אריק איינשטיין שר אברהם חלפי

העטיפה המקורית 1988

על החיים ועל המוות

נותרו שנים ספורות

אני יודע כי ספורות

נותרו לי

לכן אני רודף.

יש נצח

ואם איננו –

מפטיר אני בצער:

אין דבר.

חי אני פרידה

(חוזרת יום חוזרת לילה)

נדמה: היום היא נתקצרה מאד.

ואני תאב לקרוא. ספרים הרבה לקרוא.

כל הכתוב בלשון-עפר על גליונות שמים.

כי אני

אין צמאוני נרוה,

לא רעבי נשבר.

(מילים אברהם חלפי. לחן גיא בוקאטי)

מצמרר לחשוב עד כמה השיר הזה, אחד משלושת השירים האחרונים שהקליט אריק איינשטיין לפני שנפטר בנובמבר 2013, כל כך התאים למצבו בסוף ימיו. מודע למוות המתקרב אך לא חושש ממנו (כשהיה צעיר יותר חשב שימות בגיל 61, כמו אביו יעקב. 13 השנים שעברו מאז שהגיע לגיל הזה היו מבחינתו רווח נקי) ובעיקר רוצה להספיק, תאב לקרוא, כדברי חלפי, והפרשנות שלי היא ללמוד, לדעת מה מתרחש מסביב, לא להפוך לזקן סנילי מנותק. גם כשראייתו נחלשה מאד ולא יכול היה לקרוא ולהתעדכן, אפילו לא בשידורי ספורט בטלוויזיה, בכל זאת "אין צמאונו נרוה. לא רעבו נשבר". אני לא בקיא בחייו הפרטיים, ועד כמה הוא נאבק על בריאותו ועל איכות חייו, אך אני יודע מקרוב שבכל הנוגע לאמנות שלו, לשירה שלו, הוא נשאר מתעניין וחד ורעב לעשות את זה הכי טוב שהוא יכול. כך גם לגבי שאר הנושאים שעניינו אותו (מישהו אמר ספורט?). הוא לא וויתר. עשרות שיחות הטלפון היומיות ל"גוגלים" שמינה לעצמו בתחומים השונים עדים לכך הוא, מלך הטריוויה הלא חשובה, כדבריו, נשאר כזה עד הסוף, כאילו הוא לא מרגיש זקן.

ובכל זאת, שלושת השירים "החדשים" של חלפי שבחר להקליט עכשיו, ולהוסיף לאלבום המקורי משירי אברהם חלפי, הם שירי פרידה.

לו ראית אדם בחדרו

מול ראי שהזקין ממראות...

... הדלת פתאם תפתח,

ויכנס הגורל.

מי יודע מה צבע בגדו,

אם יפה הוא ואם מוגאל.

על הסף יתיצב כנושה,

ישאל מי בבית ישכן,

ואת שנות החיים,

והשם –

הכון, בן אדם, הכון

(מתוך "אדם בחדרו" מילים אברהם חלפי, לחן גיא בוקאטי)

ושוב ושוב אני חוזר אל הפגישה האישית האחרונה שלי איתו, כשבוע לפני שנפטר. הוא השמיע לי הקלטה לא גמורה של השיר "אמי", שהלחין עומר קליין למילים של חלפי. "זה על אמא של חלפי שחוזרת מהקבר של האבא?" אני שואל. ואריק משיב: "אנא עארף, לא בדיוק יודע על מה השיר, נראה לי שכן… כי... אתה יודע, אין דבר כזה "אלמן" זה מושג פיקטיבי. יש רק "אלמנה". כמה כואב הלב לדעת שזה המשפט האחרון שאמר לי באותה פגישה.

לפני חודשים אחדים, ב"כנס השפה העברית" בראשון לציון, התקיים מופע מיוחד לזכרו של איינשטיין, "אומרים אהבה יש בעולם" (משפט מתוך "הכניסיני תחת כנפך" של חיים נחמן ביאליק שאיינשטיין הקליט בלחנו של מיקי גבריאלוב). מטרת המופע הייתה להפנות תשומת לב לאריק איינשטיין לא רק כזמר נפלא וכבעל טעם משובח בבחירת מלחינים ולחנים לשירים שביצע, אלא כאוהב גדול של השפה העברית בכלל ושירי משוררים בפרט. 

לאה גולדברג ואברהם חלפי
צילום: פריץ כהן, לע"מ

אריק איינשטיין כתב שירים, הרבה מאד טכסטים, הוא לא חשב עצמו ל"משורר". הוא בוודאי היה מופתע אם היה שומע את נתן זך מספיד אותו בתכניתו של בני בשן בגלי צה"ל "כמשורר גדול" ואף מקריא בשידור את הטכסטים של איינשטיין ל"הימים הארוכים העצובים" ול"פנים טובות בתוך החשיכה". הוא כנראה חשב שאריאל הירשפלד קצת הגזים כשניתח לפני שנים אחדות רבים מפזמוניו של איינשטיין כשירה אמיתית: "המלים של אריק איינשטיין הן שירה. ולא משום שכל תמליל הוא מין שירה, אלא משום שכשאתה נחשף לשירה, היא מזדהרת גם אם היא טבולה ומבולבלת בתוך הכאילו-שירה הנחרשת בחרושת התרבות".

ובכל זאת, אריק איינשטיין, בדרך כלל לא סמך על עצמו בלבד, אלא על אחרים. כאחד המשפיעים הגדולים על קבוצת הסינגר-סונגרייטרז הישראליים (זמרים שכותבים ומלחינים את שיריהם) הוא דווקא העדיף לשתף פעולה עם כותבים ומלחינים אחרים, ולהפוך את שיריהם לשלו. 

אריק אהב שירה (במובן של "פואטרי") ואהב מאד פזמונים כתובים היטב. גם כשאלה נכתבו על ידי "החבר'ה" שלו, שלום חנוך, יעקב רוטבליט, יורם טהרלב, מאיר אריאל, יהונתן גפן, עלי מוהר ואחרים, וגם כשחיפש בספרי השירה טכסטים שיוכל להזדהות איתם, להרגיש שהוא מבין ויכול לשיר אותם בכנות.

הוא לא היה היחיד בזמר העברי שהלך אל המקורות האלה, אך העובדה שדווקא הוא, שגם באלבומי הנוסטלגיה שלו נשמע תמיד מעודכן ורענן מבחינה מוסיקלית, הנגישה את שירי המשוררים האלה גם לקהל צעיר שהיה מוכן לשמוע אותם בזכותו. תמיד עם הבנה עמוקה למה התכוון המשורר ועם הקפדה על הגייה מושלמת, כל מילה ברורה. זה אף פעם לא היה ככה סתם כאילו כלום. 

צילום מנחם סקס

אם הדור של ימינו מכיר את "היא יושבה לחלון" של ביאליק, או שר את "ערב מולד הגלעד" של לאה גולדברג או מסוגל לצטט במלואו את "עטור מצחך" של חלפי, נדמה לי שזה לא בזכות שיעורי הספרות בבית הספר. אריק היה המורה לשירה בדרך הכי יפה שיש: דרך המוסיקה, כשהקליט מילים של רחל, מרים ילן שטקליס, לאה גולדברג, נתן אלתרמן, חיים נחמן ביאליק, תרצה אתר ו...אברהם חלפי.

אם את גולדברג או ביאליק הוא אהב כקורא לאברהם חלפי הייתה לאיינשטיין אהבה מיוחדת. הוא אהב את הדמויות בשירה שלו ואפילו התכתב איתם (רוני סומק, באותו כנס שפה עברית, הדגיש את הקשר בין "השיכור" של חלפי ל"שיכור" של איינשטיין) אל גם היה לו יחס אישי לאדם ולא רק למשורר היה לו יחס אישי. אברהם, שהיה גם שחקן תיאטרון, היה חבר אישי של יעקב איינשטיין, הוא כתב שירי מתנה מיוחדים לרגל הולדתו של אריק ("בראבו" הוא ברך את ההורים דבורה ויעקב על ההישג) וכך גם בשנים הבאות. בספר "זו אותה האהבה" (בהוצאת דניאלה די נור)  מוצג פתק כזה, שאריק שמר שבעים שנה "לאריק הקטן בן השנתיים ברכת ארץ וברכת שמיים... לאריק המתוק, לאריק היקר, נשיקה היום ונשיקה מחר, מי יתן ונזכה ובעוד שנה, נביא לאריק שוב מתנה... בתוספת שוקולדה. אוהבו אברהם חלפי. תל אביב 3.1.1941.    

רק בשנת 1977 החליט איינשטיין להקליט לראשונה שיר של חלפי. "עטור מצחך זהב שחור" בלחן הנפלא של יוני הופיע באוסף שירי "ארץ ישראל הישנה והטובה" והפך, כמעט מיד, לקלסיקה של הזמר העברי. בשנת היובל  הוא נבחר "השיר העברי הכי טוב בכל הזמנים". 

מאז חזר איינשטיין מידי פעם אל שיריו של חלפי, שהלך לעולמו ב1980 (כמו אריק, בגחל 74). ב1982 הוא הקליט את לחנו של יצחק קלפטר ל"חלום עקבותיך", ב1985 את לחנו של שם טוב לוי ל"שיר בנלי", ב1986 הלחין מיקי גבריאלוב "שיר על התוכי יוסי" ואז, ב1988 יצא האלבום "אריק איינשטיין, יוני רכטר - משירי אברהם חלפי" ובו לחניו של יוני רכטר ל"צער לך" (בדואט עם יהודית רביץ), "אשר טייל עמך בשוק", "שיר על יונה בחלוני", "סתיו יהודי", "שתי יונים יונים", "אז מה עם בן אדם" (ביחד עם יוני רכטר) וגרסה חדשה ל"עטור מצחך" (כמו במקור, עם קורין אלאל ויהודית רביץ), לאלה נוספו "השיכור" שהלחין יצחק קלפטר, ושיר אחד ממש ישן, "שיר על שלושה חתולים" שהלחין יוחנן זראי. 

המארז החדש

עכשיו, בדרך להוצאה המחודשת של האלבום, התגלו בארכיון NMC שתי הקלטות נוספות לשירים שהקליט יוני רכטר עם אריק ב1991, וסיים עכשיו: "על ענף" וI"למות". ומעניין, שכבר ב1991 הקליט איינשטיין את הטכסט: "ולמות, למות בסתר... ואני, אני רק בן לאם אחת שפעם מתה. לא יותר..." עוד באותה תקופה, תוך העבודה על קסטת הילדים "כמו גדולים",הוקלטו בצורה לא מקצועית שירים חדשים של חלפי (ביניהם לחן של רכטר ל"אדם בחדרו") אך ההקלטות מאותם ימים לא הושלמו, ולא נכללו במארז החדש. לעומת זאת נוספו עוד שני שירים אחרים של חלפי, "אדם האמין" שהלחין שם טוב לוי ב1995 ו"כוכבים התחבאו בדמי" שהלחין פיטר רוט ב2004.

וכך, האלבום שיוצא עכשיו "משירי אברהם חלפי" הוא האוסף השלם של ביותר של המשורר שאיינשטיין אהב יותר מכולם, כנראה גם בגלל אופיו של המשורר. 

אברהם חלפי

"חלפי מעולם לא התראיין" אמר איינשטיין לעלי מוהר ז"ל בספר הנ"ל, "הוא היה איש צנוע. תמצית הצניעות,. איך הוא כתב?... "אני מצמצם את עצמי כדי נקודה אלמונית שלא להטריד בגופי מלכויות" מקטין את עצמו כדי לא להפריע חס וחלילה לאף אחד. ובכל זאת כל העולם היה על כתפיו... כל דבר הוא לקח ללב, לקח באופן אישי".

גם אריק.