מאיר אריאל חי

מאיר אריאל לא מת. ברור שלבני משפחתו, קרוביו וחבריו, חסרונו מורגש יום יום וגם חמש עשרה שנים ללכתו, אין שום דבר שימלא את החור שנפער בלבם. "יצאתי לשאוף קצת רוח" נכתב על המצבה שלו, ובני משפחתו מתייחסים אל "אבא" בלשון הווה. במיוחד אלמנתו תרצה שממשיכה לדבר, להתייעץ ואפילו להתווכח איתו. 

הוא היה הצוק איתן שלהם (כינויו של מאיר בפי אשתו תרצה, ולהפך, היה "צוק") אבל "מאיר אריאל" השם, הדמות, אעיז לומר "המותג", מאיר אריאל הזה שמוכר לקהל הרחב בין כה וכה רק מרחוק, מהרדיו, מהשירים, מהקליפים ומההופעות... מאיר אריאל הזה, היוצר המופלא שאחראי על כל כך הרבה שירים נהדרים חי וקיים וזוכה בשנים האחרונות לתשומת לב חסרת תקדים, הרבה יותר מאשר בחייו. אני אישית מכיר את זה מקרוב, והנה גילוי נאות, כאחד השותפים בעריכת המופע השנתי לזכרו (ביחד עם משפחת אריאל ויהודה עדר), אני ער להתעוררות העצומה בה זוכה היצירה שלו בשנים האחרונות. אחרי שנסלחה או אולי נשכחה ההתבטאות המטופשת שלו על ההומואים לקראת  סוף חייו, חזרו להקשיב למילים שלו, למוסיקה, וגילו אוצר מדהים של יותר מ300 שירים מולחנים, ועוד עשרות שמחכים לצאת לאור... למרות שהוא כל כך שונה מהפופ העכשווי, ואולי דווקא לכן, נדמה שהגעגוע אליו הולך וגדל. 

לפני חודשיים, לקראת מופע יום השנה ה15 למותו (שהיה אמור להתקיים ב11.8.14 בקיבוץ רגבים) עלה באתר HEADSTART סרטון קצר שקורא למעוניינים לרכוש מראש כרטיסים למופע ובכך להבטיח את קיומו. נכון לרגע כתיבת שורות אלה לא ברור אם המשימה הושלמה (המועד האחרון היה יום רביעי השבוע), אך מה שבטוח שהתגובות לסרטון הראשון ניו מפתיעות. למרות שכלל לא הוזכרו בו משתתפי המופע, תוך שלושה ימים נאספו מאות אלפי שקלים... כחצי מהסכום המבוקש.  שכן "המופע השנתי לזכרו של מאיר אריאל" הפך למעין כינוס שנתי של אוהביו, אמנים וקהל, כאלה זוכרים אותו מזמן אמת ורבים שגילו אותו ואת המוסיקה שלו רק אחרי מותו. אם אכן נאסף הסכום הדרוש להפקה, למרות המלחמה המרכזת את תשומת הלב במקומות אחרים, יופיעו בט"ו באב, יום האהבה, לצד החברים המוכרים גם שמות חדשים כמו אלון עדר (בנו של יהודה עדר שהיה חבר קרוב של מאיר), קרן אן, שלמה בר, יעל דקלבאום, איה כורם עם "השלושרות", דני רובס, "התקווה 6", אבי בללי עם "נקמת הטרקטור" ועוד.    

בשל המלחמה המופע נדחה  ל15.9.14: רשימת האמנים בתהליך עדכון...

הרוב כבר אישרו מחדש את השתתפותם... אולי גם יהיו שמות נוספים

תנו בראש - כאן ההדסטארט

אתה לא מתפלא על משוררים שנמשכים לפנסים כמו פרפרים, משוררים גם כן רואים את עצמם כמו פנסים בודדים כאלה שמאירים. בצדק, הם כאלה, פנסים בודדים, מאירים. משוררים. וכמה שהם יותר מאירים, ככה הם יותר קרים, לא מתערבים, לא נוגעים, כנראה שזה ערב של פנסים בודדים.

כחול, עייף, בודד, רחוק, משורר. לוקח את המצב הכי ירוד בחיים ועושה מזה שיא של אומנות. המכות הכי קשות בחיים קוטפות את כל האוסקרים. כן, יש אנשים שאוכלים אותה, יש אנשים שמציגים את זה לאנשים שיושבים בקצה הכי בטוח של הסוף הכי מתוק של כל הספורים, ונותנים לזה ציון, יושבים ומסתכלים איך אנשים אוכלים אותה, ונותנים לזה ציון. משחק מעולה, תסריט בינוני. משורר, לפעמים, זה כל אלה ביחד.

גם אוכל אותה חזק, גם עושה מזה שיר, גם יושב ומסתכל על עצמו איך הוא אוכל אותה, ונותן לזה ציון. לא רע אלכסנדר, שיחקת אותה פן, שיחקת אותה באכלת אותה, ירשת וגם רצחת ולהפך.

סבלת, כתבת, אהבת, משורר אף פעם לא בוגד באהבתו העצמית או בשנאתו העצמית, עם אף אחת ועם שום דבר.

מאיר אריאל במופע של שירי משוררים ב"צוותא" 1997

מאיר אריאל חי בגלל שההשפעה שלו ככותב, כממציא ביטויים, כיוצר עצמאי לגמרי שיכול לומר כל מה שבא לו, מחלחלת לדורות יוצרים שבאו אחריו, חלקם לגמרי במודע, למשל כששלומי שבן, כשלעצמו פרשן נפלא לשיריו של  אריאל, אומר באחד משיריו "ירח שועלים" המאזין יודע מאיפה הביטוי הזה מגיע. או רבים אחרים, כמו אריק ברמן לדוגמא, שמרשים לעצמם להקליט שירים ארוכים ומורכבים טכסטואלית, הם הולכים בדרך שמאיר אריאל פרץ. לפני שבועות אחדים, בתכנית בגל"צ על המוזות שלהם, דיבר יוסי גיספן, אחד היוצרים הפוריים ביותר בזמר הים תיכוני, על הערצתו לכתיבה של מאיר אריאל. אז אמנם, בינתיים, השפעת הכתיבה של אריאל לא גלויה בשיריו של גיספן, אבל מי יכול לשער מה היא עושה לו בפנים... לך תדע מי מושפע ואיך ולמה.   

תראו תראו את ה"גארי קופרים" האלה
"קלינט איסטוודים" דמי קולו, "יענו" בזים לשרב
הגיע הזמן שכבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם
מתרבות המערב

שינוי תרבותי שמאיר קיווה שיתרחש הוא ההתקרבות החברתית והתרבותית בין מזרח ומערב. הציטטה הנ"ל מתוך ב"בצהרי יום" (שנכתב כמאמר שתאר את "מסע הבחירות של מאיר אריאל" ב1987 והולחן להפליא על ידי דויד ברוזה), בראיונות עימו הוא אמר שהוא ימתיכוני, ביצע בהופעותיו גרסה ללהיט של זהר ארגוב "כבר עברו השנים" (שכתב אביהו מדינה) והתחבר בשנות חייו באחרונות למלחינים ומבצעים שאינם מהקבוצה הרגילה והמוכרת ממנה הגיע. משלמה בר ו"הברירה הטבעית", זאב נחמה ותמיר קליסקי מ"אתניקס", ניסים גרמה, יהורם גאון, שרון חזיז, יוני רועה  ועוד רבים.

מאיר אריאל חי גם בגלל שמוסיקאים רבים ממשיכים לגלות את שיריו בימינו, ולא רק בעשרות גרסאות ללהיטיו המוכרים (תחשבו רק על מאות הגרסאות ב13 מופעי הזיכרון השנתיים...) אלא גם, בזכות הדחיפה ללא לאות של אלמנתו תרצה, הלחנת טכסטים שהשאיר במגירות. שלום חנוך, חוה אלברשטיין, דורי בן זאב,  אפרת גוש, אהובה עוזרי, דודי לוי, ציון שרעבי, איציק קלה, ירונה כספי, ארז ביטון, רמי קלינשטיין, ריטה, דודו טסה, חמי רודנר, קובי אוז, זהבה בן, גלי עטרי, רונית שחר, מיקי שביב, גיתית שובל, דויד ברוזה ועוד לא מעטים הלחנו ושרו משיריו הגנוזים, ורק בשנה האחרונה "התקווה 6" הקליטו לחן חדש לשיר לא מוכר שלו ו"הדג נחש" זכו בלהיט עם "מפלגות ישראל" האנטי-פוליטיקאים שלו (כולל סימפול של מאיר אריאל מדבר).

רוחו של מאיר אריאל ממשיכה לחיות גם מכיוון שהדרך האישית שבה בחר ללכת, משורר מוסיקאי וזמר שמשלב בין חיים ויצירה חילוניים לגמרי, ובין התעניינות והעמקה במורשת ובדת היהודית. בסוף שנות השמונים, כשהוא התחיל בדרך הזו, היו מעטים כמו בתרבות העברית הפופולרית. היום ישנם עשרות ואולי מאות זמרים שמשלבים רוק ויהדות. כולל בניו של מאיר, שחר ואהוד, שהם כבר לגמרי חוזרים בתשובה (בניגוד למאיר שהתעקש לא להיות שייך לשום זרם או רב) והמון אמנים שעשו מסלול דומה, בדרגות אלה ואחרות, מאהוד בנאי, מאיר בנאי, אביתר בנאי, שולי רנד, ארז לב ארי, ברי סחרוף ועוד רבים. הם לא היו צריכים את מאיר אריאל בשביל ללכת בדרך הזו, אבל ללא ספק ההתנהלות שלו קרבה לא מעט חילונים להכרה שאפשר למצוא דרך למזג בין העולמות.  איך כתב אהוד בנאי ב"בלוז כנעני" לזכרו של מאיר אריאל:

מאז שעזבת הרבה השתנה כאן
זהו זמן שיגעון מהומה עד אין קץ
ובכל רגע חדש
פורענות לא עלינו
והכול חי ברשת הכול מתפוצץ

ובאופק אחר על אותו דף גמרא
יושבים כל הלילה , אתה ואני
שלוות עולמים
פרדס חנה-כרכור
אקליפטוס ברוח
שורק בלוז כנעני

מאז שעזבת החושך גובר כאן
האור שלך מאיר עדיין זוהר
זה סיבוב הופעות מקומי
אתה יודע
אותו שיר כאב הולך וחוזר

ובאופק אחר סביב שולחן השבת
יושבים כולם יחד, גם אתה ואני
שלוות עולמים
פרדס חנה-כרכור
אקליפטוס בודד
שורק בלוז כנעני

ציור שצייר מאיר אריאל