שיר כאב עובר ושב
השמועות עליה רצות בין המתעניינים במוסיקה ישראלית חדשה כבר כמה שנים
כהבטחה גדולה. קוראים לה לונא אבו נסאר, בת 23 ילידת נצרת שגרה ביפו. זמרת, כותבת
ומלחינה מאד מיוחדת, מנגנת בגיטרה ודג'מבה, עושה את זה לבד ועם הרכבים שונים. וכן,
היא ערביה ישראלית.
מבחינתי זה התחיל כשהבן שלי יונתן שנתן הרצאה לפני כשנתיים במכללת
"מיוזיק" חזר נפעם עם שיר של תלמידה שהכיר שם ("אספר לך"),
אחר כך, באלבום המחווה לאהוד בנאי והפליטים שהופק בבית הספר "מיוזיק" היא
בלטה בגרסה נפלאה ל"ממשיך לנסוע"
ובזמן האחרון היא גם אחד הקולות המעניינים בהרכב ההיפ-הופ הישראלי-ערבי
מיפו (ששרים בעברית, ערבית, רוסית ואנגלית) "סיסטם עאלי"
עכשיו הגיע זמן להתמקד ביצירה שלה. היא מוציאה, תחילה רק ברשת ובימים
אלה גם בחנויות התקליטים, אלבום ראשון משיריה שנוצר במסגרת פרוייקט הגמר בבית הספר
"מיוזיק". לונא כתבה והלחינה שבעה שירים וקטע פתיחה אינסטרומנטלי. דרור רותם, גם הוא תלמיד "מיוזיק",
עיבד והפיק מוסיקלית, הלחין שיר אחד וביחד עם לונא שיר נוסף. העבודה שלו כמעבד-מפיק
מדהימה. בתנאי העבודה של בית הספר, עם חברים ללימודים שמסייעים בנגינה ובהקלטה
(עדי דויטש, מוטי בן ברוך, תום אלבז, בן וינבוים, יוני אפרתי, רועי חסון) הוא מצא
דרך לצבוע את השירים המאד מינימליסטיים בנגיעות קלות שמוסיפות המון עניין, מבלי
לגנוב את ההצגה מהשירים עצמם.
לונא שרה בעברית ובערבית,
מוסיקה רכה וקסומה עוטפת אמירה חזקה, ישירה, חושפנית. היא עושה את זה
בעדינות, בעברית מושלמת-מבטא בחמישה שירים "צלקת", "רכבת",
"עיניים", "בוהה" ו"אספר לך" שנחתם בשתי שורות
בערבית.
אספר לך על אויבים ורוחות רפאים
אספר לך על אויבים ורוחות
רק תזכרי
כולם רעים, כולם רעים, כולם רעים
תקשיבי לי
כולם רעים, כולם רעים...
...אתפלל למענך, תאמיני לי, בגללך אין לי
אקווה שתיכשלי, ותתחנני, להישאר איתי
רוצים לקחת אותך ממני, כשתגדלי תביני...
... ירח שלי, תעצמי עיניים, אל תדאגי
אתן לך הכל, אבל אין לי
אין לי
בשלושה שירים היא שרה בערבית. אין לי במקלדת פונטים לכתוב את שמותיהם,
ואין לי מושג על מה היא שרה, אבל מבחינת ההרגשה הם מתחברים היטב לשירים בעברית. משהו
מאד שלם ופשוט בגישה שלה. היא ערביה ישראלית. היא חיה וכותבת כאן, ומושפעת
מהמוסיקה שהיא שומעת כאן. ואם ב"סיסטם עאלי" שומעים את האהבה שלה לצליל
יותר עכשווי- שחור-היפהופי, כאן, בגישה האקוסטית, אני שומע הדהוד לשנות השמונים,
לאתי אנקרי (במיוחד בשיר הפנטסטי "רכבת") שכמוה יודעת לעטוף את הכאב
במתיקות קסומה.
אני בודק עם עצמי, האם אני "עושה לה פרוטקציה" בראש בלי
להתכוון, יוצר מין אפליה מתקנת בגלל שהיא ערביה. והרי ידוע לכולנו שמאד קשה לערביה
(או לערבי) להשתלב במוסיקה הישראלית (או בכלל בישראליות). אז אני בודק שוב ושוב,
והמסקנה שלי היא שכן ולא. כן, אם לא הייתימכיר את הרקע שלה אולי לא הייתי מגיע
לאלבום הזה בתוך מבול החומרים החדשים שמציף אותנו בשנים האחרונות. ולא, אני לא
עושה לה שום הנחות. לא על היותה ערביה, לא על היותה אשה, לא על היותה תלמידה בבית
ספר למוסיקה בתחילת דרכה...
"אספר לך", אלבום הבכורה של לונא אבו נסאר, הוא יצירה נפלאה, מפתיעה, מרעננת ששווה את תשומת הלב שלך בגלל הסיבות הנכונות. היא רק בתחילת הדרך, והדרך נראית מרתקת. עכשיו זה הזמן שלה, ועם תמיכה המאד מתלהבת של התקשורת ושל תעשיית המוסיקה (ב"פסטיבל התמר" ב22.9 היא מחממת את המופע של הפרויקט של עידן רייכל) היא עוד תהיה ענקית.
"אספר לך", אלבום הבכורה של לונא אבו נסאר, הוא יצירה נפלאה, מפתיעה, מרעננת ששווה את תשומת הלב שלך בגלל הסיבות הנכונות. היא רק בתחילת הדרך, והדרך נראית מרתקת. עכשיו זה הזמן שלה, ועם תמיכה המאד מתלהבת של התקשורת ושל תעשיית המוסיקה (ב"פסטיבל התמר" ב22.9 היא מחממת את המופע של הפרויקט של עידן רייכל) היא עוד תהיה ענקית.
היא בהחלט עוצרת נשימה!
השבמחקהתעניינתי בלימודים בביה"ס "מיוזיק" ונתקלתי בשם שלה, אבל לא התעכבתי, כפי שלא התעכבתי על שמות אחרים שצצו באתר בית הספר. וכששמעתי ביום למחרת את "אספר לך" בגלגל"צ, ישר רציתי להיחשף ליותר מהיצירה שלה.
היא כבשה אותי מהצליל הראשון.
השבמחקמסכים לגמרי
השבמחק