהוא מאד שונה גם בגלל תוכנו, המשתתפים המנגנים בו וגם בגלל המיקומים האקזוטיים של המופעים.
"פסטיבל ירושלים למוסיקה מקודשת" המתקיים בין ה 20-23 לאוגוסט, כולל שילובים חדפעמיים בין טעמים ותרבויות, כולל יציאות מיוחדות של אמנים ישראלים שאנחנו מכירים אחרת לגמרי.

אמהוי צגה. צילום גלי תיבון
מי שראה לפני ימים אחדים בחדשות ערוץ 2 את הסרט אודות אמָהוֹי צֵגֶה לא יוכל לשכוח אותה. היא נזירה בת 90 ממוצא אתיופי שחיה בשלושים השנים האחרונות במנזר בירושלים, אשה קטנה וצנועה, שהייתה בצעירותה כשרון ענק ומפתיעה, אך בשל הרקע החברתי בו גדלה נאלצה לוותר על חלומה להפוך למוסיקאית מקצועית, פרשה מעולם המוסיקה והפכה נזירה. היא התגלתה לפני שנים אחדות, לגמרי במקרה, על ידי המוסיקאית מאיה דוניץ ("הבילויים") ובעלה, המנצח אילן וולקוב. אמהוי צגה מתגלה בסרט כמוסיקאית מחוננת שהלחינה על הפסנתר שלה, בחדרון בירושליים מאות יצירות שלא פורסמו מעולם, או לפחות לא בחמישים השנים האחרונות. דוניץ ביחד עם איתי מאוטנר, המנהל האמנותי של עונת התרבות בירושלים, דחפו הוצאת ספר עם יצירותיה של צגה, והם מעלים בפסטיבל שלושה מופעים עם המוסיקה הקסומה שלה. כולם מקווים שהיא תבוא להתארח במופע.

GREEDYADAM

להקת GreedyAdam היא מפגש-צמרת של נועם ענבר נועם ענבר ("הבילויים"), אדם שפלן ("איטליז", "The Girls" ועוד) ואריאל ערמוני ("פיסוק רחב") שמופיעים לעתים במועדוני תל אביב. בפסטיבל הם מעלים, בשיתוף ג'רמי פוגל בשירה, יוקללי והרמוניום מופע בכורה של "חזנות פסיכדלית". אחריהם, באותו כרטיס, יתקיים מופע מהמוזיקה של ג'ון זורן. גם הלוקיישן לא נורמלי: מערת צדקיהו.

סאליף קייטה
אירוע מסיבה הופעה בן חמש שעות כולל את הופעתו של סאליף קייטה (Salif Keita), הזמר המצליח ביותר במאלי, ומאז שפיטר גבריאל חשף אותו לקהל האירופאי, גם אחד הזמרים האפריקנים המוכרים ביותר בעולם. דיג'יי אורי בנקהלטר ירקיד את הבאים, ובאותו כרטיס יופיע גם הרכב "סוף" (Soof) של גיל רון שמע, איש להקת "שבע" לשעבר (שהוא אחד המנהלים האמנותיים של הפסטיבל) ואיתו קבוצה של מהגרים מאירן, פליטים מאפריקה ומוזיקאים ישראלים. ביחד הם לוקחים למה שהם מגדירים "מסע אודיו-ויזואלי מהמזרח התיכון לאפריקה".
גיל רון שמע
עוד מפגש תרבויות מעניין יתקיים בין אלאן קושאן, נגן הסנטור מאיראן הגולה בארצות הברית, המנגן עם חבורה של ישראלים, ביניהם הזמרת חנה ג'האן פרוז, נגן כלי ההקשה יוני גולן, הגיטריסט עידן ערמוני, ואיתם גבריאל מאיר המוגדר על ידם "נביא האהבה". ביחד הם ינגנו שילוב ייחודי אירני יהודי וישירו תפילות לשלום, למען אהבת העמים והתרבויות.

מיקי הארט, המתופף האגדי של "הגרייטפול דד" יופיע עם הלהקה שלו במופע פסיכדלי מפתיע, אמאדו ומרים, עוד זוג מוזיקאים ממאלי שסיימו עכשיו הופעות עם יו 2, "נקמת הטרקטור" ישיקו את אלבומם החדש "מה לאהובי" משירי המשורר אבן עזרא, יאיר דלל, נגן העוד והכינור ולאחרונה גם הזמר, יארח שתי מקהלות בין לאומיות, באחד המופעים יתקיים טכס פולחני אתיופי עם להקת הרגאיי האגדית Black Roots, קבוצת נזירים גולים טיבטיים ממקדש הטאשי לונפו שבהודו, "שוטטות לבנה" - מחצות ועד זריחה: 20 מופעים, טכסים ומפגשים המתפרשים על פני כל החללים של מגדל דוד. בין השאר: מעגל נשים עם לאה שבת, מופע של שי צברי, פרפורמנס ווקאלי של ויקטוריה חנה, אנסמבל מזרח מערב, טכס מהמסורת הסופית ועוד...

מקמת הטרקטור
 בנוסף כולל הפסטיבל מפגשי עדות, במקומות בהם הם מתקיימים, כמו למשל שירה ארמנית בתוך כנסיה, מפגשים ליליים עם הכמרים והנזירות מהמנזר האתיופי, שירת הבקשות בקבר דוד המלך, ניגונים חסידיים בחצרות העיר העתיקה ועוד...


המנהלים האמנותיים של הפסטיבל הם גיל רון שמע, גיל קרניאל, עמרי שריר ואיתי מאוטנר. ריספקט.






יום שישי, 16 באוגוסט 2013

הכנסייה האנדלוסית

אהבה בת עשרים
בכל פעם ש"כנסיית השכל" מוציאה אלבום חדש, או יוצאת להרפתקה מוסיקלית חדשה, אני נזכר בהתאהבות הראשונית שלי בהם, לפני יותר מעשרים שנה, ובודק עם עצמי האם אני מתלהב מהם עכשיו רק בגלל זיכרונות העבר, בגלל הנוסטלגיה לימים ההם, או שבאמת הם מצליחים שוב לרגש ולהמציא משהו חדש שיעורר שוב את האהבה הישנה ההיא. וכן, די ברור שאם אנחנו כאן ביחד, מאזינים לעוד אלבום של הלהקה שהוציאה את הראשון שלה לפני כל כך הרבה זמן, סימן שהם שוב מצאו דרך שונה. "הבית כה רחוק" הוא אלבום אחר, שונה, אפילו מאתגר. והוא גם עוד שלב טבעי בסיפור האהבה בת העשרים.    


אז מה ממש חדש באלבום החדש?
קודם כל זהו אלבום שאינו רק "כנסיית השכל" אלא שיתוף פעולה עמוק, בסיסי, עם "התזמורת האנדלוסית" ועם המנצח שלה תום כהן. ושנית, זהו אלבום ישראלי בהשפעת מוסיקה ערבית. שלא כמו במופע המשותף עם "התזמורת האנדלוסית הים תיכונית אשקלון" (כך השם המלא) בה נפגשו השירים של "הכנסייה" עם התזמור המזרחי-ערבי, כאן המוסיקה עצמה, הלחנים, העיבוד וההפקה המוסיקלית ולעתים גם המילים, נמצאים ממש בתוך השירים, לא רק בעטיפתם.  זה מתחיל בקטע אינסטרומנטלי בשם "אליהו" שהלחין אליהו אביכזר (נגן הקאנון, חבר "האנדלוסית"), עובר אל עיבודים ערביים לשירים מקוריים שכתבו חברי הלהקה "הוי ארצי מולדתי" ו"אפילו אז" (שכתב והלחין רן אלמליח) "תני לי" (מילים שמעון אדף, לחן יורם חזן) וממשיך בציטוטים ממוסיקה ערבית אותנטית בתוך השירים המקוריים שכתבו רן אלמליח ויורם חזן. למשל הלהיט "מעל הים" כולל ציטוט מתוך "כטוות חביבי" של מוחמד עבד אל וואהב, ששיר אחר שלו מצוטט גם בשיר "האהבה שלי". "בואי מהפכה" (שנכתב עם אהוד בנאי) כולל ציטוט מתוך "אנא דיני דין אללה" של עבדסאדק שקארה, "האויב נמצא בפנים" כולל בפנים קטע מתוך "וואלה מארה" של מלחם באראקת. בנוסף לאלה כולל האלבום עוד שלושה שירים שלא נכתבו על ידי חברי הלהקה. "עלאש קטעול יא וורדה" ("למה קטפו אותך, יא פרח?") של מוחמד אל מזקאלדי, מושר בערבית מרוקנית ביחד עם ריימונד אבקסיס, "ווהרן ווהרן" הוא שיר בערבית שכתבו והלחינו אחמד וואהדי וח'אלד חג' איברהים. אפילו בגרסתה לשירו של זוהר ארגוב "ילדתי" (שכתב והלחין ציון שרעבי) משלבת הלהקה קטע מ"אשמעה" של קאמל מסעודי. האלבום מסתיים בגרסת התזמורת האנדלוסית ל"האהבה שלי", ללא "כנסיית השכל", עם בנימין בוזגלו בשירה. וכך, באלבום שנקרא "הבית כה רחוק" מתקרבת "כנסיית השכל" יותר מאי פעם בעבר אל, כנראה, המוסיקה מבית אבא. פעם, לפני עשרים שנה, החלק "המזרחי" ובטח "הערבי" היה בטל בשישים בתוך צליל הרוק של הלהקה. עכשיו, הם הולכים איתו עד הסוף. ומה הם אומרים בעצם? זוהי ארצנו מולדתו. הצליל הערבי אינו "תבלין" אלא הוא חלק מאיתנו. מה שלא אומר שאנחנו מפסיקים להיות "להקת רוק ישראלי" (כמו שהיינו רק לפני אלבום, ב"שורות של אנשים"), אלא שבפעם הזאת, אנחנו שמים את הדגש על הצד האחר. הצלילים הערביים, אפילו המילים בערבית, לא הופכות אותנו לפחות ישראליים.
למאזינים כמוני, שהמוסיקה הערבית אינה חלק מהשורשים שלי, זוהי הזדמנות להתפתח ולהתקרב לצלילים שהיו לי זרים לגמרי. בזכות "הכנסייה", הם נשמעים לי קצת יותר מובנים. "מסגד השכל".
המפגש הראשון איתם היה הלם. שמועות על חברה מוכשרים משדרות הביאו אותי אל דירת חדר זעירה על גג באלנבי-פינת מקוה ישראל בדרום תל אביב. בחדרון המוזנח נדחסו ארבעת החברים, יורם חזן, רן אלמליח, דויד ראסד ומייק גולן כדי לערוך פרזנטציה. הם נראו מסכנים, רזים מאד, לבושים בבגדים מסמורטטים, דחופים ביחד כמו חבורה של עובדים זרים שמצאו בקושי קורת גג... ואז הם התחילו לנגן ובבת אחת הכל השתנה. פתאום הם היו להקה מגובשת שיוצרת מוסיקה נפלאה, מקורית, שונה לגמרי מכל דבר אחר ששמעתי עד אז. מוסיקה מלאת כאב וזעקה פנימית ותשוקה וחום שחיברו ניק קייב אפל לסקסופון מזרחי.



עשרים שנה עברו מאלבום הבכורה "דברים בלחש". הלהקה חוותה הרבה שינויים אישיים ותקופות לא קלות מבחינת הפרנסה וההישרדות בתל אביב, והם עדיין איתנו ומצליחים יותר מאי פעם בעבר. הם לא מתקלקלים. באלבום הראשון היו להיטים כמו "אני מאמין", "לקטוף את הירח", "איתך אל הים", "רעפים", "השיר מהגן" ו"הנה זה בא"... ובכל זאת הלהקה למדה על בשרה שהצלחה אמנותית אינה מבטיחה חיים קלים יותר. ולמרות הקשיים הלהקה הזו לא ויתרה. המשיכה ליצור, להקליט ולהופיע כשהיא לא מנסה למצוא חן בכוח או לוותר על היושרה האמנותית שלה. עם שינויים קלים בהרכב, עם המתופף דניאל זייבלט והקלידן עמי רייס, הם כל הזמן ממשיכים לחפש את הדבר הבא, להשתנות, להשתפר, גם עם מדובר בשירים חדשים לגמרי וגם אם בחזרה בגישה חדשה אל החומרים הישנים. הלהקה הזו כל הזמן פועלת. שבעה אלבומים, מיני אלבום אחד, מגוון מפגשים והפקות מיוחדות עם מוסיקאים אחרים. ביניהן אהוד בנאי, קובי אוז, טיפקס, פורטיס, ריטה, מופעי הצדעה למאיר אריאל, שמוליק קראוס, הביטלס, "לא נפסיק לשיר" בגלי צה"ל ועוד ועוד... בכל המפגשים האלה הם שומרים על הצליל המיוחד שלהם ובעיקר על הזהות העצמאית שלהם. הם נורא רציניים, תמיד עובדים קשה, לא מפסיקים לפצח את השאלה הקיומית: איך לשלב את האאוטסיידריות המובנית שלהם והעובדה שהם, בסופו של דבר, אחת הלהקות הכי וותיקות ומצליחות בארץ. 

הנה הם בפעם הקודמת בה התארחו באולפן "מוזיקה היום" בגלי צה"ל:

כנסיית השכל בהופעה ב"מוזיקה היום" 5.8.2012
מוזיקה היום 5.8.2012
דני אור: סאונד
כנסיית השכל עם נגנים מהתזמורת האנדלוסית הים-תיכונית אשקלון
יורם חזן בשירה וגיטרה, דויד רז בגיטרה, רן אלמליח בבס וקולות,
עמי רייס בקלידים וקולות, דניאל זייבלט בתופים
תום כהן במנדולינה, עיבודים, ניצוח, אליהו אביכזר בקאנון, עצחק ונטורה בחליל ניי
ליאור בוקר בגיטרה פלמנקו, אייל יהב בצ'לו וגלעד אמסלם בדרבוקה
מעל היום
למיה יש אקדח
בואי מהפכה
ואת מתפשטת
ילדתי
האוייב נמצא בפנים
ידיים למעלה
קאנה וואחדה
השיר מהגן

יום חמישי, 15 באוגוסט 2013

אביב גדג' והלהקה בהופעה


 אביב גדג' בהופעה



על אביב גדג' ואלבומו הפנטסטי כתבתי קצת כאן
http://www.kutnermusic.com/2013/06/blog-post_16.html

 אלה צילומים שצילמה יעל אלין קוטנר באולפן גל"צ



בימים אלה אביב מסתובב עם להקתו בהופעות חיות.
ב17 באוגוסט ב"בארבי" בתל-אביב, וב10 בספטמבר ב"צוללת הצהובה" בירושלים במסגרת פסטיבל הפיוט.




אביב גדג' בהופעה במוזיקה היום. גל"צ 4.8.13
מוזיקה היום 4.8.13
דני אור ובר דותן: סאונד
אביב גדג' בשירה וגיטרה, רון בונקר בגיטרה ובולבול טרנג, יהוא ירון בבס ושירה, בוריס מרצינובסקי באקורדיון, ניקי בכינור, הילה רוח בקולות
ונוס בתמוז
בלוז ראש חודש
טוטפות בין עיניך
עיר בלי זיכרון
דם על הים
אמונתי מנגנת בלילות
כמו נפש
גאולה
הגולם
נחש בעשב







והנה עוד כמה צילומים... תזכורת לכיף באולפן







יום ראשון, 4 באוגוסט 2013

סיסטם עאלי

  

שיר השכונה
השמועות על ההרכב הזה רצות כבר כמה שנים: ביפו ישנה חבורה של ראפרים ששרים בעברית, ערבית רוסית ואנגלית, ומגשימים במו-מוזיקתם חזון של שיתוף פעולה חברתי-אמנותי שנראה כמעט בלתי אפשרי בישראל של ימינו. אז עכשיו זה קורה, אלבום הבכורה של "סיסטם עאלי" יוצא לאור, והוא מרגש ומלהיב ולא רק בגלל המוסיקה המדליקה שבו אלא בזכות עצם קיומו. קרה פה ממש נס.

"סיסטם עאלי" זאת לא עוד להקה של ילדי שלום. לא להקה של מלכות יופי שמדברות על שלום עולמי. אנחנו אומרים את האמת."סיסטם עאלי" היא הפה של האנשים ששותקים, שלא יכולים לדבר. היא באה להיכנס בכל מה שנקרא שתיקה ופחד". כך מצוטט בקומוניקט האלבום חבר הלהקה הראפר מוחמד אגואני.

וכמו שקורה יותר ויותר בימינו (כמו למשל בהפקת המופע לזכרו של מאיר אריאל בשבוע שעבר), הצלחת הפרויקט קרתה בתמיכה מאסיבית של הקהל. "סיסטם עאלי" פנתה למאזיניה (שלא לומר מעריציה) בעזרת אתר "הד סטארט" בבקשת סיוע לסיום הקלטת האלבום, והצליחה לאסוף תוך זמן קצר 106% מהסכום הדרוש, מה שזיכה את "המשקיעים" באלבום החדש וגם, כמקובל באתר הזה, תוספות למי שמשלם יותר. הבונוסים מלמדים לא מעט על הראש של החבר'ה האלה: לצד התמנות הרגילות כמו חולצה ואלבום עם הקדשה מחברי ההרכב הם מציעים סיור מודרך ביפו עם חברי הלהקה, שיעור ברייקדאנס/ראפ/ספוקן-וורד,  כרטיס זוגי להופעת ההשקה, השם שלך בתודות של האלבום, ארוחת ערב שחברי ההרכב יבשלו לך, בילוי עם הלהקה על חשבוננו, ואפילו קטע ראפ שנכתב במיוחד בשבילך בארבע שפות שיוקלט עם חברי "סיסטם עאלי".

כי "סיסטם עאלי", כפי שהבחנת מין הסתם, היא חבורה של תשעה מוסיקאים צעירים מיפו שעושה את האמנות שלה לא "סתם בשביל הכיף" אלא מתוך תחושת שליחות חברתית. כפי שהם הציגו את משנתם באתר "הד סטארט":
"אנחנו להקת היפ-הופ מיפו שיוצרת בארבע שפות: עברית, ערבית, רוסית ואנגלית – סך שפות האם של חברי ההרכב. אנחנו פועלים מ2006, מאז שנפגשנו בשכונת עג'מי ביפו. חומר הדלק של היצירה שלנו נובע מתוך התנגשות ומפגש עשיר וטעון בין קהילות, שפות, סגנונות מוזיקליים וסיפורים אישיים שעשרת חברות וחברי הלהקה מביאים עימם לבמה. במוזיקה שלנו אנחנו מבקשים לתבוע מקום לעושר של קולות וזהויות, תוך מימוש הפוטנציאל היצירתי הרב הגלום במפגש ביניהם. מתחילת דרכנו היצירה המוזיקלית שלנו שזורה בפעילות חינוכית אינטנסיבית עם נוער וצעירים, המאפשרת להביא את הבשורה המוסיקלית והחברתית של סיסטם עאלי למעגלים הולכים ומתרחבים של קהלים ערבים ויהודים, ותיקים ועולים חדשים, ברחבי הארץ. 
לפני שנתיים ייסדנו את "בית סיסטם עאלי", מרכז מוסיקה לנוער וצעירים בגבול יפו בת-ים. המרכז מציע מגוון רחב של סדנאות יצירה רב-לשוניות, ליווי להקות צעירות, ותכניות לימוד והכשרה מוזיקליות – מתוך שאיפה לקדם, לפתח ולתת במה לדור חדש של יוצרים צעירים מקומיים, יהודים וערבים, תוך עידוד מפגש ושיתוף הפעולה יצירתי ביניהם. בימים אלה ממש, אנחנו עובדים בהתרגשות רבה על השלמת ההקלטות של אלבומנו הראשון. השקענו באלבום הזה אמונה, זיעה ושנים אחדות מחיינו, כי אנחנו רואים בו פוטנציאל אמיתי להיות חלק מכריע במהפכה תרבותית לה אנו מייחלים בנוף המקומי."


בצילום העטיפה "סיסטם עלי" הם תשעה, אך באלבום משתתפים אף יותר חברים: מוטי בן ברוך בתופים, יהונתן דיין בבס, לונא אבו נאסר ויונתן קונדה בגיטרות חשמליות, שירה וראפ, נטע וינר באקורדיון ושירה, ליבה נאמן בכינור ושירה ואנבר סייטיברגימוב, מחמד אגואני, מחמד מוגרבי ואמנה ג'רושי בשירה וראפ. לכל אלה הצטרפו בהקלטות גרשון וייסרפירר בחצוצרה, עידן קופפרברג בכלי הקשה, מורן לוי בקלידים, ומפיק האלבום והמעבד המוזיקלי עמית כרמלי ("שוטי הנבואה") בבס וגיטרות. כולם כתבו את כל השירים ביחד, ויכול להיות שמומחי היפ-הופ יקבעו שאין כאן המצאות מוסיקליות שלא נשמעו קודם לכן, אבל באזני יש המפגש הזה הוא סופר חדש ומרענן ואמיתי וכובש את הנשמה.

הנה שיר מתוך האלבום:

והנה עיבוד מצמרר ל"חלון לים התיכון" של יעקב גלעד ויהודה פוליקר:

"סיסטם עאלי" זה, בערך, אם הבנתי נכון, ערבית לPUMP UP THE VOLUME, או בקיצור, תגבירו! תנו בראש!. והם נותנים ועוד איך. גם מאזין כמוני, שהיפ הופ אינו הז'אנר המועדף עליו, לא יכול לעמוד מול האמת שצועקת מהשירים האלה, משילוב השפות הכל כך זורם, שגורם להזדהות גם למי שלא שולט ברוסית או ערבית, מהתחושה שהחברים האלה באמת באים מהשכונות, מדברים בשמם של הדפוקים-חברתית שלא מוכנים לוותר, מפיהם של המקופחים כלכלית ולא משנה מאיזה דת או שפה הם באים. הם להקה חברתית באמת. סיבוב ההופעות הראשון שלהם התקיים כחלק מהמאבק נגד הריסות הבתים בשכונת עג'מי ביפו ב2007, והם מופיעים מאז לא רק במועדוני תל אביב, אלא במקומות כמו מדרכות ביפו, בית ספר בג'סר א-זרקא, משחטת רכב ברהט ועוד. והם לא סתם מקטרים. הם מציעים פתרונות, הם מעודדים לפעולה, וקודם כל הם קוראים למחשבה.

המהפכה תבוא בגלל האהבה שלי לקהילה שלי
לא בגלל שנאה שלי לאנשים שממשיכים לדרוך עלי,
על חברים שלי,
ולסרס כל ביקורת,
לסתום ת'פה שלי
לסתום ת'פה שלי 

יום שישי, 2 באוגוסט 2013

ארץ יתומה

הידיעה על אלבום חדש ללהקה הישראלית אורפנד לנד (ORPHANED LAND) משמחת את מעריציה לא רק בישראל, אלא גם במצרים, בלבנון, בטורקיה ואפילו באיראן. הלהקה הישראלית הזו, שפותחת כל הופעה שלה בחו"ל בהצהרה על היותה ישראלית, מצליחה כבר כמה שנים טובות, גם כשהיחסים המדיניים בשיא השפל, להיות נציגה ישראלית גאה בכל העולם, כולל במקומות שבהם ממש לא אוהבים אותנו.
מבחינה מוסיקלית טהורה קבלתה של הלהקה בארצות מוסלמיות אינה מפתיעה. במוסיקה שלה יש משהו שאין לאף להקת מטאל אחרת: בתוך הכסאח משולבים אלמנטים ערביים, מזרחיים וים־תיכוניים לצד תפילות בעברית וניגונים חסידיים. זהו החזון האמנותי של הלהקה: שילוב השפעות מכל רחבי הקשת, ויצירת משהו חדש מיוחד דווקא לישראל, כארץ שיש בה מפגש בין מזרח למערב.
לכור ההיתוך הזה קראתי בביקורות קודמות "ירושלים", כסמל למפגש המתוח בין ישראלים וערבים, חילונים ודתיים. עכשיו, שלוש שנים אחרי, אני מבין שזוהי תמצית קיומנו לא רק בעיר הקודש אלא בחלק גדול מהמדינה שלנו, בעיקר בערים מעורבות כתל אביב־יפו וחיפה.

מנהיג הלהקה קובי פרחי, שנולד וגדל ביפו, חווה את ילדותו בדו־קיום יהודי־ערבי, ואומר שזה אחד המניעים העיקריים לפעילות הלהקה. הוא וחבריו רואים שליחות בהשכנת שלום בין יהודים, נוצרים ומוסלמים, והשילוב המוסיקלי הוא לא רק טעם אלא גם אידיאולוגיה. במוסיקה, קצת יותר מאשר בחיים שמחוצה לה, הלהקה הזו מצליחה לעשות את זה נהדר, וגם מאזין כמוני, שבדרך כלל לא אוהב מטאל, אינו יכול לעמוד בעוצמה וביופי.
אורפנד לנד קמה בבת ים בשנת 1991, וכעת הגיעה למאסטרפיס שלה. 78 דקות עמוסות מוסיקה מורכבת שמוכיחה שהלהקה ממשיכה להתפתח, להישמע יותר מעודכנת מבחינת צליל המטאל בעולם וגם יותר ישראלית שורשית. זה לא במקרה. קובי פרחי, מנהיג הלהקה, מעמיק את לימודי היהדות, מעריץ את לאונרד כהן וממשיך לחפש את המקורות התרבותיים שלו ולשלב אותם בהווה.
הלהקה ממשיכה בדרך הזו גם באלבום החדש "All is one", כפי שאפשר ללמוד משמות השירים: "כולנו אחד" (ולא "הכל אחד" כפי שמתבקש);  "דרך אש ומים" שמתכתב עם "מי באש ומי בחרב"; "כישלון" על פוליטיקאים באשר הם; "אח" על הרצון בדו־קיום; "תן לשביתת הנשק להתפרסם" המתבסס על סיפור ממלחמת העולם, שבו שבתו הכוחות הלוחמים לרגל חג המולד ועוד.

צילום עמי בורנשטיין
 "ברמה טקסטואלית האלבום הזה הרבה יותר טרגי מקודמיו", אומר לי קובי פרחי בשיחה בגל"צ שבה הציג את האלבום, "למרות שהעטיפה והשם משדרים איזו אוטופיה, הטקסטים מספרים את הסיפור ההפוך לגמרי, המציאותי והטרגי. על העטיפה יש שילוב של מגן דוד, צלב וסהר, אבל השירים מדברים על כך שאנחנו נכשלים בניסיון ליישם את זה בעולם האמיתי.
"אחרי כל כך הרבה שנים שבהן אנחנו שרים על אותם נושאים אנחנו לא רואים שמשהו משתנה. לא מדובר בנו, בלהקה, הקהל שלנו גדל והכל בסדר, אבל מדובר בנושאים שבהם אנחנו עוסקים. המצב אינו משתנה לטובה ואולי אף מחמיר. זה הופך אותנו למרירים יותר, לצינים. אנחנו עדיין אופטימיים חסרי תקנה, אבל המצב לא קל".
וגם הכלי הנושא את הטקסט, המוסיקה, עברה תהליך. לצד המטאל הקשה, הדופק בראש בהפקה המשובחת, מרשים לעצמם חברי הלהקה גם רגעים רכים ונעימים. אין באלבום גראולינג (שירה־
חרחור אופיינית למטאל) אבל עדיין יש קטעים מאוד כבדים ולצידם גם שירה בליווי מיתרים קלאסי ומקהלה גדולה. הם שרים שיר שכתב להם במיוחד יהודה פוליקר (שמתוך שיר באלבומו "עיניים שלי" נלקח שם הלהקה "ארץ יתומה"), ומה שעוד יותר יפתיע את מעריציהם - הם שרים שיר של קובי אפללו. אחרי שני עשורי פעילות הם לא חוששים להציג צדדים מפתיעים.
קובי פרחי בשירה, מירה עוואד זמרת אורחת, יוסי סאסי וחן בלבוס בגיטרות, אורי זילכה בבס, מתן שמואלי בתופים, מקהלת שחר ויותר מארבעים אורחים בהקלטות יצרו יחד יצירת מופת.
כל השירים שלכם עוסקים בנושאים גדולים כאלה? אין לכם שירים על יחסים אישיים?
"אנחנו לא כותבים על נושאים אישיים כי אנחנו לא ברמה של לאונרד כהן. אז אנחנו משאירים את זה לו".
מטאליסט? אוהב את לאונרד כהן?
"יש סטריאוטיפים על אנשים שעושים מטאל. אנחנו ממש לא כאלה. אנחנו אנשים פשוטים וצנועים, בלי כל הסקס אנד דראג אנד רוקנרול. ובלי אגו. וחוץ מזה לאונרד כהן הוא הרבה יותר ממוסיקה. הוא הכהן הגדול. הוא מילה כתובה, מריר ולפעמים אפל. יש אנשים שהם מטאל גם אם המוסיקה שלהם היא לא ממש מטאל. כהן הוא האמן שהייתי הכי רוצה לפגוש. אני ממש מעריץ שלו".
בוא נדבר על הצד היהודי ביצירה שלכם. נראה לי שהוא הולך ומעמיק.
"אני ישראלי ואני יהודי. יש לי רב, מוטי גל, ואני גאה ביהדות שלי אבל אני עובד את בורא עולם ומיישם את היהדות שלי דרך היותי מוסיקאי. כמו שלאונרד כהן שהוא הכהן התורן של המקדש היהודי הלא קיים. אתה שומע יהדות בשירים שלו, שומע רוחניות, והוא גם אומר ג'יזס קרייסט והמנדולינות מנגנות בסגנון ערבי, אבל הוא יהודי. אני מוצא משהו מאוד אוניברסלי במושג 'יהודי'. אם זו העובדה שבאנו מכל קצוות תבל ושמרנו על היהדות שלנו, עד לכך שאנחנו המונותאיזם הראשון. להיות יהודי זה בראש ובראשונה להיות שייך לעולם. במושג 'אור לגויים' יש משהו מאוד יהודי. לצאת עם הלהקה שלך ולהופיע בעולם, לשמח אנשים, זה נהדר. למה לא?"

אורפנד לנד מופיעה כבר שנים בהצלחה גדולה ברחבי העולם: בפסטיבל המטאל החשוב מכולם, וואקן; פעמיים עם מטאליקה (גם בארץ וגם בחו"ל) וגם הופעות מוצלח בטורקיה. בשבוע שעבר החל סיבוב עולמי נוסף שבו תביא הלהקה את בשורת האלבום החדש למדינות נוספות, הם מופיעים ביחד עם להקה פלסטינית מעכו ומתעסקים באלבום גם בגורל הילדים תחת אש בסוריה. כולנו אחד.  

הנה התכנית המלאה "קוטנר בתשע" עם קובי פרחי. גל"ץ. 24.6.13
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=368187&cid=448929

והנה הלהקה בהופעה באולפן גל"צ בסיבוב הקודם. "מוזיקה היום" 7.12.10
חלק א
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=368187&cid=379559
חלק ב
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=368187&cid=379774