יואב קוטנר

יום שני, 5 באוקטובר 2015

בלוז נשמה יהודית

השביל הזה מתחיל כאן

איזה כיף לגלות מוסיקה חדשה ברדיו... כן גם לי שכל חיי עסוק בניסיון בלתי פוסק להתעדכן בדברים חדשים. ההפתעה שבגילוי משהו חדש ובלתי מוכר היא תמיד מרגשת. לפני שבועות אחדים זה קרה לי בגדול בתכנית "זה המקום" של אהוד בנאי בגל"צ. פתאום בין כל הדיבורים המעניינים והשירים היפים שהוא משמיע מידי יום ששי בצהרים, בלטו צלילי גיטרה בלוזית מלאי חום וטכסט שנשמע מאד שונה ומשונה למי שלא מדבר ארמית מהבית, "הבלדה על רבה ורבי זירא". בירור עם השדרן העלה שהטכסט לקוח ממסכת מגילה בתלמוד הבבלי, הלחן של אסף קרסיק, וזהו שיר ראשון של להקה ממושב גימזו (שליד בן שמן) "הגימזו בלוז בנד". (THE GIMZU BLUES BAND). הגילוי של השם החדש הפך עד מהרה להתאהבות של ממש ולחיפוש שירים חדשים. ועכשיו כשהאלבום השלם של הלהקה יוצא לאור (מופע השקה יתקיים ב 8.10 בבית היוצר של אקו"ם בנמל תל אביב) מתברר שהיה שווה לגלות. אהוד בנאי צדק.


 "מעבר לקו הערוב" אינו אלבום די. זהו אלבום יהודי המתייחס לשורשים בהקשר תרבותי. במוסיקה הוא מעורב ירושלמי, ישראלי, יהודי וגם פולק, רוק ובלוז אמריקני לצד בלוז כנעני, ואפילו חזנות. הצבע של הטכסטים ושל חלק מהניגונים הוא דתי, אבל לא בטוח שחרדים הארד קור יקבלו את השאלות והתהיות שהוא מציג, או את השילוב בין חיי היום יום וחיי הקודש. דווקא למאזין שמגיע מהצד הפחות דתי יש כאן הזדמנות לעסוק בסוגיות מעניינות לגבי זהותנו והמקום שאנחנו חיים בו . וכך, לצד השירים האישיים "הרגילים" יש כאן לא מעט התעסקות בנושא פרטיים מזווית יהודית כללית. שיר אחד בארמית כבר הזכרנו, יש כאן עוד אחד, "הבלדה על רחומי ואשתו" שלקוח גם הוא מהתלמוד הבבלי , ומספר על רב שהעדיף להתפלל מאשר לקיים את חובותיו לאשתו ועל כן מת. ב"הליכות מפוזרות" כותב זמר הלהקה אסף קרסיק, "במקום אחר, הייתי יכול לעצום עיניים ולראות את רבי שמעון בר יוחאי אוכל חרובים ומביט לשמים ואינו שורף אותי חי..."  בשיר "אם סיסרא" הטכסט לקוח מספר שופטים, "קפקא 1915" הופיע ב"יומנים" של פרנץ קפקא  "מראה היהודים הפולנים ההולכים ל"כל נדרי"...  מעשה התאבדות לא ללכת לבית הכנסת. "אסוכלה" (סוכה קטנה) הוא שיר עממי ישן מאד שמושר ביידיש (בחוברת הדיסק יש תרגום...), "שמחת בית השואבה בלוז" מתבסס על מסכת סוכה: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". והשיר "בלוז ליום השבת" הוא, אם הבנתי נכון, ממש שיר מחאה... ואולי לא. 


"הגימזו בלוז בנד" הם חמולה של בני משפחה קרובים וחברים העוסקים במגוון תחומים: חינוך, נגרות, אומנות, טיפול ועוד... אהוד קרסיק מנגן בחצוצרה ושר (וגם כותב) אחיו אסף קרסיק, הכותב והמלחין הראשי, מנגן בגיטרות ושר, יעל מוצירי קרסיק, אשתו של אסף, בשירה וקולות, ניר מוצירי, אחיה, מנגן בתופים, קלרינט, כינור ושר קולות, דביר שפיגל, הנשוי לאחות של אסף, הוא הגיטריסט המוביל ומנגן גם במפוחית ושר ואלון פנר טסלר (שאין לו קשר משפחתי) מנגן בבס וקונטרבס. בהקלטות האלבום הצטרפו גם אלון עדר בפסנתר וקלידים, אורן צור בכינור ומיתרים, שחר קאופמן בפסנתר, גיטרות, יוקיילי וכלי הקשה ושי מוצירי בשירה וגיטרה.
באוזן בר

 והנה הם (כאן למטה) בהופעה אקוסטית (ללא המתופף) בגלצ 14.9.15
מוסיקה היום לראש השנה
גראם ג'קסון ואדר ענקי: סאונד
דניאל ביינסיין ואביגיל קוש: הפקה
יעל אלין קוטנר: צילום באולפן

גימזו בלוז בנד:
אסף קרסיק בשירה וגיטרה, אהוד קרסיק בחצוצרה ושירה, יעל מוצרי קרסיק בשירה,
דביר שפיגל בשירה וגיטרה, אלון פנר טסלר בקונטרבס
איש עתי
אם סיסרא
הבלדה על רב רחומי ואשתו
סוכלה
בלוז ליום השבת

אהוד קרסיק
אסף קרסיק



דביר שפיגל
יעל מוצרי קרסע'
אלון פנר טסלר
ללחוץ כאן!!!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה