ביטלסבביביסי

עוד פעם ביטלס? עוד תקליט חדש? האם זה מיחזור של חומרים ישנים? האם זה מעניין מישהו בימינו? האם זה מדבר לקהל הישראלי?

התשובות הן, לפי הסדר: כן, כן, לא, אני מקווה שכן ואני בטוח שכן.

השבוע, 51 שנה אחרי הוצאת התקליטון הראשון שלה, ו43 שנים אחרי התפרקותה, יוצא אלבום חדש, כפול, של הלהקה הגדולה ביותר בכל הזמנים, ובו עשרות שירים שלהם שלא יצאו בעבר. הפעם לא מדובר בהקלטות אולפן גנוזות אלא באוסף מארכיון ההופעות של הלהקה באולפני הבי.בי.סי. שהוקלטו "LIVE" בשנים 1963 עד 1965. כמעט לפני 20 שנה, ב1994, יצא אוסף כפול כזה, ‘Live at the BBC’ , והוא הפך להצלחה מסחרית עצומה ומפתיעה עם מכירות של יותר מ5 מיליון עותקים.

מאז עולם המוסיקה השתנה לחלוטין, הדיסקים נעלמו לטובת האינטרנט, והביטלס עצמם, או ליתר דיוק חברת התקליטים שלהם, הוציאה מהארכיונים מה שנראה כמו כל מה שאפשר היה להוציא: סדרה של 6 דיסקים תחת הכותרת "האנתולוגיה", עריכה מחדש לשירי הלהקה בפסקול המופע "LOVE", גרסה חדשה ל"לט איט בי", בישולים חדשים לכל אלבומי הלהקה, ואפילו הוצאות חדשות בתקליטי ויניל.
ובכל זאת, מתברר, זה עוד לא נגמר. הביטלס הופיעו בשנים הראשונות לפעילותם עשרות פעמים בתכניות רדיו וטלוויזיה, הם ביצעו למעלה מ250 שירים בתכניות אלה. חלקם שירים שהגיעו לאלבומי הלהקה, חלקם כאלה שבוצעו רק בהופעות. האוסף החדש "On Air – Live at the BBC Volume 2" כולל 40 קטעים בהקלטות מהרדיו, מתוכם רק 3 הופיעו בעבר. ואלה לא רק השירים אלא גם, קצת, קטעי דיבור ובדיחות והקראת מכתבי מעריצים וד"שים. מבחינה טכנית לא מדובר באחד משיאי הביטלס, הסאונד לא מדהים כמו באלבומי האולפן. אבל מבחינת האנרגיה וההתכוונות, הביטלס, כרגיל, בשיאם. בכל טייק הם נותנים את הנשמה כאילו זו הפעם הראשונה, או האחרונה. הכל היה באמת חי ללא תיקונים, וכך בחלק מהשירים יש אפילו פיספוסים וטעויות וזיופים קלים... אבל זה ממש לא משנה.

הנה השעה הראשונה מהתכנית בגל"צ:
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=368187&cid=457827

והנה השניה:
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=368187&cid=457828

בניגוד לאוסף הראשון, שיצא בשנת 94 והיה "הדבר החדש" הראשון של הביטלס שיצא מאז התפרקות הלהקה, עכשיו אנחנו כבר פחות מתרגשים מכל פיפס שהוקלט. ובכל זאת, זו התדמנות לשמוע איך הם נשמעו באמת, בחי, ללא תיקונים. וזה נפלא. פחות לקהל שאינו מכיר את הלהקה, לו אני מציע להתחיל מאלבומי האולפן הרגילים (ורצוי מ"ראבר סול","רבולבר" ו"אבי רואד") אלא למעריצים האמיתיים. יש כאן לפחות 10 שירים שלא יצאו בעבר בכלל באלבומי הלהקה, ביניהם “Beautiful Dreamer” ו“I’m Talking About You” ועוד די הרבה גרסות של הביטלס ללהיטים של אחרים שהם העריצו, כמו צ'ק ברי, ריי צ'ארלס, ריצ'ארד הקטן, קרל פרקינס ועוד. לצידם כמובן גם החומרים המקוריים מהשנים ההן, כשאף אחד מחברי הלהקה או האנשים שמסביבה ידע שהם הולכים להיות ההרכב החשוב ביותר במאה העשרים.
אלה הם ימי התום. ומה מתאים יותר מתכניות רדיו כדי להעביר את התחושה הזו. זה נכון לשנות הששים המוקדמות, וזה נכון גם לעידן הדיגיטלי של ימינו. האלבום החדש, אגב, יוצא בסידי כפול ובגרסת איי-טיונז, אך גם בארבעה תקליטי ויניל.

ואשר לשאלת הקשר הישראלי. ההערצה לביטלס בישראל היא באמת תופעה מיוחדת.  הקהל הצעיר, ולא רק המעריצים הקשישים, עדיין ממשיך להתעניין בלהקה המופלאה הזו, בלי שום פרופורציה לאף אמן וותיק אחר. כמובן שהדבר מתבטא בהשמעות ברדיו, בכל מיני ספשלים ומרתונים ותכניות סיכום תקופתיות, וכמובן גם התכנית השבועית של מודי זנדברג ב88 FM, וזה ממשיך עם מכירות הדיסקים והתקליטים, כן, גם בימינו, וזה קיים כל הזמו בהופעות חיות. בארץ מסתובבים לפחות ששה הרכבים שונים שעושים ביטלס דרך קבע, לצד עוד מוסיקה משנות הששים והשבעים ("המג'יקל מיסטרי טור", "הסיקסטיז", "ג'וק בוקס", "לס-ביט", "אומהגומה", "לט איט ביר") ולכולם יש לא מעט הופעות. רק לפני חודשים אחדים, בפסטיבל הביטלס השנתי בחולון הופיעה בהצלחה רבה להקת הקאברים האמריקנית "ליברפול לג'נד" ביחד עם אחותו של ג'ורג' האריסון, ועוד מעט מגיעה לארץ  להקת קאברים אמריקאית נוספת,TWIST & SHOUT שמעלה במופע שירוץ ברחבי הארץ את סיפור הביטלס תחת הכותרת All you need is love. שלא לדבר על מגוון הרצאות בנושא, בין השאר ב"אוזן בר" בתל אביב שם אורי משגב מציג במשך שנה שלמה את כל אלבומי הלהקה בהסדרת הרצאות, או אנשים נוספים, ואני ביניהם, שמוזמנים כל הזמן להרצות בנושא. מניסיוני הדל אני יכול להעיד שהקהל שמגיע להרצאות כאלה אינו רק קהל מבוגר שזוכר את הביטלס מילדותו, אלא גם קהל צעיר שהסיפור שלהם, ובעיקר המוסיקה שלהם, עדיין נשמעת לו רלוונטית.

להזמנת הרצאות שלי על הביטלס אפשר לפנות ל:
yaelkut@gmail.com