בציר מצויין

לילה  לבן

עיצוב ארז ריינמן

אני פעיל במוסיקה הישראלית יותר משלושים שנה. הלחנתי, עיבדתי והפקתי אלבומים לאמנים רבים, ובהם: נורית גלרון (משהו בלבבה, אחרינו המבול), גלי עטרי (אמצע ספטמבר, צעד אחד לפני הנהר), שמוליק קראוס (גלגל מסתובב, אחרי עשרים שנה), עפרה חזה וחוה אלברשטיין ועוד רבים. כמו כן יצרתי אלבומים אישיים רבים, ובשיתוף שמעון גלבץ גם את האלבום הייחודי "בציר טוב. "כמו כן הלחנתי מוזיקה לסרטים, ובהם: "מאחורי הסורגים", "אחד משלנו", "אל עצמי", "חיוך הגדי" ועוד. בין השירים שהלחנתי: משהו בלבבה, כולנו זקוקים לחסד, זה לא זה, הלילות הקסומים, הכל עומד במקום, עוד מעט, סקס אחר, לא יכולתי לעשות כלום, מה אתה יודע על אהבה, על מדרגות התאטרון, אמא תני לי להחליט, תחת עץ האהבה ועוד רבים אחרים.

צילום טל חכים

כך הציג את עצמו אילן וירצברג, בראשית ינואר השנה, כשפנה באתר "הד סטארט" בבקשת תמיכה בהוצאת אלבום חדש. עשרים וששה ימים אחרי הושלמה המשימה, ואילן השיג 124 אחוזים מהסכום שציפה לקבל.  האלבום החדש "הלילה לא שחור" יצא כעת לאור והוא כולל 11 שירי משוררים בלחנים הכל כך יפים, עצובים מתוקים, האופייניים לוירצברג. זה אלבום נהדר, כרגיל, ובמקום לכתוב על התוכן אני רוצה להתייחס שנייה למסגרת. במיוחד עכשיו כשיש הפי אנד לסיפור הזה, והאלבום המצויין הזה יוצא לאור זוהי הזדמנות לומר משהו על הדרך ליצירתו. עשה לי קצת עצוב לראות שאילן וירצברג, אחד המלחינים והגיטריסטים הגדולים שיש לנו, זקוק לפנייה לציבור כדי לממש את חלומו. איך זה יכול להיות שאחד כזה, שעשה כל כך הרבה דברים נפלאים (והרשימה הנ"ל היא באמת רק חלקית, מתוך צניעותו של האמן) צריך בכל פעם,  גם כשהוא בן 62 וגם אחרי עשרה אלבומים מצויינים, להתחיל את כל המסע מחדש. לא שהוא התלונן על הצורך לבקש סיוע (להפך, באחד השלבים בדרך הוא הדגיש במיוחד את אי-מסכנותו את גאוותו להיות חלק מהשיטה החדשה של קשר ישיר עם המאזין) אבל בכל זאת, זה אילן וירצברג!!! אולי לא אחד שמוכר מאות אלפי עותקים... אבל בכל זאת יוצר ענק. ואני לא מגזים.

מצד שני, העובדה שהוא כן הצליח לזכות מראש באמון הציבור (ויש, אגב, לא מעטים שאינם משלימים את גיוס הכסף) מוכיחה שבכל זאת ישנם מספיק אנשים שיודעים למה לצפות מבית היוצר הווירצברגי, אני יודע כי הייתי אחד מהם. וכך, אולי, ההצלחה במבחן הזה של יאהבו-לא-יאהבו, מהווה מבחינת האמן חיזוק מוראלי ששווה לא פחות מהביטחון שמעניקה לו חברות של קבע בחברת תקליטים.

"הלילה לא שחור" כולל אחד עשר שירי משוררים. נתן זך (ארבעה שירים), דוד אבידן, יונה וולך, אבות ישורון, אלעזר גרנות, יצחק אשכנזי, דפנה דה-הרטוך ודליה וירצברג-רופא. חלקם הקטן לחנים ישנים שהולחנו לנורית גלרון ולאחרים, רובם חדשים, וכולם מולחנים, מופקים ומנוגנים על ידי אילן וירצברג לגמרי לבדו. זהו אילן המוכר והטוב, שיודע להגיד מה שהמילים לא מצליחות בעזרת הגיטרה הקסומה שלו. השירים שהוא בוחר אינם שירי כיף ושמחה ובריחה מהמציאות, אלא, בדרך כלל, שירי כאב והתמודדות עם הפחדים והקשיים אך לא בדרך כבדה ודכאונית אלא בעטיפה מוסיקלית מאד מלודית ומחממת לב.   

פעם כתבתי על קטע שלו: שתיים וחצי דקות לתוך השיר "עד שתבוא האהבה" אילן וירצברג מפסיק לשיר ונותן לגיטרה לדבר, כלומר לבכות, זאת אומרת לייבב... את כל הכאב והפחד והצער הוא מכניס לסולו גיטרה שנמשך עוד שלוש דקות כמעט עד סוף השיר... השירה כמעט כבר לא נשמעת ולא צריך אותה יותר... הנגינה מבטאת את גאות הרגש ללא מילים וחודרת לך עמוק לתוך הבטן... מותירה אותך (אותי לפחות) דומע ומצומרר... 

 

צילום אלי חכים

וכך הוא גם באלבום החדש. ממשיך בדרכו העצמאית. שר מהלב, בוכה בגיטרה. הוא עושה את זה כבר יותר מארבעים שנה ולא מתעייף. מאז הוציא בראשית שנות השמונים את "בציר טוב", האלבום המשותף עם שמעון גלבץ משירי יונה וולך, הבציר שלו טוב בשתי קריירות מקבילות, אחת כמלחין ומעבד לאחרים, ויש לט עשרות שותפויות כאלה, והשנייה כזמר יוצר בעצמו. הנה הבציר שלו: "משני צידי הכדור" (1985), "מה שנשאר" (1990),  "באת כמו עשן" (1995), "זה היה אצלי בידיים" (1997), "כל זמן שאתה מנגן" עם דלית גלעדי (1998), Love Under The Water"" ( 1999),  "זה בא במפתיע" (2001), "בלוז קוסמי" עם טל ווייס (2006), "בזמן אמת" (2009), "האוסף הפרטי" (2010) ועכשיו "הלילה לא שחור". תקשיבו לו!!! 

הנה אילן מזמן מזמן בהופעה במוסיקה היום בגלי צה"ל

אילן וירצברג בהופעה באולפן 10.9.01
זה בא במפתיע 3:21
כמו בסרטים של דיסני 4:13
עוד יום עלה 3:22
זה לא זה 2:45
מחכה שיפסק 3:46
HEY YOU 4:02 (פינק פלויד)
סקס אחר 4:11
לא יכולתי לעשות כלום 7:18
אילן וירצברג: שירה, גיטרות, מפוחית
עדי דגני: קלידים, שירה
סאונד: גראם ג'קסון, צורי רוקח
הפקה: תומרן