לילה לבן מהדרום
כבר כמה שנים שאני מאמין שבמוסיקה הישראלית "מדרום תפתח
הטובה" (כשמה של תכנית "להקת פיקוד דרום" מראשית שנות השבעים). לא
שהמקום ממנו מגיע האמן ממש משנה מבחינה
מוסיקלית (האם תשמעו "השפעות בארשבעיות" אצל יהודית רביץ מאיר בנאי או
אביתר בנאי?), אבל נדמה לי שכאשר קיימת במקום מסויים תחושה של סצנה חזקה, היצירה
האינדיוודואלית מקבלת משנה תוקף, והפעילות המשותפת יוצרת גל שאי אפשר להתעלם ממנו.
במרחבים שבין שדרות לבאר שבע ישנה בשנים האחרונות הפריחה נהדרת של
יצירה, אל הוותיקים כמו יוסף מוסטאקי, "שפתיים", חיים אוליאל, "טיפקס" "כנסיית השכל" ,
"טאנארא", מיכה ביטון ודוד פרץ הצטרפו בשנים האחרונות נדב אזולאי וגיל
נמט, יוחנן קרסל, נועם שלמה, רונן גרין, יולנטה, נועם
ואזאנה, "מריונטה סול", "צנזורה", אביעד הנדל,
"המוסד","SIDE", "פינקי", "מונסון", "סיפולוקס", "סמטת פחם", אביב
נוימן, תומר פישר וגם כאלה שהעתיקו את ביתם לדרום כמו איתי פרל. אלה רק חלק מרשימה
ארוכה של עשרות זמרים, זמרות ולהקות שעושים מוסיקה מקורית, מקליטים בשלושה אולפני
הקלטה מאד פעילים, וגם מופיעים במקומות חדשים שצומחים בנגב. בשנה האחרונה פועל אתר
אינטרנט בשם COMBOMUSIC שמעודד אמנים מהדרום, קרן
מיראז' ובית ספר רימון פעילים מאד בשטח... זאת ועוד, לא מעט אמנים מהמרכז מגלים את
הנוחות והרגיעה היחסית של העבודה בדרום ומגיעים להקליט שם, באולפנים של דוד פרץ או
נדב אזולאי וגיל נמט.
 |
| נמט ואזולאי |
הרבה מאד השתנה מאז שקובי אוז וחבריו ל"טיפקס" או חברי
"כנסיית השכל" הבינו שכדי להצליח עליהם לעבור משדרות לתל אביב. אז אמנם
גם היום עדיין כדי להצליח מסחרית צריך להגיע למרכז הארץ, אך בימינו זה הרבה יותר
קל ואפשרי, ולא רק אינטרנטית. הנסיעה לבאר שבע לוקחת שעה וקצת (לפעמים להגיע מדרום
תל אביב לרמת השרון לוקח יותר זמן) ובכל
זאת עדיין מנטלית זה נראה נורא רחוק... אז הנה עוד הזדמנות להפנות תשומת לב לפריחה
בנגב... בין אירועי "לילה לבן" בחמישי הקרוב נשדר בגלי צה"ל את
תכניתי "מוסיקה היום" ממרכז ענב בתל אביב, עם דגש על אמנים מבאר שבע:
דויד פרץ הוותיק, להקת "מריונטה סול" וחברת הלהקה טל פוגל שהוציאה
באחרונה אלבום סולו, להקת "פינקי" שמסיימת בימים אלה אלבום שלישי, וזמרת
צעירה בשם טל אורן שהוציאה אלבום בכורה בהפקת נדב אזולאי וגיל נמט.
יש משהו דומה בין שתי הטל-ות שהוזכרו כאן. שתיהן יצראו אלבומי בכורה
מקסימים וחכמים ויפים. שתיהן כותבות ומלחינות שירי כאב מלאי עוצמה שעטופים במוסיקה
סוחפת וחמה שנעה בטבעיות בין הרך והאקוסטי ליותר מכוסח ורוקי, ובשני האלבומים שלהן
יש משהו מטעה בהגשה המוסיקלית. הקול המתוק, המעט ילדותי שלהן, אינו מסגיר את
הבגרות הפנימית שביצירה שלהן.
טל פוגל, בת 23, היא נגנית בס ב"מריונטה סול" ואת
אלבום הבכורה "ערימות של חלומות" יצרה והקליטה בשלוש השנים האחרונות
בהפקתו המוסיקלית של אמיר גרומן, חברה ל"מריונטה סול" שגם מנגן בהקלטות
בגיטרה, בס, סינטיסייזרים, סימפולים, מכונות תופים וקולות. עוד שותפים בהקלטות
עידו קרוב בבס ותופים, נדב גורלי התופים, איתן פישר בגיטרה וסינתי, יוגב גלוסמן
בבס וקולות, עידן אבישר בכלי הקשה, וטל פוגל בשירה וגיטרה. טל גם ציירה את החלומות
שלה על העטיפה, בחוברת ועל הדיסק עצמו. זה חלק (כיפי) מהאמירה.
טל אורן במקור היא מבאר שבע והיא גרה כיום
בתל אביב, אני יודע כיוון שאת האלבום שלה "לא הספיקה שמש" שקניתי
בבאנדקאמפ קיבלתי בדואר מכתובת תל אביבית... ולמה קניתי אותו? כי הוא נשמע לי נהדר
ואהבתי את זה ששמעתי עליו לגמרי במקרה בלי שום מכונת יחצנות משומנת. ליתר דיוק,
הגעתי אליו בהמלצתו של גיא חג'ג' ב"עונג שבת" ואחר כך בגלל נדב אזולאי,
המוסיקאי הבארשבעי שעושה המון דברים מצויינים בשנים האחרונות עם שותפו גיל נמט. גם
כיוצרים עצמם, וגם כמפיקים לאחרים (מישהו אמר אביב נוימן?). טל אורן כתבה והלחינה
והיא שרה ומנגנת בגיטרה חשמלית, בכל שאר הכלים מנגנים נמט ואזולאי פרט לאורחים כמו
קוסטה קפלן ("חיה מילר") בגיטרה, דני שפירא בתופים, יובל דיאמונד בקולות
ואיתי פרל באפקטים.
יהיה מאד מעניין לשמוע אותם בLIVE בלי כל ההגנה הסופר
מקצועית של החבר'ה באולפן. הן מתחילות עכשיו והן עוד יגיעו רחוק...
יש מוסד אחד לו חייבים (לדעתי) אמני באר שבע תודה על קידום, אפשור במה מכבדת, תשלום על הופעות ושינוי נורמה עירונית וזה (לא רוביק זה לא אתה...) זה עשן הזמן. שם עושים את הדברים יום יום, בלי סבסוד ובלי יחץ. הלוואי והיינו רואים את העירייה מחבקת ומוקירה מוסד זה ומסייעת לו במפעל האדיר אותו הם נושאים על שכמם כבר שנים לא מבוטלות.
השבמחקנכון. עשן הזמן ראוי לכל מילות השבח הנקרות בדרכנו.
השבמחקעשן הזמן ללא ספק מגדלור בדרום הארץ מעבר לקו המשווה של תל אבובו
השבמחקוללא ספק קוטנר עם יד על הדופק וכותב ומפרגן כמו שרק הוא יודע.
מחק