אלפנט בלב

עמיר לב חוזר לתחילת הדרך

עמיר לב החל לכתוב שירים בגיל 18, אך רק עשר שנים לאחר מכן, בשנת 1991, יצא אלבומו הראשון "רוצה לראות אתכם במקומי". את האלבום הפיק לואי להב, כוכב ההפקות של התקופה, ומשה לוי השתתף בעיבודים ונגינה. לנגני האלבום מקרא עמיר "חברים": דוד לוי "גיגה" בבס, ערן פורת בתופים וערן טביב בגיטרה. בקולות הרקע השתתפו שתי זמרות חדשות, דנה ברגר ואתי אנקרי. כל השותפים הטובים האלה לא עזרו להצלחת האלבום שיצא ב"אן אמ סי" ונכשל כישלון מסחרי מוחלט. 

בתקופה שאחרי הוצאת האלבום החל לב לעבוד עם יוסי אלפנט, מ"הפליטים" של אהוד בנאי, ומפיק "החברים של נטשה". השניים הקליטו שני שירים ביחד (ומסרו לי קסטה להאזנה) אך מותו הפתאומי של אלפנט (בספטמבר 1991) גרם ללב לעכב את סיום הקלטת האלבום כמעט ארבע שנים. כשיצא האלבום הייתה השפעתו של אלפנט בו גדולה, בעיקר בתחום הגיטרות, אך לב, שהלך דרך ארוכה באותה תקופה (כולל להיט עם שלמה ארצי, דואט עם דנה ברגר ועוד) שכח כנראה את הסקיצות שהקליטו.

ב1995 יצא האלבום "עמיר לב"  שנחשב בעיני רבים (כולל לב עצמו) לאלבומו הראשון באמת. בהפקתו המוסיקלית של עודד פרח ועם צוות נגנים מעולה, מוטי ביקובסקי בגיטרה, עודד שכטר בבס ורועי שקד בתופים, הקליט לב שירים שכתב והלחין בגרסאות מלאות עוצמה ועמוסות בגיטרות נפלאות, ביניהם "שש שעות שינה",  "אהובתי", "אריה ורותי", "חבק אותי", "מספרת לי הכל", "קסם" ועוד. 

עכשיו, 20 שנה ועוד ששה אלבומים אחרי, חוזר עמיר לב לאלבום ההוא  
ומקליט מחדש את אחד משירי האלבום, "איזה חיים" עם  תומר ישעיהו (ISAIAH) שנותן לשיר טעם מזרחי.

בהופעה חגיגית עם יונתן לויטל בבס, נווה קורן בתופים ורם אוריון בגיטרה. 
 וגם אורחים מיוחדים (אביתר בנאי למשל) במועדון "בארבי" בתל אביב, ב28.1.2015 

והנה שני השירים הנדירים שהוקלטו ב1991 עם יוסי אלפנט
דבר אלי ישר 


יש מגיפה

=

אלביס לנצח

המלך לא מת

המלך אלביס פרסלי היה צריך להיות בן 80 (יליד 8.1.35) ואני שואל מה היה קורה לו אילו לא "התפוצץ מממתקים" כמו ששר עליו ברי סחרוף בשירו על שנת 77. האם הוא היה מאותם זמרים שממשיכים להקליט ולא מוותרים גם על הופעות? כמו לאונרד כהן או שרל אזנבור? או שהיה מצמצם את פעילותו להופעות במלונות לאס וגאס לקהל מכור או בכלל מחליט שהוא לא יכול יותר... האם הוא היה מתעדכן מוסיקלית (כמו ג'וני קש) או הופך לזמר-קאברים של עצמו? היה רלוונטי או רק נוסטלגיה?

איש כמובן לא יודע מה היה קורה אילו... ובכל זאת נדמה שאלביס היה חייב למות צעיר. זה מה שהוא שידר לעולם, זה מה שרצו ממנו, זה מה שמעדיפים לזכור. בעיקר את חמש השנים הנהדרות של ההתחלה (1956-1961), את הקאמבק של סוף שנות הששים-תחילת השבעים קצת פחות את רוב שנות פעילותו ובמיוחד לא את הסוף (הוא מת ב16 באוגוסט 1977). לא בגלל שהפסיק להיות זמר נהדר, ההקלטות מאותן שנים מוכיחות שהוא שר מצויין עד הסוף המר, אלא בגלל שהיה שמן וכבד תנועה ומדוכא נפשית, רחוק מסמל הסקס והנעורים שהיה בשנים הטובות שלו... זוהי הטרגדיה הגדולה של אלביס. מהפכן גדול שגמר את חייו, בגיל 42 בלבד, כשהוא רחוק משיאו אך בהחלט בגיל שבו אפשר להתחיל הכל מחדש. מת בטרם עת.

ב1993 נערך משאל ענק בארה"ב לבחירת הדמות שתופיע על הבול לזכרו של פרסלי. הדמות שנבחרה היתה כמובן של אלביס הצעיר.

בול אלביס 1993

בחייו הוציא אלביס כשלושים אלבומי אולפן והופעות חיות וזכה בעשרות להיטי ענק. מאז מותו יצאו מאות, אלבומי אוסף של להיטיו, עם עוד ועוד הופעות חיות והקלטות מיוחדות ורמיקסים שונים ומשונים, אלביס פרסלי המת הוא עדיין כוכב הרוק הגדול בעולם. גם בשנים האחרונות אלביס חי לגמרי בעולם המוסיקה והמזכרות והכנסים השנתיים לזכרו ותחרויות הכפילים. תעשיית אלביס הולכת ומעצמת בארה"ב ובכל העולם. ממופע ענק של "סירק דה סוליי" המספר את סיפורו כבר חמש שנים מצליחות בלאס ווגאס, ועד הפסל שלו במסעדה על שמו בנווה איתן ליד ירושלים. למעריצים שלו, כולל דורות חדשים שגילו את המוסיקה שלו הרבה אחרי שמת, אלביס רלוונטי ומסעיר כמו שהיה פעם. שום ספר חדש ושערורייתי ככל שיהיה (והיו כבר לא מעט כאלה, ובמיוחד אחד מ1981 של אלברט גולדמן, שחשף, יש טוענים המציא, את כל הלכלוך שמאחורי הקלעים), ותחקירי טלוויזיה קונספירטיביים ("אלביס חי", "אלביס שימש כסוכן חשאי של האף.בי.איי במלחמה בסמים" ועוד הרבה סיפורים נכונים ומומצאים בכל מגוון האפשרויות של סקס סמים ורוקנרול) לא יהרסו את מה שמיליונים רוצים לזכור: אלביס פרסלי הצעיר. היפה. הנקי. הזמר עמוק הקול ויפה הבלורית שידע גם לנענע את הירכיים. אף אחד לא יהרוג להם את המלך.

הנה ספשל בגל"צ על אלביס במלאת 35 שנים למותו. 

חלק א ללחוץ כאן 

שעה ראשונה
ELVIS PRESLEY: INTRO + BLUE SUEDE SHOES
ELVIS PRESLEY: HEARTBREAK HOTEL
ELVIS PRESLEY: JAILHOUSE ROCK
ELVIS PRESLEY: HOUND DOG
ELVIS PRESLEY: LOVE ME TENDER
אריק איינשטיין: נגמרו לי המילים
ELVIS PRESLEY: ALL SHOOK UP
ELVIS PRESLEY: TEDDY BEER
ELVIS PRESLEY: CAN'T HELP FALLING IN LOVE
ELVIS PRESLEY: YESTERDAY
ELVIS PRESLEY: SOMETHING
ELVIS PRESLEY: I SHALL BE RELEASED
ELVIS PRESLEY: RETURN TO SENDER
ELVIS PRESLEY: CRYING IN THE CHAPPEL
ELVIS PRESLEY: הבה נגילה

חלק ב כאן ללחוץ
שעה שניה
ELVIS PRESLEY: ARE YOU LONESOME TONIGHT - LIVE 1969
: LOVE ME TENDER ריקי גל
CAN'T HELP FALLING IN LOVE ברי סחרוף
ELVIS PRESLEY: SUSPICICIOUS MINDS
ELVIS PRESLEY: ALWAYS ON MY MIND
ELVIS PRESLEY: BURNING LOVE
ELVIS PRESLEY: THE WONDER OF YOU
ELVIS PRESLEY: ARE YOU LONESOME TONIGHT + MY WAY - LIVE 1977
ELVIS PRESLEY: YOU DON'T HAVE TO SAY YOU LOVE ME
ELVIS PRESLEY: FEVER
ELVIS PRESLEY: IT'S NOW OR NEVER

שלום עכשיו

מחכים לשלום

בקומוניקט לקראת השיר החדש של שלום חנוך שיוצא עכשיו, "תמיד זה עכשיו", מצויין שזהו "סינגל ראשון מתוך אלבומו החדש". האמת היא, שכבר לפני חודשים אחדים יצא שיר ראשון מתוך האלבום שבדרך, "זאתי ההורה". שיר מוזר ומקורי וכל כך מיוחד ושונה עד שכמעט ולא שמעת עליו בשידורי הרדיו, בוודאי לא בקנה המידה המקובל לשירים חדשים של שלום חנוך, ואולי לכן "תמיד זה עכשיו" נחשב לשיר ראשון. וזה בדיוק מה שכך כך מיוחד ומדליק בשלום חנוך. גם לאחר כל כך הרבה שנים שהוא במקצוע (את לחניו הראשונים יצר לפני 50 שנה!!!) הוא ממשיך להיות מפתיע ובלתי צפוי, לא הולך בתלם, לא עושה חשבון. 

 תמיד זה עכשיו

בדיוק 30 שנה אחרי "מחכים למשיח", אלבומו המצליח ביותר, ועם עוד עשרה אלבומים בשנים שחלפו, והופעות מפוצצות, כולל באמצע הלילה ב"בארבי", ובגרסה אקוסטית עם משה לוי, שלום חנוך עדיין מעניין, עדיין רלוונטי, עדיין שווה אייטם בעיתון... כולם מחכים לשלום, ורק לא בטוח שלו זה ברור. לפני שבועות אחדים, בראיון לסדרת טלוויזיה בהתהוות על חברו אריק איינשטיין ז"ל, הוא סיפר לי שהקליט מספיק שירים חדשים לאלבום כפול, ומצד שני שהוא עוד בכלל מתלבט אם להוציא דיסק או לא (ואולי בכלל תקליט ויניל? ואולי רק קליפים?), בגיל 68 עם כל כך הרבה יצירות מופת באמתחתו, כל כך הרבה שירים נפלאים, הוא עדיין מחפש אתגרים חדשים. מתנהג כאילו באמת תמיד זה עכשיו, מביט למציאות בעיניים, ולא כבול להרגלי העבר. והשיר, הפעם מהצד האקוסטי-מלודי, נהדר כמו תמיד. עד ששכחתי אני זוכר. אותה צמרמורת עולה בגב עכשיו. תמיד זה עכשיו.

צילום אורית פניני