קרימזון

FRIPP LESS

בתוך הגל הדי מטורף של להקות סבנטיז ואייטיז שמציף אותנו בזמן האחרון ועוד יגבר בחודשים הקרובים, כולל אמני קיטש גמור לצד רוק כבד (מישהו אמר DEEP PURPLE?) ומתקדם בולט במיוחד ההרכב המכנה עצמו "הפרויקט של קרימזון". THE CRIMSON PROJECK. מין גלגול עכשווי של להקת "קינג קרימזון", אשר היתה, לדעתי, להקת הפרוג (אז קראנו לזה "רוק מתקדם") הכי חשובה של שנות השבעים וגם מאד מאד חשובה בשנות השמונים.

כמו שקורה הרבה בשנים האחרונות, הלהקה העכשווית אינה קשורה להרכב המקורי שנשא את שמה. 

ראשון מימין טוני לוין. שלישי משמאל אדריאן בילו

את "קינג קרימזון" הראשונה הקים הגיטריסט רוברט פריפ (FRIPP) אי שם באנגליה של סוף שנות הששים, והלהקה המקורית ההיא, שהפתיעה את העולם באלבום הבכורה אגדי "IN THE COURT OF THE CRIMSON KING" (עם הפה הפעור על העטיפה, ו"הלהיטים" של אותן שנים "דיברתי לרוח", "ילדת הירח" ו"מצבה") החזיקה מעמד בדיוק אלבום וחצי. תוך האלבום השני פרש הזמר-בסיסט גרג לייק (ל"אמרסון לייק ופלמר") ושאר חבריו התפזרו בהרכבים שונים. "קינג קרימזון" התאפיינה מאז בכך שכמעט בכל אלבום בשנות השבעים ההרכב שלה התחלף. היחיד שנשאר בכל הגלגולים הוא פריפ עצמו, כותב, מלחין וגיטריסט ממציאן שנלחם על השינויים במוסיקה של הלהקה הזו בניגוד לרצון חבריה או מאזיניה. עד שהתייאש ופרק את הלהקה ב1975. 

הראשון

בשנות השמונים, כשקמה הלהקה מחדש אחרי חמש שנות הפסקה, ההרכב שלה היה דווקא די יציב, ובהנהגת פריפ היא המשיכה להיות פעילה, לא תמיד ברציפות, עד סוף שנות התשעים כשפריפ מתעסק כל הזמן גם בהרכבים ובניסיונות מוסיקליים נוספים. הוא גם די התעלם מהתקופה הראשונה של להקתו, ולמשל כשביקר בארץ עם הרכב "ליגת הג'נטלמנים" שלו (להקה של יותר מעשרה גיטריסטים על הבמה) סרב בתוקף להשמיע ולו קטע אחד של "קינג קרימזון" או בכלל להתייחס ללהקה ההיא בראיונות איתו.

האחרון

"קינג קרימזון" מאז שנות השמונים שונה מלהקת שנות השבעים לא רק בהרכב חבריה, אלא גם בסגנונה המוסיקלי שחיבר פיוז'ן ג'אז וניו ווייב. רוברט פריפ נשאר אמנם מנהיג הלהקה כשלצידו המתופף ביל ברופורד הוותיק, אבל הצליל החדש שלה הושפע מאד מהשותפים החדשים ביצירה, הגיטריסט-זמר אדריאן בילו (שניגן עם פרנק זאפה, דיוויד בואי, ראשים מדברים ועוד) והבסיסט - זמר טוני לוין (שניגן עם מגוון אמנים, מפול סיימון ועד ג'רני ובעוד איזה 500 אלבומים). השניים המשיכו כל השנים גם בקריירות סולו (בילו אפילו ביקר בארץ ב1988 עם להקתו "THE BEARS", התאמן בהדרכתי לומר את שמם בעברית, ואז ברגע האמת בהיכל התרבות בתל אביב אמר לקהל: "שלום, אנחנו הבודים"!) ושניהם שרתו את פריפ בכל גלגולי הלהקה מאז, כולל עשרות פרוייקטי משנה שהוא לא מפסיק ליזום, עם או בלי חברים מכל גלגולי הלהקה, ומוציא עשרות אלבומים (למעלה מ60 תוך עשר שנים, חלקם עם הקלטות נדירות משנות השבעים, חלקם רק למועדון המעריצים, חלקם בהופעות חיות, חלקם בג'אמים עם הנגנים שהיו פעם איתו ושמופיעים בדרך כלל בלעדיו...). בקיצור, כמו שעשה תמיד, רוברט פריפ עושה עם הרפרטואר של קינג קרימזון מה שהוא רוצה, ומאז שהוא כבר לא רוצה... הם ממשיכים בלעדיו. 

ברשת רצות שמועות על איחוד הלהקה בהרכבה המלא משנות השמונים בסוף השנה הזאת (2014) אך בינתיים ה"קרימזון פרוג'קט" (THE CRIMSON PROJECKT, הכיתוב השגוי במקור) הם הדבר הכי קרוב ל"קינג קרימזון" שתוכלו לשמוע בימינו. בילו ולוין, עם המתופף פט מסטלוטי שמשרת בלהקה מאז אמצע שנות התשעים, צרפו אליהם עוד "פאוור טריו" שכולל את הבסיסטית ג'ולי סליק, המתופף טוביאס ראלף והגיטריסט מרקוס רוייטר וביחד הם יבצעו גרסאות דומות למקור (על פי ההקלטות ברשת) בעיקר לקטעים מימי "דיסיפלין" ו"ביט", כלומר משנות השמונים, ורק מעט קטעים מלפני ("לארקס טאנגז אין אספיק", "אדום") או אחרי.

ביצוע נדיר בשיתוף פעולה עם DREAM THEATER

שום דבר לא יחזיר אותם אל האלבומים הראשונים של הלהקה, אפילו לא העובדה שקניה ווסט סימפל לא מזמן את "האיש הסכיזופרני של המאה ה20", ובכל זאת, נדמה לי, זה מופע שווה ביותר. בתחילת מרץ הם ב"היכל התרבות".