יש רגעים שבהם נורא
חבל לי שאני יכול רק לכתוב כאן ולא להשמיע כמה צלילים. כי אם צילום אחד שווה אלף
מילים, שיר אחד שווה אלף צילומים... לו הייתי יכול, הייתי משמיע לך עכשיו את
ההופעה האחרונה של אביתר בנאי, לפני חודש, בתכניתי "מוסיקה היום" בגלי
צה"ל. מגובה בלהקה פנטסטית (יהוא ירון בבס, קונטרבס וקולות, צח דרורי
בקלידים, מוטי ביקובסקי בגיטרה, רועי חרמון בחצוצרה וקלידים, אביב ברק בתופים) הוא
נשמע טרי ורענן וזך, יש בשירה שלו משהו כל כך טהור, כל כך מלאכי, אך לאף רגע לא
קיטשי, לא מוגזם ועם זאת הוא גם מעז להשמע שונה, לא לחזור על הפטנט שהצליח. כך כשהוא
מציג גרסה חזקה ל"יש לי סיכוי" מאלבומו הראשון כמו שאף פעם לא שמעתי, וגם
כשהוא בשיר "נער" מתוך האלבום החדש, נשמע כמו מישהו אחר לגמרי, שר בקול
נמוך, כמו זמר בלוז כמעט מטאליסט...
זהו אביתר בנאי החדש.
בעל הזהות הכפולה. מי שהיה פעם, הבחור הבארשבעי האלמוני, הבודד, שהגיע לעיר הגדולה
והדהים את עולם המוסיקה המקומית, ומי שהוא היום, מוסיקאי מוערך, חוזר בתשובה, בעל
משפחה שמצליח לדבר אל כל סוגי הקהל, הדתי והחילוני, המערבי והמזרחי. קונסנזוס
למרות שהוא לא עושה פופ פשוט ומאתגר את עצמו ואת המאזינים שלו.
הוא לא מוותר על אביתר
הצעיר (הדימוי של "ההוא שהיה פעם" הוא המצאה שלו, לא שלי) את שיר
האהבה-שנאה "תיאטרון רוסי" הוא כבר (הרבה זמן) לא שר, בגלל המילים
הקשות, אבל המקוריות והנועזות המוסיקלית של תחילת הדרך עדיין מהווים חלק מרכזי
בגישה שלו ליצירה.
לפני חודשים אחדים
נפגשתי עם אביתר במופע "סיפורים במונו" בבית אביחי בירושלים. אחרי
ההופעה, חברה שלי נגשה אליו והושיטה לו יד לשלום, בשנייה האחרונה היא נזכרה שאולי
הוא שומר נגיעה ונרתעה, אך אביתר לחץ לה את היד בחום. כשחברתי שאלה אותו אם זה לא
מפריע לו, הוא אמר משהו בנוסח: נכון, זה לא מקובל, אבל יותר חשוב לא לפגוע בך כשאת
מושיטה לי יד. בשבילי המקרה הקטן הזה הוא תמצית הקסם של בנאי, ואני לא מתכוון כרגע
ליוצר ולמבצע הנפלא, אלא לבן אדם. החזרה בתשובה מציבה בפניו את הדרך, ואנחנו
המאזינים הולכים בה איתו, גם ברגעים של ההתלבטות...
אבא אני
רוצה להיות בטוח בכל ליבי
שלמסע
הזה יהיה סוף טוב
שכל מה
שאני עובר בדרך
יהפוך
חולשה לעוצמה גדולה
(מתוך
"אבא" באלבום "לילה כיום יאיר")
כך ב"לילה
כיום יאיר" לפני ארבע שנים, אלבום שמתעד את השלבים שבדרך הארוכה והמתפתלת
לאמונה ובעיקר את ההתלבטויות והפחדים שלפני מציאת התשובה. שלא כמו הרבה
"חוזרים בתשובה" הוא אינו אומר בקול גדול שמצא את דרכו או שגילה את האור
בקצה המנהרה או שיש לו פיתרון ברור... בעזרת השם או בלעדיו. וכך גם באלבום החדש, "יפה כלבנה" הוא אמנם
יותר בטוח, קצת יותר יודע, אבל ממשיך לשאול שאלות, לחזור אל הילד שהיה פעם, אל
הנער שחיפש משמעות לחיים, אל החוזר בתשובה שעוד לא משוכנע בדרכו. ואם לא במודע אז
בחלום על תל אביב שלפני עשרים שנה...
כנראה
שאני עדיין לא לגמרי
מאמין
שהשתניתי
השינוי
היה מהיר מדי וחיצוני
כנראה
שאני עדיי לא לגמרי מאמין
שאתה
סולח
(מתוך
"תל אביב" באלבום "יפה כלבנה")
ההתלבטויות
של בנאי, השיתוף בקשיים, בחרדות, בלילות טרופי השינה, בציפייה להתחלה חדשה,
בניסיון היומיומי לצאת מהדיכאון ולמלא את חייו בתקווה ובעיקר האהבה ככוח מניע
ומציל מעוררים אצלי, המאזין, הזדהות ואהדה גם אם הדרך שלי אינה בהכרח דתית.
בנאי
שואב את כוחות החיים שלו מהאמונה אך נדמה לי שהמאזין לו זוכה להתרוממות הרוח בעיקר
בגלל המוסיקה שלו. המילים יפות ועמוסות מסרים, אבל המוסיקה היא שגורמת לעוף,
להתמלא באנרגיה חיובית, בשמחה, באהבה...
בין
"לילה כיום יאיר" שיצא ב2009 ו"יפה כלבנה" ב2013, זכה אלבום
הבכורה, "אביתר בנאי" 1997 בעדנה מחודשת. עם או בלי קשר לשידור פרק עליו בסדרה
הדוקומנטרית "האלבומים" ששודרה בערוץ 8 (והחתום מעלה היה העורך שלה) יצא
האלבום הפנטסטי ההוא במארז שכלל גם אלבום נוסף של סקיצות שהוקלטו בזמן יצירתו,
חלקן של שירים שלא נכללו בו, וגם דיוידי ובו הפרק של "האלבומים". גם 15
שנה אחרי שיצא "אביתר בנאי" נשמע רענן ושונה ומאד מפתיע ובוגר, במיוחד
כאלבום בכורה של בחור בן 24 שידע מהרגע הראשון, כאחיו הצעיר של מאיר בנאי, וכנצר
למשפחת בנאי עמוסת הכשרון, שהוא חייב להיות שונה ומיוחד. "תתחנני אלי",
"שמתי לי פודרה", "יש לי סיכוי", "מתי נתנשק", "תיאטרון
רוסי", "מנגינה יקרה", "אקדח", "אבות ובנים"...
איזו הפתעה זו היתה אז... ואז באו "שיר טיול" (1999), "עומד על
נייר" (2005), "לילה כיום יאיר" שיצא (2009) ו"יפה
כלבנה" (2013) והמון הופעות ומפגשים עם יוצרים אחרים, ועבודה על המוסיקה שלו עם
מוסיקאים שונים, ביניהם צח דרורי, גיל סמטנה ואמיר צורף, וכל הזמן להמשיך לאתגר את
עצמו, להפתיע ולהיות מקורי, גם כשנדמה לפעמים שכבר שמענו... יש תמיד משהו חדש,
בשירים עצמם, בעיבוד, בנגינה, בשירה...כאילו כל אלבום שלו הוא אלבומו הראשון.
עכשיו בהופעות שמלוות את "יפה כלבנה", אביתר בנאי בן הארבעים מתחבר יותר מבעבר אל הבחור
ההוא שהיה פעם בתחילת הדרך, וזה נהדר.
והנה... ככה הוא נשמע היום בהופעה
אביתר בנאי במוסיקה היום 2.1.14 (הוקלט 29.12.13)
דני אור ואסף סיטון: סאונד
אביתר בנאי בשירה, גיטרה, קלידים. יהוא ירון בבס, קונטרבס וקולות, צח דרורי בקלידים,
מוטי ביקובסקי בגיטרה, רועי חרמון בחצוצרה וקלידים, אביב ברק בתופים
ילדים
יש לי סיכוי
נער
שביר
תחרות כלבים
אותיות פורחות באויר
תל אביב
I LOVE YOU
גנב
יפה כלבנה
עד מחר
האזנתי להופע ב"מוזיקה היום" בשידור חי לפני כחודש.
השבמחקבאמת פנטסטי. קוטנר המילים שלך קולעות בול :)